מכשיר מעקב, לבנה שנזרקה בחלון וצבא עורכי דין

מעטות הפרשות בכדורגל האנגלי שנמשכו זמן רב כל כך, עלו סכומי כסף גדולים כל כך והולידו מערכת יחסים עוינת כל כך בין מועדון לבין הרשויות שאמורות לפקח עליו. אחרי כמעט 15 שנים של מאבקים משפטיים, חקירות, מסמכים שהודלפו, עורכי דין, חשדנות הדדית ועימותים עם כלי תקשורת, מנצ'סטר סיטי נמצאה אשמה כמעט בכל 115 האישומים שעמדו נגדה. אלא שלפי כתבה נרחבת של איאן הרברט ב'דיילי מייל', מאחורי ההליך המשפטי מסתתר סיפור גדול ואפל בהרבה.

אחד הסיפורים החריגים ביותר התרחש במהלך החקירה של אופ"א בענייניה הכספיים של סיטי. רואה חשבון פורנזי עצמאי, שגויס כדי לסייע בבדיקת המיילים שנפרצו ושעליהם התבסס חלק מהחשד נגד המועדון, גילה במהלך טיפול במכוניתו מכשיר מעקב שהותקן מתחת לרכב. חשוב להדגיש כי אין כל טענה או ראיה שקושרת את מנצ'סטר סיטי להתקנת המכשיר, והעניין גם לא נחקר בהמשך, אך אדם שהיה בקיא בחקירה תיאר את האווירה באותה תקופה במילים: "כולם היו על הקצה. זה הרגיש כמו מלחמה".

וזה, למעשה, התיאור שחוזר שוב ושוב לאורך הסיפור. אופ"א לא הייתה הגוף היחיד שלפי הכתבה הרגיש שהוא נמצא תחת מצור. סיטי הפעילה לאורך השנים עוצמה משפטית וכלכלית עצומה במאבקה נגד הטענות שהפרה את התקנות הפיננסיות. גם בפרמייר ליג ידעו שכל התבטאות או תדרוך עלולים להפוך לחלק מהקרב, ולכן נמנעו אפילו מתדרוכים עמוקים על התקדמות החקירה, מחשש שהמועדון יאשים אותם בפומבי במניפולציה.

גם עיתונאים נכנסו לתוך הסערה. לפי ה'דיילי מייל', חלק מאוהדי סיטי תקפו מילולית עיתונאים שטענו כי קיימת תשתית להרשעה, ואחד הכתבים שהעלה שאלות בנוגע להתנהלות המועדון אף גילה שלבנה הושלכה דרך חלון בנכס שלו. הכתבה מדגישה כי אותם עיתונאים שהמשיכו להטיל ספק בהתנהלות סיטי מרגישים כעת שההכרעה בפרשה הצדיקה את עצם העלאת השאלות.

מהמועדון הנגיש ל"פרויקט לונגבואו"

לפי התיאור, סיטי לא תמיד התנהלה כך. לאחר הרכישה מאבו דאבי ב-2008, תחת המנכ"ל גארי קוק ואנשיו, היא נתפסה כמועדון נגיש וידידותי יחסית. בכירים כמו קוק, בריאן מארווד, ג'ון סטמפ ומארק אלן ניסו לבנות מועדון חדשני ולהתמודד עם היחס המזלזל מצד גורמים בכדורגל האירופי.

דוגמה לכך הגיעה כבר ב-2009, כאשר נציגיו של יאיא טורה זלזלו באפשרות שיעבור מברצלונה לסיטי. סוכנו דימיטרי סלוק שאל את אחד מאנשי המועדון: "מנצ'סטר סיטי? למה שהוא יחתום אצלכם?". טורה הגיע בסופו של דבר תמורת 24 מיליון ליש"ט והפך לאחד מסמלי עידן ההצלחות החדש.

