המתח האדיר שליווה את הימים האחרונים התנקז לנקודת רתיחה אחת צורמת רגע לפני שריקת הפתיחה. שחקני נבחרת אירלנד, שעמדו תחת לחץ פוליטי וציבורי כבד בארצם, לא לחצו ידיים לשחקני נבחרת ישראל, שמצידם לא ניגשו גם כן לאחר ההמנונים. יחד עם זאת, שחקני אירלנד הרכינו ראש במהלך ההמון של ישראל למרות שלא נשרק בוז מצד הקהל הישראלי במהלך ההמנון האירי.
המחאה האירית על כר הדשא לא הסתכמה רק בהתעלמות המופגנת בשורת השחקנים. כחלק משורת הצעדים שעליהם סוכם מראש במחנה האירי, הקפטן של היריבה סירב להחליף דגלונים עם הקפטן הישראלי ולא התקיימה תמונה קבוצתית משותפת, כנהוג במשחקים בינלאומיים. בנוסף, שחקני אירלנד עלו להתמודדות כשהם עונדים סרטים שחורים על זרועותיהם, צעד שהוגדר מראש על ידי ההתאחדות שלהם כאות הזדהות עם קורבנות המלחמה בעזה.
מי שהגיב ישר הוא שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל: “ייגמר איך שייגמר, רגע של גאווה אדירה על האופן בו הקהל הישראלי כיבד את ההמנון האירי”.
האקט החריג והעוין הזה הוא תוצר ישיר של שבוע סוער וחסר תקדים באירלנד. כזכור, קיום המשחק הוטל בספק של ממש עד אתמול, כאשר אחד משחקני אירלנד הודיע כי הוא מסרב לעלות לשחק מסיבות מצפוניות וביקש להשתחרר מהסגל. הדבר הוביל לישיבת חירום דרמטית של ארבע שעות בהתאחדות האירית, בסיומה נערכה הצבעה ובה הוחלט לקיים את ההתמודדות, אך תחת מחאה פומבית מובהקת.
מאמן נבחרת אירלנד, היימיר הלגרימסון, ומנכ"ל ההתאחדות המקומית, דייויד קורל, כבר הכינו את הקרקע מראש כשהצהירו במסע"ת כי השחקנים מתקשים להתמודד עם הביקורת והקריאות לחרם מבית. במסגרת ניסיונות הפשרה עם דעת הקהל בארצם, הוחלט גם כי השחקנים יחרימו את כלי התקשורת סביב המשחק ולא יתראיינו, וכי כל ההכנסות שיתקבלו מצמד המפגשים מול ישראל יועברו כתרומה לשיקום רצועת עזה.