משפחת הפועל תל אביב קיימה טקס זיכרון מרגש לזכרם של עשרות אוהדי ואוהדות הקבוצה שנרצחו בשבעה באוקטובר ונפלו במלחמת חרבות ברזל. הטקס הפגיש את המשפחות השכולות, הנהלת המועדון והאוהדים, לערב שכולו כאב, זיכרון, ושותפות גורל אדומה.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלח ברכה מצולמת לבאי הטקס ואמר: "שלום לכל משפחת הפועל תל אביב. כל מי שמכיר את המועדון הזה יודע שאוהדי הקבוצה חיים ונושמים אותה בכל מצב ובכל מקום. מאז היום הנורא בשבעה באוקטובר שמענו כולנו את סיפורי הזוועות. את משפחת קוץ שנרצחה כולה בכפר עזה, יונתן ויפתח שחלמו להיות כדורגלנים ונרצחו. הם רק חלק מאוהדי הקבוצה שנרצחו באותו היום הנורא ובמלחמה שפרצה מאז".
"אוהדים יקרים", הוסיף הנשיא, "אתם הוכחה שספורט הוא לא רק משחק, הוא קהילה, הוא משפחה. הקהילה הזאת בלטה מאוד בפעילותה הרחבה והמקורית להנציח ולספר את סיפור הנופלים והמשפחות. אני תמיד אזכור את המפגש אתכם, בו הענקתם לי את הספר שהוצאתם לזכר האוהדים היקרים. הוא נחקק בלבי. אני מבקש להודות לעופר ינאי וגילי רענן, ואני מקווה יקריי, בנות ובני המשפחות השכולות, שתמצאו מזור ונחמה, ואולי אפילו נקודה של אור. נזכור את כולם, נעשה הכל כדי להנציח אותם ולזכור את המחיר הנורא".
הטקס של הפועל תל אביב לציון שלוש שנים לאירועי 7 באוקטובר (רדאד ג'בארה)
סתיו שחם, יו"ר הפועל תל אביב (רדאד ג'בארה)שרון קוץ, שאיבדה את אחיה, גיסתה וילדיהם שנרצחו חבוקים בממ"ד ביתם בכפר עזה, נשאה דברים קורעי לב: "שוב ושוב אני מבקשת לחזור למי שהיינו, לפני שנפערה תהום מתחת לרגלינו. בגינה שאהבתם מטפסים הצמחים, אך הבית אינו. אין לאן לחזור, אין את מי לבקר ולאהוב. חמישה עולמות ומלואם. הצחוק שמתגלגל בחדרים, ריחות המאכלים, הזרועות שנשלחו לחבק – היכן אתם עכשיו? הגעגוע אליכם מכסה את חיי. אנשים אומרים שהזמן משנה את פני הדברים, שלומדים לחיות לצד הכאב, אבל אני עוצמת עיניים ויודעת שאין בכך ממש. כאן הזמן לא ירפא. הפכנו למשפחה גדולה, ידענו שנרצה להיות חלק ממשפחת הפועל. בין מחיאות הכפיים ודמעות הכאב אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד.
שרון קוץ, בנאום הקורע לב (רדאד ג'בארה)קוץ ניצלה את הבמה גם כדי להעביר מסר נוקב: "גם היום יש מי שמבקשים לברוח מאחריות ולטשטש את מה שקרה. האסון הזה איננו רק 'אירוע', כפי שיש מי שמנסה להגדירו. הוא קרה מגאווה ויוהרה. לעולם לא נפסיק לדרוש ועדת חקירה שתציג את האמת לאזרחים. אנחנו מבקשים שתביטו על פניהם ותזכרו כל אחד מהם".
לאחר מכן עלה לדבר חבר הכנסת לשעבר ואיש ההתיישבות שי חרמש, שאיבד את בנו עומר ז"ל, אשר נרצח באכזריות בכפר עזה והיה ממקימי עמותת האוהדים של הפועל תל אביב: "עומר זכור לרבים באמירה המיתולוגית שלו: 'אנחנו אולי קהל פרובוקטיבי ושנון, עם לשון חריפה וחדה, אבל אנחנו לא גזענים'. הוא היה חד וחריף, אמר את מה שחשב, ובגלל זה אנשים נמשכו אליו. הוא אהד את הפועל מילדות, וכשהקבוצה הדרדרה הוא לא השאיר אותה מאחור. להרס אוסישקין הוא קרא 'הרס בית המקדש' ויצא למחות באוהלים. הוא ידע שזה מעבר לאולם – שזה בית".
חבר הכנסת לשעבר ואיש ההתיישבות, שי חרמש, שאיבד את בנו עומר ז"ל (רדאד ג'בארה)"זה היה הזמן לוותר, אבל עומר לא ויתר על הקבוצה, ותראו לאן היא הגיעה", הוסיף האב בכאב. "המועדון היום זוהר כמו שלא זהר מעולם, והעמותה שעומר היה ממקימיה עדיין שותפה. עומר לא זכה לראות את זה. ביום הלוויתו, אוהדי הקבוצה שרו לו את שירי הקבוצה כמו שהוא שר בעצמו. הרגשנו שהבית שעומר נאבק עליו עומד עכשיו לצידנו. אני לא חושב שעומר החמיץ את ההצלחה הזו, הוא היה מאלה שבנו אותה".