באותה תקופה נכנס לתמונה גם סיימון פירס, בכיר בתחום התקשורת האסטרטגית של אבו דאבי, שנשלח לסייע ל"פרויקט סיטי". בנובמבר 2009, לאחר ההכרזה על הסכם החסות עם חברת התקשורת אתיסלאט, הוא תיאר את האפשרויות המסחריות הקשורות לאבו דאבי כ"פירות הנמוכים" שקל יחסית לקטוף. שנים מאוחר יותר, דווקא הסכמי החסות האלה יהפכו לחלק מרכזי מהחקירות.

השינוי הגדול, לפי הכתבה, הגיע עם פרן סוריאנו. תחת הנהגתו הפך המועדון לוחמני הרבה יותר בהתנהלותו מול הרשויות. ב-2014 אופ"א כבר מצאה את סיטי אשמה בהפרת תקנות הפייר פליי הפיננסי, הטילה עליה קנס והגבילה את פעילותה בשוק ההעברות, אך הדבר לא הביא לריכוך הגישה.

המאבק המשפטי קיבל אפילו שם פנימי. עורך הדין של סיטי, סיימון קליף, התעקש לכנות את המלחמה מול מוסדות הכדורגל הבריטי "Project Longbow" - "פרויקט הקשת הארוכה", על שם הנשק שבו השתמשו האנגלים בניצחונותיהם ההיסטוריים על הצרפתים בקרסי ובאז'נקור. עצם השם ממחיש עד כמה בתוך המועדון ראו את ההתמודדות לא כהליך רגולטורי רגיל, אלא כקרב.

המיילים שנפרצו והכסף שהגיע מאבו דאבי

בלב החקירות עמדה הטענה שסיטי הסוותה הזרמות כספים מאבו דאבי כהכנסות מסחריות מחסויות, ובכך הגדילה באופן מלאכותי את הכנסותיה לצורכי התקנות הפיננסיות. אחד המיילים שנחשפו נשלח מפירס לאדם בשם "מוחמד", ובו נכתב כי ההתחייבות השנתית של נותנת החסות Aabar הייתה שלושה מיליון ליש"ט, בעוד "12 מיליון הליש"ט הנותרים יגיעו ממקורות חלופיים שיסופקו על ידי הוד מעלתו".

במייל אחר שנשלח למנכ"ל חברת התעופה איתיחאד פורטה התחייבות חסות של 99 מיליון ליש"ט, ולצדה המשפט: "מתוכם אתם תספקו שמונה מיליון". ההתכתבויות הללו נשלחו שנים לפני שמישהו בסיטי העלה על דעתו שההאקר הפורטוגלי רוי פינטו יגיע אליהן ושהן יתפרסמו במסגרת Football Leaks בנובמבר 2018.

המתיחות מול התקשורת לא החלה שם. כאשר 'האינדיפנדנט' פרסם שסיטי "מכרה" את זכויות התדמית של שחקניה לחברה בשם Fordham תמורת 24.5 מיליון ליש"ט, למרות שלפי הדיווח עדיין קיבלה הכנסות מאותן זכויות, המועדון דרש להסיר את הכתבה ולפרסם התנצלות. העיתון השיב במסמך הגנה של כ-1,500 מילים ולא שמע עוד מהמועדון בנושא. בהמשך, לפי הכתבה, מסמכי Football Leaks חיזקו את הפרסום, כאשר Fordham הייתה ישות מאבו דאבי.

בתוך המועדון עצמו נוצרה בתקופת סוריאנו הנהלה ספרדית חזקה. בכירים בריטים במועדון אפילו התבדחו שכדי לשמור על מעמדך צריך להיות FOF, כלומר "Friend of Ferran", חבר של פרן, או להיות בעל חשיבות מיוחדת לבעלי המועדון מאבו דאבי.

