יש לא מעט דרכים להגיע לצמרת הטניס העולמי. יש מי שגדלים באקדמיות מפוארות, יש מי שמקבלים מעטפת מקצועית מגיל צעיר, ויש מי שהקריירה שלהם מתוכננת כמעט מהרגע שבו הם מחזיקים לראשונה מחבט. רפא חודאר, שנמצא בשנה אדירה ועלה היום (שבת) לגמר מאסטרס שנגחאי, הגיע לשם בדרך אחרת.
הסיפור שלו התחיל, פשוטו כמשמעו, בבית. בגיל ארבע הוא החל לשחק טניס, ובתחילת הדרך חבט בכדורים עם אביו במוסך המשפחתי במדריד. בהמשך הם אפילו השתמשו במגרש פאדל, שהציע ממדים נוחים יותר לילד קטן שרק התחיל להכיר את המשחק. רק בגיל שש הגיע חודאר למועדון הטניס צ’מרטין במדריד, המקום שבו החל להתאמן בצורה מסודרת יותר.
אבא, מוסך ומחבט אחד
וזה אולי הפרט שהופך את הסיפור שלו לכל כך מיוחד: מאחורי הילד לא עמדה מכונת טניס משומנת. אביו, שגם שמו הוא רפאל חודאר, עבד כמורה לחינוך גופני. הוא למד מדעי הפעילות הגופנית והספורט, שיחק כדורסל בצעירותו, אבל לא היה טניסאי מקצועני. ככל שבנו התקדם, הוא עצמו למד יותר ויותר על המשחק והפך למאמן שלו.
אביו של רפא חודאר צופה בו משחק (IMAGO)השניים הפכו למעשה לצוות שלם. בזמן שכוכבים רבים בסבב מגיעים לטורנירים עם מאמן ראשי, מאמן כושר, פיזיותרפיסט ואנשי צוות נוספים, אביו של חודאר היה לאורך השנים האדם המרכזי בפינה שלו. הקשר בין השניים הפך לחלק בלתי נפרד מהדרך שהובילה את הספרדי מהבית במדריד אל הבמות הגדולות בעולם.
הילד שלא חי רק טניס
אבל חודאר לא גדל כילד שכל עולמו היה טניס. הוא אהב ספורט באופן כללי, שיחק גם כדורגל וכדורסל, והמשיך לשחק כדורגל עד בערך גיל 11 או 12. רק אז החליט בעצמו שהטניס הוא הענף שבו הוא רוצה להתמקד. זה פרט חשוב בסיפור שלו, משום שהמסלול שלו לא היה כזה של ילד שהוריו החליטו בגיל חמש שהוא יהיה מקצוען.
רפא חודאר חוגג (IMAGO)אפילו אחרי שהכישרון שלו כבר היה ברור, חודאר לא מיהר לוותר על הלימודים. ב-2024 הוא זכה באליפות ארצות הברית לנוער, הישג שהעלה אותו עד המקום הרביעי בעולם בדירוג הנוער. במקום לעבור מיד לטניס המקצועני, הוא בחר לעבור לאוניברסיטת וירג’יניה.
שם הוא שיחק טניס מכללות, זכה בתואר ITA לרוקי של השנה במדינה והפך לאמריקאי בכל רמ”ח איבריו. במשך שנה הוא שילב טניס, לימודים וחיים הרחק מהבית, לפני שבסוף 2025 החליט לעזוב את האוניברסיטה ולהפוך למקצוען במשרה מלאה.
ואז הגיעה הפריצה המטאורית
ואז הגיעה שנת 2026, והשינוי היה כמעט בלתי נתפס. חודאר התחיל את השנה במקום ה-168 בעולם. בתוך חודשים הוא עבר את הטופ 100, אחר כך את הטופ 50 והטופ 20. באפריל הוא זכה במרקש בתואר ה-ATP הראשון שלו, ובהמשך הגיע לחצי הגמר בברצלונה ולרבע הגמר במדריד וברומא.
רפא חודאר חוגג (IMAGO)ברולאן גארוס, בהופעתו הראשונה בהגרלה הראשית של הטורניר, הוא כבר הגיע לרבע הגמר. בהמשך השנה, הוא הגיע גם לחצי גמר טורניר המאסטרס 1000 במונטריאול, ובאוגוסט טיפס למקום ה-11 בעולם, שיא קריירה.
