לפי סקר שנערך לא מכבר בעיתון קרונן צייטונג, ראלף ראנגניק הוא הגרמני הפופולרי ביותר באוסטריה. נבחרת ישראל רגילה להתמודד מול האוסטרים בתקופה האחרונה, אבל ההצלחות והכישלונות בקמפיינים הקודמים היו נגד הנבחרת אותה הדריך פרנקו פודה. גם הוא היה גרמני, ואף צבר ניסיון עצום באוסטריה כמאמן שטורם גראץ, אך הוא היה אהוב הרבה פחות, וזאת בלשון המעטה. רוב אוהדי הכדורגל במדינה רק חיכו לעזיבתו. לעומת זאת, האפשרות כי ראנגניק ינטוש את הפרויקט הדאיגה אותם מאוד. כל דיווח על אפשרות כזו גרם להם, וגם לשחקני הנבחרת עצמם, לבקש מהמנטור להישאר בכל זאת.
והוא נשאר. לפני יורו 2024 הונחה על השולחן הצעה שמנה מאוד מצד באיירן מינכן שחיפשה מחליף לתומאס טוכל אחרי זכייתה של לברקוזן באליפות גרמניה. באופן כללי, הרעיון היה מוזר כי ראנגניק לא מתאים בשום אופן להתמודדות עם פוליטיקה מורכבת בתוך מועדונים, ובבאיירן הרי זה חלק אינטגרלי ביותר מהסביבה. הוא זקוק לשליטה מוחלטת על הנעשה, ללא דמויות חזקות בהנהלה מעליו, ורצוי גם ללא כוכבי על בסגל. לו היה מסכים, סביר להניח כי העסק היה מגיע לפיצוץ בקנה מידה משמעותי ביותר תוך זמן קצר.
ראנגניק ידע זאת בעצמו, וזו הייתה סיבה מצוינת לסרב לכסף וליוקרה. עם זאת, סיבה מרכזית הרבה יותר הייתה הרצון להתמיד עם הנבחרת. הוא ממש לא רצה לבגוד באמון השחקנים והאוהדים באוסטריה ולהרוס את ההופעה באליפות אירופה, שנערכה לא רחוק מהבית, ועבורו אישית הייתה ביתית לגמרי. אז הוא נשאר, והקמפיין בקיץ 2024 היה כיפי ומרגש. אוסטריה אמנם הפסידה לטורקיה בשמינית הגמר, בין היתר בגלל חוסר מזל, אך היא נפרדה עם המון מחמאות. ניצחון על הולנד ומקום ראשון בשלב הבתים לפני צרפת נכנסו לספרי הזהב של הכדורגל האוסטרי.
ראלף ראנגניק (IMAGO)לפני שנה הצעיד ראנגניק את אוסטריה להעפלה ראשונה לגביע העולם במילניום הנוכחי. אמנם המשימה הייתה מאתגרת פחות מבעבר, בבית נוח יחסית, אבל זה עדיין הוגדר כהישג היסטורי, והאושר היה גדול. לקראת הטורניר, היה חשש מחודש כי ראנגניק יעדיף לעזוב. חוזהו הסתיים בכל מקרה בקיץ 2026, ומילאן הייתה מעוניינת בו כמנהל הספורטיבי כדי לפתוח פרויקט חדש ולשקם את האימפריה. הפרופסור שקל את האפשרות בכובד ראש, ותפקיד ניהולי הולם אותו הרבה יותר במועדונים בסדר גודל זה, אך לבסוף השיב בשלילה והאריך את החוזה עם ההתאחדות האוסטרית. הוא עשה זאת בדיוק לפני תחילת המונדיאל, וגם הפעם התקבלה ההודעה בהתלהבות עצומה מצד חניכיו וחובבי הכדורגל.
ההרפתקה עצמה בארצות הברית הייתה קצת מאכזבת בסטנדרטים שהוצבו. אוסטריה לא הבריקה מבחינת כדורגל התקפי נטו, התקשתה בניצחון על ירדן, נכנעה לארגנטינה בלי לאיים על האלופה, ואז הייתה שותפה לתיקו 3:3 דרמטי מול אלג'יריה שאיפשר לשתיהן להמשיך הלאה. מהמקום השני בבית עברו האוסטרים למפגש מול ספרד, ולא היה להם סיכוי ממשי. הם הובסו 3:0, והרגישו שלא ענו על הציפיות. מאידך, מעמדו של ראנגניק לא נפגע, וגם מחויבותו לפרויקט נותרה חזקה. הוא שם כדי להותיר חותם לשנים ארוכות ולפתח את הדור החדש, כי זו המומחיות שלו. זה מה שהוא עושה מאז קיבל את המושכות ביוני 2022.
