נבחרת ישראל תפגוש את אירלנד הערב (ראשון, 21:45) לסיבוב שני, הפעם בבאצ’קלה טופולה שבסרביה, מה ששוב מגביר את המתיחות לשיא. אחרי הימים הסוערים, אתמול פוצצה מסיבת העיתונאים של אירלנד אחרי עימות מביש עם העיתונאים הישראלים ששאלו שאלות, והמאמן היימיר הלגרימסון הצהיר כי אופ"א חייבת לשקול הפרדה בין הנבחרות בעתיד.
"אני חושב שאופ"א חייבת לקחת את זה בחשבון", אמר הלגרימסון, "הם לא יכולים לתת לדבר כזה לקרות שוב, רק בשביל רווחת השחקנים. זה מעלה את המודעות לדברים שקורים. אם זה משנה משהו, אני חושב שזה שווה את זה, אבל זו שאלה שצריכה להיות מופנית לאופ"א".
הדברים נאמרים ברקע עמדתה של ההתאחדות האירית, שצפויה להעלות את הנושא שוב בישיבה השנתית של אופ"א בברלין. אזורי עימות שונים באירופה כבר זוכים להפרדה אוטומטית בהגרלות – דוגמת ספרד וגיברלטר, סרביה וקוסובו, או אוקראינה ובלארוס – אך אופ"א הבהירה בעבר כי החלטות על מניעת מפגשים מתקבלות על סמך סיכונים מבניים וביטחוניים מוגדרים, וכי המדינות אינן נמצאות בסכסוך ישיר המצדיק הפרדה אוטומטית מלאה.
הלגרימסון (IMAGO)המסע”ת הסוערת של אירלנד
כאמור, האווירה המתוחה סביב המשחק לוותה גם בתקריות במסיבות העיתונאים. היא פוצצה לאחר שעיתונאים ישראלים הפנו שאלות נוקבות על רקע פוליטי וטענות שהועלו כלפי שחקני נבחרת אירלנד. המאמן האירי גיבה את השחקנים על הדרך שבה הם מתמודדים עם הלחץ התקשורתי והציבורי הכבד: "ההתאחדות סיפקה לנו הגנה טובה ותמיד הרגישו בטוחים בסביבה שלנו. ברור שזה אף פעם לא נעים להיות מותקף מילולית, אבל זה העולם של היום. השחקנים התמודדו עם זה באצילות ובכבוד, והפגינו יכולת טובה על המגרש בסביבה קשה".
הלגרימסון גם הבהיר כי עתידו המקצועי אינו עומד על הפרק וכי הוא ממוקד אך ורק בהשלמת החלון הנוכחי, כשהוא מדגיש את השאיפה להפריד בין ספורט לפוליטיקה: "אנחנו מבינים שחלק מהאנשים אולי לא מרוצים מכך שאנחנו משחקים את המשחק הזה. בסופו של דבר, אנחנו מעדיפים שהמשחק שלנו יהיה מנותק מפוליטיקה, ובתקווה שבעתיד נסתכל לאחור ונבין שזו הייתה ההחלטה הנכונה".
האזינו לפיצוץ בין ליאת ביתן למאמן אירלנדבנוסף, שחקני אירלנד בשלהם ומתכוונים להמשיך עם הגישה מהמשחק הקודם מול ישראל: סרטי זרוע שחורים, הימנעות מלחיצת ידיים או החלפת דגלים, והרכנת ראש בזמן המנון ישראל. כל זאת כמובן ללא שום אזכור לזכר קורבנות טבח השבעה באוקטובר, שהשבוע יציינו שלוש שנים מאז שארע. בהתאחדות האירית הבהירו כי החלטת השחקנים היא בחירה אישית וחופשית שלהם, וכי איש אינו מחויב לקחת בזה חלק בניגוד לרצונו.