נבחרת אירלנד יצאה אמש (ראשון) עם 0:3 משכנע על ישראל בליגת האומות, אבל אם לשפוט לפי הכותרות והטורים שהתפרסמו לאחר המשחק, התוצאה על הדשא הייתה כמעט עניין משני. בתקשורת האירית עסקו בהרחבה באירועים שקדמו להתמודדות, בהחלטה של גאווין באזונו שלא לקחת חלק במשחק ובביקורת החריפה כלפי ראשי ההתאחדות האירית על הדרך שבה ניהלו את הפרשה.
ב'סאן' האירי פתחו את סיקור המשחק במשפט שסיכם היטב את האווירה: "האם אירלנד ניצחה או הפסידה? זה תלוי בנקודת המבט שלכם". בהמשך נכתב: "ניצחון 0:3 שמחזיר את הביטחון אחרי ההפסד 1:0 בקוסובו ומחזיר את אירלנד לתמונה בליגת האומות הוא ניצחון גדול על הדשא. אבל לשחק מול מדינה שההתאחדות האירית עצמה קוראת לאופ"א להשעות, כששחקן אחד סירב לשחק ואוהדים רבים קראו לחרם, הופך את זה לניצחון שלא כולם יחגגו".
באותו טור התייחסו גם לאווירה החריגה סביב ההתמודדות: "אי הנוחות הייתה כתובה, פשוטו כמשמעו, על חולצות השחקנים. התאריך ומקום המשחק הודפסו מתחת לסמל של אירלנד, אבל לא שמה של היריבה". עוד צוין: "כשההמנון הישראלי נוגן, שחקני אירלנד, הספסל והמשלחת כולם הרכינו את ראשיהם, ולא היה אפילו ניסיון ללחוץ ידיים לפני המשחק".
אכזבה בנבחרת ישראל (ראובן שוורץ)"העסק החשוב באמת כבר אבד לפני שנבעט כדור"
חריף אפילו יותר היה דניאל מקדונל מה'אינדיפנדנט' האירי, שהפנה את עיקר הביקורת שלו לא לשחקנים, אלא ל-14 חברי דירקטוריון ההתאחדות. "הדירקטוריון של ההתאחדות יכול לבוא וללכת, אבל הסירחון שנוצר מהפעולות שלו נוטה להישאר אותו הדבר", כתב מקדונל, שהגדיר את הערב בדברצן כ"גרסה קיצונית של ניצחון חלול".
מקדונל המשיך וכתב: "העסק החשוב באמת כבר אבד לפני שנבעט כדור. למרבה הצער, אין דרך שבה מקבלי ההחלטות המרכזיים יכולים לגאול את עצמם". לדבריו, "הדמויות חסרות הפנים שנמצאות ברקע ושבידיהן היה הכוח לתת את האישור הסופי צריכות להיות במרכז תשומת הלב גם לאחר המשחק".
על המצב שאליו נקלעו השחקנים כתב מקדונל: "יש כמה בחורים הגונים מאוד בין ה-11 שעלו למגרש, והתמונות מהערב הזה ישמשו כדי להכות בהם במשך שנים, ככל הנראה ברגעים הנמוכים ביותר שלהם. בין ה-11 היו גם שחקנים שהיו במחנה של ה'לא' והתנגדו להשתתפות במשחק".
העיתונאי הוסיף: "לסגל כולו היה הכוח לעצור את זה, אבל דווקא המורכבות של הדילמה שלהם הייתה צריכה לשכנע את בעלי הסמכות החזקים ביותר בהתאחדות לקחת את ההחלטה הזאת מידיהם". על מה שהתרחש לאחר ההצבעה כתב כי "גם אחרי שהצבעת השחקנים הסתיימה בניצחון למחנה ה'כן', כאשר מיעוט משמעותי העדיף לפרוש, האפשרות של נסיגה מהמשחק עדיין נשקלה על ידי כל הצדדים".
מנור סולומון מאוכזב על רקע האירים החוגגים (ראובן שוורץ)מקדונל הפנה את הזרקור גם לנשיא ההתאחדות פול קוק: "קוק, שעמד בראש המשלחת, היה מעורב באופן בולט בהחלטה לשחק". הוא גם מתח ביקורת על כך שקוק סירב להתראיין לפני המשחק בטענה שהדבר עלול להסיח את דעת השחקנים, וכתב בציניות כי הוא "סבר שזה עלול להיות הסחת דעת עבור השחקנים".
גם ב'סאן' לא חסכו ביקורת מההתאחדות: "ניצחונות יכולים להסתיר הרבה כישלונות, אבל אסור להם להסתיר את הטעויות של ההתאחדות האירית שהובילו לכך שהיא הייתה רחוקה הצבעה אחת מהפסד טכני במשחק במקרה". לאחר שהשחקנים הצביעו בעד קיום ההתמודדות, נכתב, "במקום להעניק הפסד טכני אוטומטי של 3:0, אירלנד השיגה בעצמה ניצחון נוח של 0:3".
על הדשא, לפחות, כל הסערה כמעט ולא הורגשה. טרוי פארוט, אדם איידה וג'ק מוילאן כבשו שלושה שערים בתוך 12 דקות והכריעו למעשה את ההתמודדות עוד במחצית הראשונה. ב'סאן' תיארו זאת כ"ניצחון שגרתי בערך כפי שאירלנד יכולה הייתה לבקש", אבל הוסיפו כי "ההכנות למשחק היו תזכורת לכך שמבחינת אירלנד זה היה הכל חוץ ממשחק שגרתי".
האירים חוגגים (ראובן שוורץ)גם פרשת באזונו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בטור של מקדונל. על השוער, שנשאר במלון בזמן שחבריו שיחקו, כתב כי דבריו של המאמן היימיר הלגרימסון לפני המשחק הצביעו על כך ש"באזונו, שהיה בחזרה בחדרו במלון, יהיה איתם במפגש מול אוסטריה ביום חמישי".
מקדונל התייחס גם לעימות בתוך הסגל וכתב: "דווח בהרחבה, ובצדק, ששחקן אחר התעמת עם באזונו לעיני חבריו לנבחרת ואנשי הצוות, אבל מאוחר יותר הוא הגיע לחדרו והתנצל, וההערכה היא שמבחינת שוער בולטון העניין סגור".
את הדברים הוא חתם במסר חד בנוגע למי שלדעתו צריך לשאת באחריות: "הכעס נולד מתוך אמונה רווחת בין ארבעת הקירות שבאזונו הוא זה שהפקיר אותם. הם הסתכלו לכיוון הלא נכון". ולאחר מכן הוסיף ביחס לראשי ההתאחדות: "ביום חמישי הם כנראה ימצאו אותם במושבים הטובים ביותר".