ראלף ראנגניק באימון נבחרת אוסטריה (IMAGO)ראנגניק נהנה מכל ההיבטים. הוא מתגורר ליד אגם אוברטרום מצפון לזלצבורג, שואב את האהבה מהקהל, וההתאחדות האוסטרית נענית לרוב דרישותיו. הן לא תמיד טריוויאליות, ולאורך הקדנציה היו רגעים בהם ניסו גורמים מסוימים להגביל את התיאבון של הגרמני למינויים מקצועיים, כולל מספר גבוה יחסית של עוזרים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, וגם דובר אישי. יוהאן גארטנר, מהבכירים הוותיקים בוועד הפועל, הצהיר בשנה שעברה בתגובה לבקשות החדשות של ראנגניק כתנאי לחידוש חוזהו: "אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות שינויים ארגוניים כל הזמן. אנחנו לא רד בול". ואולם, הוא היה במיעוט, ורוב אנשי ההתאחדות כלל לא חשבו שההקבלה הזו רלוונטית.
הדמות החשובה ביותר בלייפציג ובהופנהיים, אבל כריסטיאנו רונאלדו לא הכיר אותו
האזכור של רד בול נובע, כמובן, מהעבודה הפורייה של ראנגניק עבור קונצרן משקאות האנרגיה שהחליט להשקיע בכדורגל ויצר רשת שלמה של קבוצות ברחבי תבל, ובראשה לייפציג וזלצבורג. ראנגניק עמד בראש המערכת הזו מ-2012 עד 2020, ועל הדרך גם הספיק לאמן בעצמו את לייפציג בשתי קדנציות נפרדות. הוא לא רצה לעמוד על הקווים, אלא בעיקר להתוות אסטרטגיה ולטפח את המאמנים שצמחו בהדרכתו. ראנגניק מצטיין בכך, ונחשב לפילוסוף מספר אחת בכדורגל הגרמני, אך גם לעקשן לא קטן. זו הסיבה בגללה כה הצליח ברד בול שהעניקה לו אשראי בלתי מוגבל. קודם לכן, הוא העלה את הופנהיים הכפרית מהליגות הנמוכות לבונדסליגה, בין היתר בזכות התקציב הנדיב שהעניק לו הבעלים דיטמאר הופ.
ראלף ראנגניק (IMAGO)הופנהיים ולייפציג שנואות בגרמניה כי הן נחשבות לקבוצות "מלאכותיות" שנבנו באמצעות הכסף, לא מסורת וללא נשמה. אוהדי המועדונים המסורתיים סולדים מהן, אבל שתיהן מנוהלות מצוין ונוטות להציג כדורגל התקפי ואטרקטיבי. היסודות שהניח ראנגניק בשתיהן קריטיים גם עכשיו, וניתן לטעון כי הוא היה הדמות החשובה ביותר בהיסטוריה הקצרה של שתיהן. לעומת זאת, במועדונים השורשיים היה לו קשה יותר. בתחילת דרכו הוא הסתכסך עם כולם בשטוטגרט, ואת הקדנציה השנייה בשאלקה התובענית סיים כאשר התפטר בשל תשישות כרונית. בסביבה לחוצה קשה הרבה יותר לפתח פרויקטים לטווח הארוך, וללא הראייה הכוללת השפעתו של ראנגניק פחותה משמעותית. הוא ממש לא האיש שמסוגל לכבות שריפות על בסיס יומיומי. הוא גם מתעב את הצורך להתמודד עם אגו של כוכבים גדולים, ומשתדל להימנע מכך מראש.
ראלף ראנגניק וכריסטיאנו רונאלדו (IMAGO)לכן המינוי שלו כמאמן זמני של מנצ'סטר יונייטד בנובמבר 2021 היה כה אבסורדי. היה ברור מראש שהוא נידון לכישלון, ורק מועדון שאיבד את דרכו מסוגל להביא אסטרטג מסוג זה למשרה עד סוף העונה ולתת לו להתעסק עם כריסטיאנו רונאלדו. הפורטוגלי, שלא שמע את שמו של ראנגניק קודם לכן, דאג שכל העולם יידע על כך, ולא ראה בו מאמן לגיטימי כלל. לא ניתן היה לתפקד בתנאים אלה, וראנגניק חיפש את הדרך לצאת גם מההסכם שהיה אמור להשאיר אותו על תקן יועץ להנהלה בתום העונה הבעייתית, מה גם שלא היה ברור במה הייעוץ היה אמור להסתכם. הוא הגיע לסיכום עם ההתאחדות האוסטרית כבר באפריל 2022, והתחייבויותיו לשדים האדומים בוטלו כדי לאפשר לו להתמקד בעבודה אחת בלבד. אחרי הסיוט באולד טראפורד, הגרמני נשם לרווחה.
כיום הוא מרוצה, והמוטיבציה שלו בשיאה. הצעות לא יחסרו לו גם בעתיד, אך בגיל 68 ייתכן כי מדובר בג'וב המשמעותי האחרון בקריירה, וראנגניק ישמח מאוד להגיע להישגים מרשימים לפני שהוא פורש לפנסיה. העפלה ליורו 2028 והצלחה גדולה בו הן היעד המוצהר. בדרך לשם, משמשים המשחקים בליגת האומות חימום מצוין, והנבחרת תתרגל לחיים ללא הקפטן והחלוץ הוותיק מרקו ארנאוטוביץ' שהודיע על פרישה בינלאומית. ראנגניק, שמעדיף לעבוד עם צעירים, יכול רק להרוויח מכך. ביום חמישי, ישראל מגיעה כדי לבחון אותו.