דנה סנדר נגד שמעון מימון: הטענות מופרכות

מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים הגיבה להתאחדות לכדורגל. בעקבות הערעור שהגיש שמעון מימון בנוגע לשיטת חלוקת כספי ״השחקן הישראלי״, דנה סנדר שלחה מכתב למשרד התרבות והספורט בניסיון להפריך את הטענות בדבר תיעדוף כדורסל הנשים בחלוקת התקציבים הללו.

כפי שפורסם ב-ONE, סגן יו״ר ההתאחדות לכדורגל שמעון מימון, שמוביל את ענף כדורגל הנשים וחבר במועצה הלאומית לספורט, שלח מכתב ליו״ר המועצה קובי כחלון וטען כי הקריטריונים לא שוויוניים: “כדורגל הנשים מקופח מול כדורסל הנשים, עם מקדם 9 לעומת 16 בליגת העל. מסע האבסורד נמשך בהבחנה בין כדורסל הגברים לכדורסל הנשים, ההשוואה בין כדורסל הנשים לגברים בליגת העל דומה עם מקדם 16”.

“טענות אלה נעדרות כל אחיזה במציאות”

כעת יו״ר מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים, דנה סנדר, שלחה מכתב תגובה ובו ציינה: “אני מבקשת לדחות מכל וכל את אמירותיו וטענותיו המופרכות של שמעון מימון, כפי שהובאו במכתבו ופורסמו ב-ONE, בדבר תיעדוף פסול ובלתי מוצדק של כדורסל הנשים. טענות אלה נעדרות כל אחיזה במציאות, הן אינן מתיישבות עם הנתונים, עם הדו”חות הכספיים שפורסמו לציבור ועם הוראות מבחן התמיכה. זהו ניסיון לקבוע נרטיב מוטעה ומטעה, תוך התעלמות מהעובדות, ולהפוך אותו לבסיס לפגיעה בענף ובשחקניותיו”.

לטענתה, הוצאות השכר גבוהות כמעט פי שניים בכדורסל הנשים מאשר בכדורגל נשים: “מעיון בדו”חות הכספיים לשנת 2024 של עמותות ליגת העל בכדורגל ובכדורסל נשים, ממוצע הוצאות שכר לעמותה בכדורסל נשים עומד על כ-2.6 מיליון ש״ח, לעומת כ-1.4 מיליון ש״ח בכדורגל נשים. זהו פער של כ-88% יותר בכדורסל, כמעט פי שניים”.

סגן יו”ר ההתאחדות והממונה על ענף כדורגל הנשים, שמעון מימון (ראובן שוורץ)

כמו כן, סנדר טוענת כי “סעיפי עלויות המשחקים של העמותות שנבדקו מצביעים על ממוצע של כ-1.75 מיליון ש”ח לשנה קלנדרית לעמותה בכדורסל נשים, לעומת כ-1.1 מיליון ש״ח בכדורגל נשים. 59% יותר בכדורסל”.

“נתונים הכספיים סותרים את הניסיון להצדיק עדיפות לכדורגל”

כמו כן, סנדר ציינה כי “ממוצע ההוצאות לעמותה הוא כ-4.51 מיליון ש״ח בכדורסל נשים, לעומת כ-3.05 מיליון ש״ח בכדורגל נשים. פער של כ-48% לטובת הכדורסל. הנתונים הכספיים סותרים את הניסיון להצדיק עדיפות לכדורגל באמצעות הטענה שפעילותו בהכרח יקרה יותר”.

גם באשר לטענה כי בכדורגל ישנן 11 שחקניות לעומת 5 בכדורסל, סנדר כתבה כי “לפי ריכוז הנתונים מעמודי הסגלים באתר ההתאחדות לכדורגל, בסגלי שמונה קבוצות ליגת העל לנשים לעונת 2026/27 מופיעות בסך הכל 128 שחקניות, לעומת 120 שחקניות בסגלי ליגת העל בכדורסל נשים”. לצד דבריה, יש לציין כי בליגת העל בכדורסל יש עשר קבוצות ולא שמונה.

“ ניסיון לנכס לכדורגל הנשים את הפופולריות של כדורגל הגברים הוא ניסיון מטעה”

בנוסף צוין כי “בכדורסל הנשים יש ארבע דרגות ליגה לבוגרות, עשר ליגות ו-107 קבוצות, לעומת שלוש ליגות ו-27 קבוצות בכדורגל הנשים. יתרון מוחץ לכדורסל”. מעבר לכך, הבהירה כי “כל ניסיון לנכס לכדורגל הנשים את הפופולריות של כדורגל הגברים הוא ניסיון מטעה באמצעות השוואה שאינה ממן העניין”.

נבחרת הנשים של ישראל (אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)

דנה סנדר הדגישה: “לכדורסל הנשים נקבע הרף היחסי הגבוה ביותר מבין ארבע ליגות העל בכדורגל ובכדורסל לקבלת ניקוד על רישום ישראלים בטופס המשחק - 67% בכדורסל נשים, 65% בכדורגל גברים, 58% בכדורסל הגברים ו-50% בכדורגל הנשים. מבין ארבע הליגות האלה, כדורסל הנשים הוא היחיד שבו הנשים נדרשות ליותר ישראליות מן הגברים, ברף הכניסה וברף המירבי - 8 לעומת 7, ו-9 לעומת 8. בכדורגל הכיוון הוא הפוך, לנשים נקבעו דרישות מקלות משמעותיות לעומת הגברים”.

סנדר גם טוענת כי ״כדורסל הנשים ספג קיצוץ שנתיים ברציפות״, לכדורסל נשים יש ״מסורת של הישגים עם עשרות שנות פעילות והצלחה באירופה״, וגם הדגישה כי “כדורסל הנשים הוא מהענפים הגדולים, הוותיקים והמעוטרים בספורט הנשים בישראל. אני מצרים על הניסיון לערער את ההצדקה לתמיכה בענף באמצעות טענות שאינן מתיישבות עם הנתונים והדו”חות”.