כף היד, הגובה והמשחק האגרסיבי
גם המשחק שלו מסביר למה כל כך הרבה תשומת לב מופנית אליו. חודאר מתנשא לגובה 1.91 מטר, הוא ימני, והחבטה המזוהה איתו ביותר היא כף היד. השילוב בין הגובה, ההגשה והיכולת לייצר עוצמה מהקו האחורי מאפשר לו לקחת יוזמה ולנסות להכתיב את הנקודות.
חודאר הוא לא רק שחקן שמנסה לנצל את הגובה שלו. הוא אוהב לשחק אגרסיבי מהקו האחורי, לקחת את הכדור מוקדם ולהשתמש בכף היד כדי לפתוח זוויות ולדחוף את היריב לאחור. ההגשה היא כלי משמעותי נוסף בזכות הנתונים הפיזיים שלו, אבל מה שמושך את העין הוא השילוב בין העוצמה לבין התנועה שלו על המגרש. הוא עדיין נמצא בתהליך של ליטוש המשחק, בעיקר בכל הקשור לעקביות ולניהול נקודות, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בסגנון שמבוסס על יוזמה ולא על המתנה לטעויות של היריב.
רפא חודאר (IMAGO)ויש גם חיבור לרפאל
לא סתם קוראים לו רפא, אבל החיבור לנדאל אינו רק בשם. רפאל נדאל הוא אליל הטניס של חודאר, וב-2025 השניים אף נפגשו במהלך טורניר ה-Next Gen ATP Finals. עבור ילד ספרדי שגדל כשהוא צופה בנדאל, זו הייתה מן הסתם תמונה שקשה לשכוח.
חודאר סיפר שהדבר שמושך אותו במיוחד בנדאל הוא המנטליות שלו, היכולת להילחם על כל נקודה ולא לוותר. זה אולי גם אחד החיבורים המעניינים ביותר ביניהם: חודאר עדיין רחוק מאוד מהמעמד של נדאל, אבל כבר עכשיו הוא מנסה לבנות לעצמו זהות של שחקן שלא נשבר בקלות.
חודאר ואלקאראס חוגגים את הזכייה בגביע לייבר (IMAGO)נפל בטוקיו, התאושש בענק בשנגחאי
אלא שאחרי שנה כמעט בלתי נתפסת הגיע גם רגע של נפילה. בטוקיו, זמן קצר אחרי שהשתתף בגביע לייבר בלונדון, חודאר הודח כבר בסיבוב הראשון אחרי הפסד 6:1, 6:3 לאדולפו דניאל ואייחו בתוך 67 דקות בלבד.
אפשר לראות בזה ירידת מתח אחרי חודשים שבהם כמעט כל שבוע הביא איתו הישג חדש. אבל לצד זה היו גם נסיעות, עומס מצטבר ושינוי חד בתנאים. כך או כך, הופעה אחת חלשה לא משנה את השנה המדהימה שעבר. בהמשך הוא כבר הצליח לחזור לעצמו בטורניר שנגחאי, עם לא פחות מארבעה קאמבקים גדולים (היה בפיגור סט בכל אחד מהם) בדרך לארבעת האחרונים.
לפני פחות משנתיים בסך הכל רפא חודאר היה אלוף ארצות הברית לנוער, סטודנט באוניברסיטת וירג’יניה ושחקן שרוב אוהדי הטניס מחוץ לספרד עדיין לא הכירו.
מהמוסך לבמה הגדולה
היום הוא כבר זכה בתואר ATP, הגיע לרבע גמר גראנד סלאם, לחצי גמר מאסטרס 1000 וטיפס עד המקום ה-11 בעולם. והכול התחיל הרבה לפני האצטדיונים הגדולים, הרבה לפני הדירוג העולמי והרבה לפני שהשם שלו החל להופיע לצד השמות הגדולים בענף.
זה התחיל במוסך. ילד בן ארבע, אבא עם מחבט, כדור שקופץ על הרצפה, ושום מושג לאן הסיפור הזה עוד יגיע. כמעט שני עשורים אחר כך, הילד מהמוסך, שמציג טניס אדיר ומלא באופי, כבר נמצא בצמרת הטניס העולמי ונראה שהוא ממש לא בדרך לעצור.