מכבי תל אביב תתארח הערב (שישי, 21:15) בטלקום סנטר שבאתונה או בשמו המוכר יותר, האואקה, למשחק מול פנאתינייקוס של ז'ליקו אובראדוביץ' במה שיהיה חציו השני של שבוע המשחקים הכפול הראשון של היורוליג. קבוצתו של עודד קטש מגיעה למחזור הנוכחי כשהיא עדיין לא ניצחה בתחרות הבכירה של אירופה, כשהיריבה שניצבת מנגד נחשבת כבר לאחת המועמדות הבכירות להגיע לפיינל פור העונה. למרות החסרונות בסגל, עדיין מדובר ביריבה עמוקה ואיכותית מאוד שלא בדיוק התקשתה בשני משחקיה ביורוליג עד כה.
בכל משחק יש את מי שמצופה ממנו לתת משהו אקסטרה, שחקן שהמשקל הסגולי שלו יכול להיות גבוה יותר בערב נתון. הפעם, במקום לדבר על שחקן ספציפי ודווקא בגלל שמדובר במחזור השלישי בסך הכל, דווקא צריך להסתכל על ההיבט הקבוצתי ודווקא בהגנה, כי ברמה ההתקפית, למרות חוסרים בסקורר וברכז שיכול לשלוט יותר בקצב להרים ולהאט כשצריך, במשחק נגד בשיקטאש הצהובים דווקא העמידו יחס אסיסטים-איבודים טוב בהרבה מאשר מה שהיה מול וילרבאן ואחוזי הקליעה ל-2 היו גבוהים. אפשר להסביר את הכל מהבחינה הזו כשהשורה התחתונה לא תשנה רק שאת מה שלא ניתן להסביר, שהוא היעדרה של ההגנה, וכאן בדיוק נכנס הביחד.
לצהובים חסר הדבק, לפאו יש עומק
הרוטציות לא היו נכונות, הסגירות הגיעו באיחור ונראה שהאחד לא בדיוק כיסה על השני, התוצאה היא 193 נקודות ב-80 דקות של יורוליג רק שהיריבה הערב היא בדרגת קושי גבוהה הרבה יותר. הבעיה הכי גדולה של מכבי תל אביב במשחק האחרון היא שאת הסממנים החיוביים שהקבוצה הראתה מול קריית אתא (אין כאן רצון או כוונה להשוות בין היורוליג לליגה עם כל הכבוד) היא ממש לא הראתה ביורוליג עד כה.
שחקני מכבי תל אביב (רועי כפיר)למה הכוונה? לכל הנושא של לקפוץ על הפרקט כדי לקחת כדורים, להשאיר את הכדור ואת ההתקפה בחיים, הלחץ על קו חצי המגרש כשמובילים, כלומר לא הורידה את הרגל מהגז. עכשיו מגיע החלק השני שנראה שעדיין לא הפנימו, הקטע הזה שנלחמים כאשר נקלעים לפיגור כי סף השבירה של הצהובים עד כה היה נמוך להפליא בשני המחזורים הראשונים של היורוליג. הביחד ההגנתי עדיין חסר, הדבק עדיין לא מספיק חזק והקבוצה עדיין לא קבוצה. המחויבות לא הייתה שם ואם לא תהיה גם הערב, הדברים יכולים להפוך למאוד לא יפים ומהר מאוד. לכן, הקבוצה צריכה פשוט להגיע כקבוצה ולהילחם כמקשה אחת, אגרוף אחד.
יריבתה של מכבי תל אביב לא צריכה שיציגו אותה, היא מכוונת יותר לכך שיפחדו ממנה וכשמסתכלים על טבלת העומק של הירוקים-לבנים מאתונה ורואים מי פצוע: קוסטאס סלוקאס, קנדריק נאן, נייג'ל הייז דייויס וחואנצ'ו הרמנגומז. תוסיפו למשוואה את העובדה שפאו רזה מאוד בחמש, יש לה "רק" את מתיאס לסורט. כך שמהבחינה הזו, שווה לשים לב לעמדה חמש של הירוקים-לבנים מבחינת מטרה, אך חזרה לקבוצה של ז'ליקו אובראדוביץ' ולטבלת העומק בקו האחורי, עדיין יש את סילבן פרנסיסקו, בראנקו באדיו וג'ריאן גראנט, בעמדה ארבע על אף הפציעות עדיין יש את גרשון יאבוסלה, אייזק בונגה, ניקוס רוגבולופולוס ודינוס מיטוגלו. משמע לא רק עומק מדהים אלא גם רמת איכות שלא בהכרח יורדת כשמסתכלים על מי השחקן הבא שעולה וכאן גם הכוח האמיתי והעצום של פנאתינייקוס.