הדרמה הגדולה בהפסד נבחרת ישראל לאוסטריה התפוצצה בשנייה אחת ששינתה את המשחק כולו. סייד אבו פרחי חגג שער נהדר, אבל בתוך שניות מצא את עצמו מורחק בצהוב שני ואדום, מותיר את חבריו בעשרה שחקנים בגלל מחווה שנויה במחלוקת עם דגל הקרן. השופט הבולגרי, גיאורגי קאבקוב, ראה בחגיגה התגרות בוטה בקהל המקומי, ובנבחרת זועמים וטוענים להחמרה חסרת פרופורציות. אולם כאשר צוללים לפרטים, מבינים שמעבר לשיקול הדעת של השופט, מדובר בהתנהלות שהייתה חייבת להימנע.
מה אומרת החוקה היבשה
חוקת המשחק הרשמית של ועדת הכדורגל הבינלאומית מעניקה חופש פעולה לחגוג כיבוש שער, אך במקביל תוחמת גבולות ברורים נגד חגיגות מוגזמות, בזבוזי זמן והתססה. על פי ההנחיות הרשמיות, שופט מחויב לשלוף כרטיס צהוב בעת חגיגת שער במקרים הבאים:
- התנהגות באופן פרובוקטיבי, מלגלג, מזלזל או מתסיס.
- טיפוס על גדר היקפית או התקרבות לקהל באופן שיוצר בעיות ביטחון ובטיחות.
- הורדת החולצה או כיסוי הראש באמצעותה.
- כיסוי הראש או הפנים במסכה או פריט דומה.
שחקני הנבחרת בתלונות לשופט (IMAGO)מתוך הרשימה הזו, הסעיף היחיד שרלוונטי למקרה של אבו פרחי הוא התנהגות פרובוקטיבית ומתסיסה. החוקה לא מציינת איסור מפורש על נגיעה בדגל הקרן, אך היא מעניקה לשופט שיקול דעת מלא לקבוע את המשמעות של הפעולה. קאבקוב, לצד עיתונאים אוסטרים רבים ביציע, פירש את החזקת הדגל כתנועת ירייה או כיוון כלי נשק לעבר היציעים המקומיים. במצב כזה, מרגע שהשופט זיהה פרובוקציה, החוקה כופה עליו לשלוף כרטיס צהוב.
הכתובת מטרנר שנמרחה על הקיר
הזעם בנבחרת מובן, אך השאלה הגדולה נוגעת לאחריות האישית של השחקן. אבו פרחי כבר חווה בדיוק את אותו התרחיש לפני כחודשיים בלבד, באלוף האלופים באצטדיון טוטו טרנר בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב. גם אז הוא ספג כרטיס צהוב על אותה חגיגה מול היציע של הצהובים. אז עוד טענו באיגוד השופטים שהשופט החמיר עמו יתר על המידה, אך השחקן קיבל תמרור אזהרה בוהק: שופטים רואים בתנועה הזו מעשה פסול.
לעלות למשחק בינלאומי קריטי, לספוג כרטיס צהוב מוקדם, ואז לבצע שוב את אותה מחווה מדויקת שגררה כרטיס בעבר זו התגרות מסוכנת בגורל. ברמות האלה, כשאתה סוחב כרטיס צהוב, אתה לא אמור להעניק לשופט אפילו חצי סיבה להוציא את השני.
סייד אבו פרחי חוגג עם דגל הקרן בטרנר (רדאד ג'בארה)הפרופיל של קאבקוב והשיעור של ריינשרייבר
לכל זה מצטרפת זהות השופט. קאבקוב ידוע בזירה האירופית כשופט קפדן ללא פשרות, כזה ששולף כרטיסים בקצב גבוה ושומר על קו נוקשה ללא גמישות. בנבחרת היו חייבים לתדרך את השחקנים מראש על אופי השיפוט שלו.
יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד השופטים, זיו אדלר, אמנם העביר סדנת שיפוט מקצועית לצוות המקצועי של הנבחרת לקראת המסע, אך לא ירדו לדקויות של שימוש באביזרים בחגיגות שערים. כעת, המאמן הלאומי, רן בן שמעון, חייב לרתום את מנהל הנבחרת ושופט העבר, רועי ריינשרייבר, להעברת תדרוך קצר, חד וממצה לשחקנים, יחד עם ניתוח קבוע של פרופיל השופטים לפני כל משחק, כדי שתקלות נאיביות כאלה לא יחזרו על עצמן במשחקים הבאים.