פרופסור אלכס קרומר, פרופסור לכלכלת ספורט באוניברסיטת מולדה שבנורבגיה, עלה לשידור בתוכנית "שיחת היום" ב-ONE. קרומר ניתח את הצד המנטלי בנבחרת ישראל, הסביר על הקשר בין רמת העוררות לביצועים והתייחס להכנה של השחקנים למשחק האחרון מול אירלנד ולמפגש הבא מול קוסובו.
אתה נמצא בשווייץ, נכון?
”נכון, נחמד מאוד סוף סוף לשמוע עברית”.
תסביר לנו את העניינים.
”זה מודל משנות ה-80, ממש עתיק, אבל מאוד פשוט. הקשר בין עוררות לביצועים הוא קשר שמדמה אות U הפוכה באנגלית. הדוגמא הכי טובה זה אריק זאבי ב-2010, שישן בעמידה, אז הביצועים לא היו טובים. ככל שרמת העוררות עולה הביצועים משתפרים, עד נקודה כלשהי שבה אם רמת העוררות תהיה גבוהה הביצועים יתחילו לרדת. כשראיתי את השחקנים בנבחרת ישראל התכתבתי עם אברהם גרנט ואמרתי לו שאולי הם ישנים, כי משהו לא הגיוני”.
איך אתה עובד על זה? מה אופן הפעולה?
”זה מזכיר כלכלה, שכשהכל לא טוב אתה רוצה להזרים כסף. נגיד משחק לגד ליכטנשטיין, צריך להעיר אותם. אבל במשחק מול אירלנד אולי ההפך, עם כל העליהום היו צריכים להרגיע אותם”.
שחקני נבחרת ישראל (IMAGO)“כשמדברים רע על ישראל אני מאבד את זה”
אבל מה אתה עושה בדיוק? אתה מגיע לחדר ההלבשה, מה אתה אומר?
”מספר בדיחה. הומור זה דבר מאוד רציני. פיל ג’קסון למשל לפני גמר אן בי איי בא בלי טקטיקות, בלי כלום, בא להוריד לחץ. בסוף זה עניין פסיכולוגי. יש הרבה דוגמאות של המקצוענים הכי גדולים ואני בטוח ששחקני נבחרת ישראל הם מקצוענים גדולים. גם עבורי כשמדברים רע על ישראל אני מאבד את זה”.
מה העצות שלך לרן בן שמעון לקראת קוסובו?
”בצד המנטלי כבר אין לו מה לומר כי השחקנים הפנימו, הם קיבלו בראש מכל המדינה ונקווה שיהיה טוב”.
“הם הגיעו עם יותר מדי אנרגיה”
מה הוא צריך לעשות אחרת?
“אחרת אני לא יודע, אבל למשל מול אירלנד הוא היה צריך להרגיע אותם איכשהו. אני בטוח רמת העוררות שלהם הייתה גבוהה מדי. הם הגיעו עם יותר מדי אנרגיה”.
אכזבה בנבחרת ישראל (ראובן שוורץ)לי זה נראה הפוך.
”נראה לך שאפשר להרדים אחרי כל מה שהם עברו?”
עובדה שהם לא נכנסו לתאקלים ולא נגררו לפרובוקציות בכלל.
”אני משוכנע שנראה מול קוסובו כמה צהובים. אני מקווה שהם ינצחו”.