קליף הפך לאחד האנשים הבולטים בחזית המשפטית. אחד המיילים שלו שהודלפו עורר סערה מיוחדת: לאחר מותו של אחד משבעת חברי גוף החקירה של אופ"א שבדק את סיטי, הוא כתב לעמיתיו בצחוק: "אחד נפל, נשארו שישה". לפי ה'דיילי מייל', סוריאנו היה האיש שדחף את הגישה האגרסיבית מאחורי הקלעים, בעוד קליף נדרש לבצע חלק גדול מהעבודה המשפטית בפועל.

"עדיף להוציא 30 מיליון ליש"ט על 50 עורכי הדין הטובים בעולם"

מעל כולם ניצב יו"ר המועדון, חלדון אל מובארק. לפי גורמים המצוטטים בכתבה, מבחינת אנשי אבו דאבי המאבק לא עסק רק בכדורגל או בתקנות כלכליות. הרשעה בהתנהלות חשבונאית פסולה נתפסה כפגיעה תדמיתית קשה, ולכן המלחמה הפכה גם לעניין של יוקרה.

פפ גווארדיולה וחלדון אל מובארק בחגיגות האליפות של מנצ

כבר כאשר אופ"א החלה לרדוף אחרי סיטי ב-2014, מיוחסת לאל מובארק אמירה שמסבירה אולי יותר מכל דבר אחר את הגישה: "אני מעדיף להוציא 30 מיליון ליש"ט על 50 עורכי הדין הטובים בעולם ולתבוע אותם במשך עשר השנים הבאות, מאשר להסכים לעונש כספי".

עבור אל מובארק היה לכך גם ממד אישי של גאווה לאומית. אביו שימש כשגריר איחוד האמירויות בפריז ונרצח ב-1984, בגיל 36, כאשר יצא מבניין מגוריו במרחק מאות מטרים ממגדל אייפל. היורה מעולם לא נתפס. גורמים המתוארים כמקורבים אליו טוענים כי הרקע הזה תרם לתחושת המחויבות שלו להגן על האינטרסים של המדינה.

כאשר פרסום המיילים הפרוצים הוביל את אופ"א לפתוח בחקירה חדשה ב-2018, היחסים הפכו לעוינים עוד יותר. סיטי סירבה למסור מסמכים מסוימים, לא העמידה עדים לרשות החוקרים ואף פנתה לבית המשפט כדי לערער על זכותה של אופ"א להעמיד אותה לדין.

"הבקשה לקבל אפילו את פיסת המידע הבסיסית ביותר מסיטי הפכה לסוג של מלחמה", סיפר גורם שהיה בקיא בחקירה. "הם פעלו עם עושר כמעט בלתי מוגבל. לא הייתה שום מגבלה על מספר עורכי הדין שהם יכלו לגייס".

אופ"א קבעה לבסוף כי סיטי הסוותה 204 מיליון ליש"ט שהוזרמו מקרנות של אבו דאבי ככספי חסות, וב-2020 הרחיקה אותה מהמפעלים האירופיים לשתי עונות. אלא שסיטי ערערה לבית הדין לבוררות בספורט, CAS, והצליחה לבטל את ההשעיה. חלק מהאירועים היו ישנים מדי לצורך ענישה, ואופ"א לא הצליחה לספק מספיק ראיות נוספות מעבר למיילים שהודלפו כדי לבסס את מלוא טענותיה.

חמש שנות חקירה, בתי משפט וצבא של עורכי דין

כאשר הפרמייר ליג הגישה בפברואר 2023 את 115 האישומים, הקרב נכנס לשלב חדש. יותר מ-50 מהאישומים נגעו להסכמי חסות, בעוד אחרים עסקו בין היתר בטענות לתשלומי שכר מוסווים ולא מדווחים לאנשי כדורגל, בהם המאמן רוברטו מנצ'יני ויאיא טורה.

לפרמייר ליג נדרשו כמעט חמש שנים להשלים את החקירה שהובילה לאישומים. חוסר שיתוף הפעולה שיוחס לסיטי אף הוביל את הליגה לבית המשפט בניסיון לחייב את המועדון למסור ראיות. ההליך היה אמור להישאר חסוי, אך Associated Newspapers, המו"ל של ה'דיילי מייל', פנה לבית המשפט כדי לקבל את הזכות לדווח עליו וזכה.