עמית הלבני, שאיבדה את בעלה יובל ז"ל, שיתפה בקשר המיוחד שנרקם סביב הקבוצה: "כשהפכנו לזוג, הבנתי שאני חייבת להתעדכן בתוצאות של הפועל כל הזמן. הייתי שולחת לו הודעות לעודד מרחוק, והיום אני מכירה את כל השירים בעל פה. באותה שבת, יובל לקח את הפלוגה שלו והציל משפחות. הכוח שלו הותקל והוא נהרג במקום, אבל בזכות הקרב הזה נמנע אסון כבד מאוד. כשיובל נהרג, ג'ון-ג'ון שלנו היה רק בן עשרה חודשים. קשה להיות גם אמא וגם אבא, אבל לשמחתי יש לנו משפחה תומכת שלוקחת אותו למשחקים, וככה הוא ממשיך בדרכו של אביו. החיבור למשפחה הזאת נותן לכולנו גאווה".
עמית הלבני, שאיבדה את בעלה יובל ז"ל (רדאד ג'בארה)אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנפלה בחמ"ל בנחל עוז דיבר בדמעות: "רוני הייתה בסך הכל בת 18 כשנרצחה ונשרפה בחיים בשבעה באוקטובר. לפני שהפכה לסמל, היא הייתה פשוט רוני שלי, בתי הבכורה. חייכנית, טרפה את החיים, והייתה אדומה לכל אורך הדרך. היום, כשאני מסתכל על היציע, אני רוצה לדבר אליה: תראי איפה אנחנו, רוני. תראי את האדום הזה, את האנשים, את השירים. אני יודע שהיית מבינה שיש כאן משהו גדול הרבה יותר מכדורגל וכדורסל".
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל (רדאד ג'בארה)"הפועל בחרה לזכור את האוהדים שלה שלא חזרו", הוסיף אשל בכאב. "בחרה לומר בקול שיש להם פנים, שמות וסיפורים. רוני שלי הייתה אחת מהן, וזו הדרך שלי להרגיש אותה עוד קצת הערב. תודה שאתם משאירים את רוני שלי ואת האדומים שנפלו ביציע הזה, כי כל עוד שרים בשבילם – הם עדיין איתנו. קשה לי מאוד לגדל ילדה מתה, אבל היא נהגה להגיד משפט אחד שתזכרו אותו גם אתם: תעשו הכל עם חיוך, והכל יהיה קל יותר".
בעלי הפועל תל אביב, עופר ינאי, נשא דברים מרגשים גם הוא ושיתף בתחושותיו מאז פרוץ המלחמה: "השבת השחורה הייתה אירוע מצלק, מר וקשה מנשוא. כשהתעוררנו ביום ראשון למציאות החדשה, מיד שאלנו את עצמנו איך אפשר לעזור ולתמוך. למשחק הראשון שלנו אחרי האסון, מול לונדון ליונס, הגעתי עם חולצה שעליה התנוססו תמונות של אוהדים שעוד קיווינו למצוא בחיים. עם הזמן, לצערי, החולצה הזו התעדכנה גם בתמונות הנופלים, ואותה לבשתי למשחקים מאז".
הבעלים, עופר ינאי, נושא דברים (רדאד ג'בארה)ינאי סיפר על מסע ההסברה של המועדון באירופה: "כעבור שבועיים טסנו לפריז ולקחנו איתנו משלחת של אוהדים מקיבוצי העוטף, רובם ילדים. ארגנו שם מסיבת עיתונאים שבה הם גוללו את מה שעברו. בשבעה באוקטובר הייתי במרחק של 30-40 קילומטרים מהתופת, ולמרות שאני מכיר לא מעט אנשים שנפגעו, זה עדיין הרגיש כמו תרחיש דמיוני. בדיוק בגלל זה היה לי חשוב שהעולם ישמע את הדברים דרך העיניים והקול של הילדים".
גילי רענן (רדאד ג'בארה)לסיכום, התייחס הבעלים לייעוד של הקבוצה מאז אותה שבת: "ראינו בהצלחת הקבוצה שליחות. הדרך שלנו להביא מעט נחמה, גאווה ושמחה לקהילת הפועל ולמדינה שלמה ששרויה בצער. היה רגע שבו אמרתי לשחקנים שהמשימה הראשונה שלהם, כשיזכו בגביע, תהיה לעבור איתו בין הקברים של האוהדים שלנו שלא זכו לראות את הרגע הזה".
קפטן הקבוצה, בר טימור בטקס (רדאד ג'בארה)תומר גינת התקשה להסתיר את התרגשותו: "חיפשתי את המילים הנכונות לערב הזה וזה לא היה פשוט, בטח כשאני עומד מול אנשים שאיבדו את הכל. השבעה באוקטובר פגע ישירות בבתים ובמשפחות של אוהדי הפועל תל אביב, והיה לנו חשוב לעצור הכל כדי להיות כאן אתכם. אני נזכר במשחק הראשון שלנו אחרי האסון, נגד ונציה. לפני שעלינו לפרקט, התחושה הייתה מוזרה ותלושה מהמציאות. ישבנו בחדר ההלבשה, אבל במקום לדבר על הקבוצה היריבה, דיברנו על המטרה שלשמה אנחנו עולים לשחק – בשבילכם, הקהל שעובר תקופה כל כך קשה".
שחקן הקבוצה, תומר גינת, לקח חלק בטקס החשוב (רדאד ג'בארה)"היה לנו ברור שניצחון בכדורסל לא יתקן את המצב", הוסיף גינת, "אבל באותו ערב, ללבוש את החולצה של הפועל הייתה הדרך שלנו להראות סולידריות ולשחק למען כל האנשים שנמצאים לנו בלב. למשפחות שאיבדו את יקיריהן אני רוצה להגיד תודה שבאתם. אין לי מילים שיוכלו להקל על הכאב, אבל חשוב לי שתדעו שתמיד יהיה לכם מקום אצלנו. נמשיך לזכור את מי שאיבדנו ותמיד נעמוד לצידכם".