בוקר אור לכל מי שאוהב, אוהד ונבחרת ישראל יקרה לליבו. אני מעריך שהלילה האחרון לא היה פשוט לרובנו, נדודי שינה, הלם, תחושת סחרור משולבת עם אכזבה עמוקה, מלווה בתסכול, לאחר תצוגת נפל בלתי נתפסת של נבחרת ישראל בראשות רן בן שמעון על כר הדשא בדברצן אמש.
אני מודה, כבר עברתי בחיי הכל, לשמחתי זכיתי לרגעי אושר ותהילה נפלאים, הישגים יוצאי דופן לצד הפסדים כואבים, רגעים קשים ותהומות נמוכים גם ברמת נבחרת ישראל וגם ברמה הקבוצתית מפני שזה חלק מהמקצוע שנקרא כדורגל, ולאורך קריירה ארוכה אתה חווה גם את הטוב ולצערי גם את הרע. אמש כל אוהדי נבחרת ישראל זכו לצערי לטעום רגעים מרים מהולים עם כל גוון ואספקט שלילי שייזכר לעד אולי כמבזה ביותר, בעיקר במומנטום הנוכחי, לאור המצב הפוליטי והשנאה הגדולה של האירים כלפי מדינת ישראל.
למרות זאת, נבחרת ישראל קיבלה אמש הזדמנות על מגש של זהב לצאת מנצחת גדולה בכל הזירות, אבל לצערי ספגנו נוקאאוט קטלני שיהדהד לעד בלבבות של כולנו. בעשור האחרון במרבית המקרים, כתיבת הטורים שלי נעשית תוך כדי משחק עם תוספות בסיום המשחק על מנת לדייק ולהוסיף דברים ופרטים מזווית הראייה שלי.
שחקני אירלנד וישראל מתעמתים (IMAGO)אתמול בלילה אחרי המשחק המשפיל מול אירלנד שהסתיים בתבוסה בלתי מתקבלת על הדעת, ניסיתי להחזיק את עצמי ולשמור על רוגע, נשמתי עמוק והחלטתי שעד שאני לא מעכל, מכיל ומבין את מה שקרה על כר הדשא באצטדיון המקולל בהונגריה, אני ממתין עם כתיבת הטור לשעות הבוקר המוקדמות על מנת להיות יותר שקול ואחראי, עם כמה שפחות אמוציות מצד אחד, אבל מצד שני אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהבעיות הבולטות של נבחרת ישראל בצד המקצועי, שזועקות לשמיים.
למשל, קצב ספיגת השערים, מערך הגנתי מעורער, מערך קבוצתי בפן ההגנתי לא קיים כלל, אין שום תבניות משחק מבחינה התקפית. בנוסף, חובה לשחק במסגרת הנבחרת על תוצאה, וכמובן בחירה של סגל נכון ואיכותי, בעיקר מול נבחרות בדרג הבכיר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשחק עם שני מגנים התקפיים, אלא לשנות שיטה לשלושה בלמים ושני מגנים תוקפים או רביעיית הגנה, כאשר מגן אחד התקפי והמגן השני הגנתי יותר שיוצר קו שלושה בהגנה.
נראה מתי רן בן שמעון יבין שכל הקבוצות המובילות בעולם והנבחרות המצליחות לאורך העשור האחרון הן נבחרות ששיחקו עם שלישיית מרכז מגרש חזקה ועוצמתית שאמורה להקל על מרכז ההגנה, אבל רן בוחר כל פעם מחדש להחליש את הלב של הנבחרת במרכז המגרש, כאשר כל פעם מחדש הוא בחר בצלע שלישית בדמות אוסקר גלוך שלא מצליח לבוא לידי ביטוי עד עכשיו בנבחרת ישראל.
אוסקר גלוך (ראובן שוורץ)בנוסף, הנבחרת שלנו חייבת להיות מסוגלת לשחק במספר שיטות ולהתאים את עצמה ליריבות, וכמובן פרט חשוב הוא התעלות של שחקני מפתח ברגע האמת, זאת נקודת תורפה בולטת אצלנו. אנחנו היינו חייבים את המנהיגות והאיכות של דניאל פרץ שלא מצליח להתעלות ברמת הנבחרת, מנור סולומון שמבחינתי הוא שובר השוויון האמיתי שלנו, שגם אמש לא הזכיר מאומה מהיכולת הטובה שלו, ואוסקר שמאכזב בנבחרת כל פעם מחדש.
במרבית הטורים מופנית ביקורת לגיטימית או מחמאות בהתאם לתוצאות ותמיד היו אכזבות, הפסדים כואבים, כישלונות שהם חלק מהמשחק ואת זה אפשר לקבל ולהכיל, אבל מה שקרה אמש אסור שיחזור לעולם. אפשר להפסיד, אפשר להיכשל, אסור להתבזות על כר הדשא ולאבד את הכבוד. אמש היה מונח על כף המאזניים יותר מניצחון או הפסד, היה מונח הדבר הכי חשוב: הכבוד והגאווה של המדינה שלנו מול מדינה עוינת, ולצערי אנחנו בעטנו את הכבוד והגאווה לתוך השער שלנו.
חשוב מאוד לקבל פרספקטיבה עם מבט מקרוב בהכנה הלקויה של הנבחרת לקראת המשחק הגורלי, הן בצד המנטלי אל מול השחקנים ובעיקר במישור הטקטי-מקצועי שם רן כשל בגדול. לא ייתכן ששום דבר בנבחרת לא מתפקד באופן חיובי. הבעיה היא הרבה יותר עמוקה מההופעה של אמש, אני מודה ומתוודה, גם אני נכנסתי להלם מוחלט גם במהלך המשחק וגם בסיומו, ואף היו רגעים תוך כדי המשחק וגם לאחר שריקת הסיום שהרגשתי שאני ממש בתוך קרוסלה שמסתובבת בתוך חלום בלהות מתמשך, בה המציאות מתערבבת עם הדמיון, אבל מסתבר שיש מציאות אחת ואי אפשר לשנות אותה, מציאות כזאת שטופחת לך על הפנים פעם אחר פעם, ומלווה באינספור נורות אזהרה לאורך כל הדרך.
רן בן שמעון (ראובן שוורץ)רן בן שמעון בחר כל פעם מחדש במציאות מדומה, אבל ברגע שהמאמן התעקש לחזור על טעויות, לא הפיק לקחים ולא הסיק מסקנות מקמפיין מוקדמות המונדיאל הכושל הקודם שבו ספגנו מספר הזוי של 20 שערים, אז כמובן שיש המשך ישיר וכעת, בתחילת ליגת האומות, ספגנו שישה שערים בשני משחקים מול נבחרות בינוניות, כאשר הגענו לא מוכנים ברמה הקבוצתית, לא מבחינה הגנתית ולא מבחינה התקפית. אין שום טביעת יד של מאמן, אין סגנון ודרך.
רן, תבין שאף כתב חצר שלך לא יכול לשנות את זה או לגונן עליך. האחריות היא עליך, אתה חייב לקחת את עצמך בידיים ואת הנבחרת הרבה יותר ברצינות, אחרת כל מה שיזכרו מהתקופה שלך כמאמן נבחרת ישראל זה ביזיון שלא יימחק לעולם.