אחד השופטים שדן בנושא, סר סטיבן מיילס, אף מתח ביקורת על קצב ההתקדמות: "מפתיע, וזה עניין לגיטימי של אינטרס ציבורי, שכל כך מעט התקדמות הושגה לאחר שנתיים וחצי, שבמהלכן, ראוי לציין, המועדון הוכתר פעמיים כאלוף הפרמייר ליג".

עוד לפני שהדיון המרכזי ב-115 האישומים יצא לדרך, סיטי פתחה חזית משפטית נוספת נגד מערכת הכללים של הפרמייר ליג בנוגע לעסקאות חסות. שבעה עורכי דין ממשרד Freshfields Bruckhaus Deringer נשלחו לנהל את התיק. כאשר הפאנל קבע שהמערכת של הפרמייר ליג תקפה בעיקרה, אך שמספר סעיפים דורשים תיקון, סיטי הכריזה בכל זאת על ניצחון וטענה שהליגה מציגה פרשנות בעייתית להחלטה.

קליף אף שלח מייל ל-19 המועדונים האחרים, שבו הבהיר כי סיטי מוכנה לנקוט צעדים משפטיים נוספים והציע שהמועדון עצמו יסייע להם להבין את פסק הדין אם יזדקקו לכך. לפי הכתבה, במועדונים אחרים ראו את ההתנהלות הזאת כמתנשאת במיוחד.

המורכבות המשפטית והפיננסית הייתה עצומה. כדי לקבל אישור להסכם החסות עם איתיחאד, למשל, סיטי הגישה מסמך בן כ-600 עמודים. אנשי הפרמייר ליג עבדו בסופי שבוע ועד השעות הקטנות של הלילה כדי לעבור על החומר, לפני שדחו את החישובים שהוצגו להם.

גם במהלך הדיון ב-115 האישומים, שנמשך שישה שבועות, התחושה הזאת לא נעלמה. ימים ספורים לאחר סיום השימוע אמר גורם בכיר בפרמייר ליג ל'דיילי מייל' כי סיטי הציפה את ההליך בכמויות עצומות של ראיות הקשורות להסכמי החסות. "אתם תראו את זה כשפסק הדין יתפרסם", אמר.

"צל על הקיר בכל ישיבת הנהלה"

מעניין כי גם בתוך סיטי היו מי שסברו שהפרמייר ליג תתקשה להגיע לתוצאה שאליה הגיעה. בכיר לשעבר במועדון, שהיה חשוף להסכמי החסות השנויים במחלוקת, היה משוכנע שלא ניתן יהיה להוכיח ניסיון מכוון להטעות את הרשויות. להערכתו, המועדון היה עלול להימצא אשם רק באי שיתוף פעולה וכך להימנע מהפחתת נקודות. לפי התוצאה שדווחה כעת, האופטימיות הזאת התבררה כמוטעית.

אחרי כל השנים האלה, בכדורגל האנגלי יש מי שרק רוצים שהפרשה תסתיים. "זה צל על הקיר בכל ישיבת הנהלה", אמר חבר הנהלה באחד ממועדוני הפרמייר ליג. "התחושה המתמדת של מלחמה מזיקה וחונקת".

אלא שגם אחרי ההכרעה, כלל לא בטוח שהסיפור מתקרב לסופו. כעת ממתינים לראות האם אל מובארק וסוריאנו יאשרו ערעור משפטי נוסף ותגובה מפורטת, סעיף אחר סעיף, לממצאים. אחרי מכשיר המעקב, הלבנה בחלון, המיילים שנפרצו, מאות עמודי המסמכים, בתי המשפט וצבאות עורכי הדין, ייתכן שהקרב על 115 האישומים הסתיים, אבל המלחמה סביב מנצ'סטר סיטי עדיין רחוקה מסיום.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה