הפועל חולון תחל הערב (שלישי, 18:45) את דרכה בליגת האלופות של פיב"א עם משחק "ביתי" נגד שולה הצרפתית. מי שלראשונה במועדון יפתח את העונה על הקווים הוא פרדראג קרוניץ', שהגיע לישראל במהלך העונה שעברה. 'פדג'ה' ישב עם ONE לראיון בלעדי בו ענה על הכל מהכל. מהחיבור עם ההנהלה, האוהדים, האם היו חששות בכלל להגיע ארצה וכיצד נבנתה חולוניה מודל 2026/27. מאמנם של הסגולים סיפר בפתיחות גם על הדברים אותם אוהב בישראל, ביקור בנותיו בארץ והמטרות לעונה הנוכחית.
ההתחלה שלך בחולון הייתה מאוד חיובית מנקודת המבט של ההנהלה. הם אמרו שבעצם מהרגע הראשון שעלית על הפרקט כאן, הם הרגישו שיש משהו מיוחד בחיבור איתך, עם השחקנים, בדרך שבה התייחסת, האופי, הגישה שלך. איך אתה חווית את ההתחלה? ומה אתה חושב על מה שהם אמרו?
"עבורי זה היה באמת מעניין. מפברואר בעונה שעברה התחלתי לעבוד עם הקבוצה. זו הייתה חוויה ממש טובה, ותקשורת טובה, הייתה תקשורת טובה עם השחקנים, שזה היה חשוב, ועם האנשים מהמועדון. ניסינו לבנות את התקשורת שלנו גם עם האוהדים, ויש לי הרבה זיכרונות טובים מהעונה שעברה. זה היה חיובי. בסופו של יום אנחנו צריכים לשחק כדורסל טוב, טוב יותר, זה היה ממש חשוב עבורנו וניסינו לשפר את המשחק שלנו. אני חושב שאנחנו השגנו את זה, ובעיקרון, זה היה באמת סולידי".
מה כל כך מיוחד בהפועל חולון, באווירה סביב המועדון, ועבורך ברמה האישית?
"אני אוהב את האווירה שאני רואה כאן. זה היה גם ממש מעניין באולם, היה הרבה רגש, והבנתי גם שאנחנו צריכים באמת לנסות להוציא את המקסימום שלנו בכל משחק, באימון, בהכל, כי האוהדים יכולים ממש מהר לזהות שהקבוצה משחקת כדורסל קבוצתי ונלחמת בשביל המועדון. אנחנו ניסינו לעשות את זה כפי שאנחנו יכולים, ואלו יהיו אותם המסרים גם לקבוצה החדשה. להפוך לקבוצה שצריכה להילחם בכל משחק ולנסות להוציא את המקסימום בכל אימון כדי לעזור לקבוצה לנצח את המשחקים".
פרדראג קרוניץ' (ראובן שוורץ)הופתעת שהם הציעו לך להאריך את החוזה כל כך מהר? כי בדרך כלל, אתה יודע, זה לא משהו שקורה כל כך מהר. רק הגעת וזה היה ממש עניין של חודשיים עד שהם הראו לך כזו רמת אמון.
"לא חשבתי יותר מדי על זה, אבל אני מאוד מכבד את זה, כי אחרי חודשיים המועדון ביקש ממני להאריך את החוזה. מבחינתי זו לא הייתה שאלה כי אני אוהב באותה מידה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, איך שאנחנו עובדים יחד ואוהב את האווירה, ואני חושב שלא הייתה כאן שאלה לשני הצדדים".
איך זה לחיות בישראל? מה המשפחה שלך חושבת על זה, ואיך הגבת כשהיו אזעקות כי הגעת בתקופה מוזרה.
"כן, זה היה כנראה 10-12 ימים לפני שהייתה לנו את התקופה הקשה. ואני נשארתי כאן וניסיתי לעשות את המיטב שלי קודם כל בתקופה הקשה הזו, ופעלתי לפי הכללים, הייתי ממושמע וברגע מסוים התחלנו גם לעבוד. זה היה מעניין כי לפעמים היינו מתחילים לעבוד ואז היינו אנחנו צריכים לעצור וללכת למקלט, חוזרים ומתחילים לעבוד שוב. אבל עבורי זו הייתה הפתעה עצומה איך השחקנים התמודדו עם זה בצורה חיובית, ואפילו כשהגענו ישירות מהמקלט לפרקט, חזרנו לעבוד ב-80-90 אחוז והייתה באמת עבודה ממש טובה מצד השחקנים.
“זה עזר לנו אחרי שאנחנו התחלנו את הליגה מחדש, היינו מוכנים לשחק אפילו עם רוטציה קצרה כדי לנצח את המשחקים. ועבורי זו הייתה כמובן תקופה שאני חוויתי בפעם הראשונה ואני הייתי צריך להסתגל לזה, אבל אחרי שהתחלנו אחרי שבנינו מחדש את הקבוצה והתחלנו את הליגה היה ממש כיף לעבוד ולהיות באולם עם האוהדים ולחוות באמת, לראות אווירה טובה, אווירת כדורסל אמיתית, ונהנינו במיוחד לשחק גם בפלייאוף".
מה הדבר שאתה הכי אוהב במדינה הזו אחרי שחווית כמה חודשים כאן?
"אני מסתכל מהצד של הכדורסל, אני באמת יכול להרגיש אווירת כדורסל, וזה לא רק באולם הביתי (בחולון) או במשחקי חוץ. לפעמים אתה הולך בשוק, והאנשים נרגשים והם אוהבים את הכדורסל, אתה יכול להרגיש את זה. אני חושב שלשחקנים ולמאמנים ולי אישית זה נותן לי מוטיבציה לתת יותר, לנסות להיות ממש ממוקד בעבודה שלי, כי כשאתה רואה את האנשים שהם חיים כדורסל זה משהו שהוא ממש טוב, ואתה יכול להרגיש שזו מדינת כדורסל".
אוהדי הפועל חולון (ראובן שוורץ)זה הפתיע אותך?
"שיחקתי עם הקבוצות הקודמות שלי כמה פעמים בישראל, אפילו שיחקתי נגד חולון או ירושלים, וראיתי אווירה, אבל זה די שונה כשאתה נמצא כאן. זו לא הייתה הפתעה גדולה, אבל לא ציפיתי שהכדורסל יהיה כל כך פופולרי במדינה".
מחוץ למגרש, מה אתה הכי אוהב כאן? האוכל, האנשים, משהו שהתחברת אליו כבר בהתחלה?
"התקשורת טובה עם האנשים. אתה יכול לראות שהאנשים מוכנים לעזור, זו אווירה טובה. אתה יכול להרגיש את זה. האוכל טוב, מזג האוויר טוב. אני אוהב את הדרך שבה אנשים כאן חיים ואת הווייב של להיות כאן".
"ידעתי לאן אני הולך, הייתי מוכן לבוא"
היו לך היסוסים כלשהם להגיע לכאן בגלל המצב באזור בשנים האחרונות? יש מציאות מלחמתית ואולי יש תפיסה מוטעית לגבי איך המצב באמת.
"כשקיבלתי הזדמנות להגיע לכאן, אני ידעתי לאן אני הולך. הייתי ברור והייתי מוכן לבוא. ראינו גם חלק מהשחקנים שהם לא רצו לבוא לשחק או להיות כאן. לי לא הייתה שום שאלה. ואותו דבר, כשהייתי כאן בתקופה הקשה, כשדיברתי עם האנשים שלי במדינות אחרות הם תמיד שאלו אותי 'הו, אתה יודע, אלה לא תמונות טובות’. ואמרתי: 'זה קצת שונה ממה שאתם רואים בטלוויזיה'.
“אני כאן, עובד כאן, זה לא תמיד כמו שרואים בטלוויזיה ופשוט ניסיתי להסביר להם. לפעמים היה קשה להסביר להם, אבל המשפחה שלי, הם מאמינים למה שאני אומר, והם באמת לא דאגו לגבי זה. אפילו למשל אחת הבנות שלי, היא הגיעה כמה ימים לפני שהתקופה הרעה התחילה, והיא בילתה זמן איתי. עכשיו הבת שלי (אחרת) כאן איתי. פשוט ניסיתי להסביר להן, 'אל תדאגו, תבואו, תראו, טוב להיות כאן’, ועד כה הכל בסדר".
פרדראג קרוניץ' (ראובן שוורץ)מה אתה חושב על המנטליות הישראלית, ואולי גם על המנטליות של שחקן הכדורסל הישראלי?
"אני יכול לומר שעבורי, למשל, אני רואה רגש גדול. זה לא רק באולם, אתה יודע, לפעמים ברחוב, בנהיגה ברכב (צוחק), אתה יכול לראות את זה".
מוזר שאתה מתחיל דווקא מנהיגה ברכב, אבל אוקי.
(ממשיך לצחוק) “דיברתי קודם על הכדורסל, למשל שהאנשים הם אמוציונליים, הם מראים הרבה רגש ברחוב, כשצופים בכדורסל, או שאתה יכול לראות את זה, זה סוג של אווירה מיוחדת, והם אוהבים גם לדבר. הם נלחמים על הדעה שלהם ואני רואה את זה. אבל אני מכבד את האנשים, ואני רואה שאני מקבל כבוד, וזה עבורי תמיד ממש חשוב, לכבד ולהיות מכובד".
אז איך הרגישו החודשים הראשונים כאן? עבור מישהו שמגיע מבחוץ, איך זה היה להיכנס לעניינים תוך כדי תנועה? אפילו לקבל קבוצה שכבר הייתה יחד במשך כמה חודשים עם שחקנים שהיו יחד, ואז אתה צריך להתחיל מחדש.
"אלה היו הרבה דברים בזמן ממש קצר, וברגע אחד שאלתי 'יש עוד משהו שיכול לקרות?' (צוחק) כי אתה יודע, קרו הרבה דברים שונים. עצרו את הליגה, אחרי זה חלק מהשחקנים עזבו, היינו צריכים למצוא שחקנים אחרים, ואחרי זה להתחיל לעבוד בסיטואציה מיוחדת, בלי אוהדים, אחרי זה עם האוהדים, והיו הרבה דברים מעניינים וחדשים, אבל הייתי מוכן. היו מספיק הפתעות בעונה שעברה (צוחק) ככה שאני לא יכול לצפות למשהו נוסף העונה הזו".
הקטע עם המלחמה מרחף מעל הראש שלנו, זה יכול להתחיל מחדש תוך עניין של שניות. האם זה משהו שיושב לך בראש כשהכל עכשיו רגוע?
“אני אומר זאת כך. אני חיובי, ואני חושב חיובי. אני רוצה לעשות את העבודה שלי כאן ואני שומר על החיוביות הזו כל הזמן. למשל, התקשרתי לבת שלי, היא הגיעה לכאן, והיא שאלה אותי, אמרתי, 'אל תדאגי, תבואי, בואי נהנה 10 ימים כאן, ולראות, ולחזור הביתה'. אני לא חושב לכיוון ההוא שהפתעות יכולות לבוא, אבל אני מאמין בלב שלם שיהיה לנו זמן טוב כאן".
אוהדי הפועל חולון (חגי מיכאלי)אמרת לה לבוא לכאן ל-10 ימים. מה המלצת לה לעשות בזמן שהיא כאן? אתרים שאפשר לבקר בהם?
“כן כמובן זו הייתה תוכנית ביקור קטנה. (צוחק) היינו בתל אביב, בת ים וירושלים. יהיו כמה דברים, פשוט היא הייתה צריכה ללכת לבד כי הייתי צריך להיות ממוקד בקבוצה".
אתה מגיע ממדינה שבעבר חוותה גם מלחמות, האם זה משהו שמשפיע עליך איכשהו, או עזר לך בהתמודדות עם כל מה שקרה כאן?
"זה היה לפני 30 שנה ויותר, הייתה תקופה קשה גם כן ופשוט אני תמיד חושב ומקווה שאנשים יחוו זמנים טובים. כי אם היום אתה נמצא בחולון, או שאתה מסתובב איפשהו אתה רואה את האנשים, הם עובדים, הם שמחים, אתה רואה ילדים. התחילו את הלימודים בבתי הספר, הכל כל כך נורמלי ואתה רואה בשישי ושבת הרבה אנשים יוצאים, הם נהנים ואלו זמנים טובים. אני לא רוצה לחשוב על התקופה הרעה שהייתה במדינה שלי, וכאן מה שהיה לנו בעונה שעברה כאן גם כן. פשוט בואו נחשוב על דברים טובים ולהיות שמחים, לראות את האנשים, לראות את הילדים, לראות את השחקנים, האוהדים וליהנות, שכולנו נהנה מהעבודה שלנו, ושעל זה נחשוב. התקופה רעה מאחורינו, ואני לא רוצה לדבר, אתה יודע, אני לא רוצה לחשוב על זה יותר מדי, פשוט רוצה להתמקד בעתיד ובדברים טובים".
"אני מנסה להסתגל לתרבות ולאנשים"
אני רוצה לשאול אותך על החיים כאן בהשוואה לבוסניה ולגרמניה. באילו מובנים זה שונה?
"כדורסל זה כדורסל, אתה יודע, זה תמיד אותו דבר. בקריירה שלי הייתי במדינות שונות וביליתי הרבה שנים במועדונים שונים בגרמניה, אפילו בפולין, רוסיה ויפן. אני מנסה להסתגל כמה שיותר מהר לתרבות לאנשים, להיות חברותי ולנסות לא לחשוב יותר מדי על דברים אחרים, להיות ממש ממוקד בעבודה במדינה שבה אני עובד. זה ממש חשוב, זה לא רק כדורסל. באותה המידה ממש חשוב לי ללמוד על התרבות וללמוד על אנשים, כי זו חוויה טובה עבורי, ואני חושב שאהיה גבר טוב יותר ואדם טוב יותר אם אדע יותר, אם אראה דברים אחרת. איך אנשים רואים דברים אחרת בישראל, או ביפן, או אני לא יודע, במדינה אחרת, בגרמניה או סרביה או בוסניה.
“זה משהו חשוב עבורי ואני מנסה לא רק להתמקד בכדורסל אלא גם בדברים שמסביב לכדורסל, לקבל מספיק מידע, לראות את התרבות, לראות דברים טובים ואפילו ללמוד מה טוב, מה לא כל כך טוב, ואיך לפעמים להשוות לדברים אחרים. אבל אני חושב שזה ממש חשוב שבעבודה הזו, מאמנים ושחקנים שנסתגל כמה שיותר מהר למדינה ולתרבות שבה אנחנו עובדים".
אימנת בכמה מדינות, באיזה אופן הכדורסל כאן שונה מסרביה, יפן וגרמניה לצורך העניין?
"כדורסל זה כדורסל, לפעמים יש חוקים שונים. כשאימנתי בפולין היה חוק שחייב שני שחקנים מקומיים על הפרקט בו זמנית, כאן יש לנו חוק אחר, ביפן יש חוק של רק שלושה זרים בקבוצה וזה דורש התאמות. מבחינת החוקים הכדורסל הוא כדורסל, אין שוני גדול עם החוקים ואיך להשתמש בשחקנים אבל אין הבדל גדול".
פרדראג קרוניץ' ועודד קטש (רועי כפיר)יצא לך להיות בליגת הקיץ השנה?
“לא".
אז פספסת את החוויה, את הזמנים הכיפיים בווגאס.
“הייתי שם כמה פעמים, טוב לראות מדי פעם אבל יחד עם זאת, לנסוע כל קיץ אני לא חושב. זה טוב לנסוע מדי פעם כדי לראות את השחקנים, ליצור קשר עם אנשים אחרים, אבל באותה מידה בקיץ עבורי ממש חשוב שיהיה לי את הזמן שלי. אני מקבל את השמות, אני יכול לעבוד מהבית, אני יכול לצפות בשחקנים, לצפות במשחקים, להתמקד בשחקן כזה או אחר. כי בעיקרון, אם אנחנו מסתכלים עכשיו על הקבוצה שלנו, אתה יודע, כל הזרים שלנו, הם כבר שיחקו באירופה, כך שאתה תמיד יכול לקבל מידע מקבוצות אחרות, או שאתה צופה במשחקים, אתה יכול להשוות את האיכות של השחקנים כשאתה צופה בקבוצות משחקות מול קבוצות אירופאיות אחרות, או שאתה מכיר שחקנים אחרים, קבוצה אחרת.
“באותה מידה זה ממש חשוב בקיץ להיות באמת ממוקד באיך לבנות את הקבוצה ולנסוע לליגת הקיץ בווגאס זה חשוב, ואני אוהב לנסוע אבל בקיץ הזה נשארתי בבית, נשארתי לעבוד מהבית לבנות את הקבוצה, ואני חושב שבסופו של יום עשינו עבודה סולידית".
אז איך זה לעבוד עם דניאל רביץ, איתן ויוסי? איך אתה חווה כל אחד ואחד מהם?
"זה גם משהו שאני אוהב במועדון הזה. עד כה היו לנו הרבה פגישות, אנחנו דנים וכל אחד יכול לומר את דעתו על הדברים במועדון, או מה היה טוב ומה לא טוב ואנחנו היינו ממש פתוחים. זה משהו שאני אוהב, תקשורת טובה, ואותו דבר עם דניאל הוא חדש בקבוצה. הוא היה בווגאס, אני הייתי באירופה ותקשרנו היטב, החלפנו מידע, צפינו בשחקנים והייתה עבודה נכונה כאן במועדון עם רועי (דבורה) ועם איתן (לנציאנו), עם אנשים מהמועדון, עם יוסי (לוי) שהוא למעשה הבחור שמשקיע הרבה כסף. הייתה תקשורת ממש טובה עד כה במיוחד, זה היה ממש חשוב עבורי כשהגעתי בעונה שעברה כמאמן חדש בישראל, הם באמת תמכו בי, יש לנו תקשורת טובה ואנחנו מנסים למצוא פתרון טוב בנוגע לאיך להיות טובים יותר, איך להיות יציבים ואני חושב שהייתה עבודת צוות טובה. כמו שאני מבקש מהשחקנים שתהיה לנו עבודת צוות, ככה זה עם הארגון וההנהלה ועם צוות האימון והכל זו באותה מידה עבודת צוות ממש חשובה. עד כה הייתה עבודה טובה ונכונה".
יוסי לוי עם איתן לנציאנו (חגי מיכאלי)"חלק פחדו להגיע, אבל יש לי כבוד למי שבא"
האם מצאת שזה קשה לשכנע שחקנים להגיע לכאן? מה אמרת להם כדי לסגור את העסקה ככה שיהיה לך סגל?
"חולון זה מועדון וארגון עם היסטוריה ומסורת. זה מועדון שיש לו תפקיד ממש חשוב בליגה הישראלית. זה מועדון עם מסורת גדולה גם במפעלים אירופיים, וזו 'כתובת' טובה עבור השחקנים להגיע אליה. ניסיתי להסביר לשחקנים מהו היתרון עבורם להגיע לכאן או לנסות להסביר בתור מאמן זר שעובד בישראל, שעובד בחולון, להסביר לחבר'ה למשל, ובמיוחד לזרים, איך ההרגשה שלי כאן ומה הניסיון שלי ולהעביר להם שהם ידעו למה הם יכולים לצפות כאן. ניסיתי לדבר איתם ולהיות ממש כן איתם כי רק ככה אנחנו יכולים לבנות תקשורת והם יכולים לבוא.
“החבר'ה האלה היו באמת מעוניינים לבוא. אני חושב שהם שמחים, שהם קיבלו החלטה טובה, שהם נמצאים בארגון טוב, מועדון טוב, עם אנשים טובים. הם צריכים להיות מוכנים לאווירה אמוציונלית כאן, הם חייבים להראות קשיחות לעבוד ולשחק. אבל לא הייתה בעיה גדולה מדי הקיץ. אחרי התקופה הקשה בשנה שעברה כשבנינו מחדש את הקבוצה, היו כמה בעיות לגייס את השחקנים כי חלק מהם פחדו. אפילו שלחנו להם כרטיסי טיסה וברגע האחרון הם לא הגיעו. אבל באותה מידה, אני חייב לומר שיש לי כבוד גדול לשחקנים ששיחקו בעונה שעברה עבור הקבוצה כי בתקופה הקשה הם הראו אופי הם רצו לבוא לכאן, הם לא פחדו לבוא לשחק, וזה דבר שאנחנו חייבים לכבד".
מה אתה חושב על הסגל שיש לך עכשיו ומהן המטרות מלכתחילה? כי כמובן יש את מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים, שהתקציבים שלהן הרבה יותר גבוהים. אנחנו רואים גם את נס ציונה שהתקציב שלה גם עלה בענק. ברור שתקציבים לא משחקים על המגרש. מה המחשבות שלך על כל הסיטואציה הזו, וגם באופן ריאלי, לאן אתה חושב שהקבוצה הזו יכולה להגיע? האם זה גביע, אליפות, לעבור שני שלבים ב-BCL?
"קודם כל זו קבוצה חדשה. התחלנו לעבוד בערך ב-16 או ב-18 באוגוסט יחד. בנינו את הקבוצה בזמן הנכון ויש לנו קבוצה צעירה ואנחנו צריכים להשקיע עבודה רבה בזה. אחרי שבועיים שלושה אנחנו יכולים לראות קצת יותר, אבל זה זמן קצר מדי כדי להתחיל להשוות אותנו לקבוצות אחרות. אתה מדבר על תקציבים, אבל לא, אנחנו ממוקדים בעצמנו קודם כל ודיברתי על כך גם עם השחקנים שנהפוך לקבוצה טובה אם ננסה להוציא את המקסימום שלנו באימונים ואחרי זה במשחקים ואני אופטימי שנשחק כדורסל טוב ושנהיה קבוצה תחרותית.
“לפני אחד האימונים דיברתי על האוהדים שלנו. למשל הייתה לנו הצגת שחקנים של הקבוצה מול האוהדים שלנו, והשחקנים שלנו, הם מתחילים להרגיש איזה סוג של אוהדים יש לנו, אתה יודע, איזו תמיכה תהיה לנו. היום הסברתי להם שוב ודיברנו על זה, ניסיתי לומר להם שזו הייתה סיטואציה אחת טובה אבל כדי לקבל כבוד מהאוהדים אנחנו צריכים להתאמן ולעבוד קשה ולשחק ממש חזק ולשחק כדורסל קבוצתי כי רק כך אתה מקבל את הכבוד, זה לא עניין של לנצח או להפסיד אלא של זה. כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע קשה לומר, אבל ננסה לעשות את המיטב שלנו. אני יודע שלחלק מהקבוצות יש תקציבים גדולים יותר מבעבר אבל אנחנו לא חושבים על זה. אנחנו לא רוצים לחפש תירוצים, אנחנו פשוט רוצים להיות ממוקדים בעצמנו, לעבוד, ולתת את המקסימום שלנו בכל אימון ובכל משחק. כמה רחוק נוכל להגיע, אנחנו נראה".