במסגרת פרויקט הזיכרון לציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר של ONE – "זיכרון ביציע", מספרים את סיפורו של אילן פיורנטינו, אוהד מושבע של מכבי תל אביב, כשגם אליל נעוריו, אבי נמני, ואחיו הצעיר, עודד, דיברו על הקשר המיוחד בין האחים והאהבה הגדולה לצהובים-כחולים.
זיכרון ביציע: אילן פיורנטינו ז"לאילן פיורנטינו ז"ל נולד וגדל בקיבוץ נחל עוז, בנם של נורית ויהודה ואחיהם של קרן, שוהם, גיל-לי, עודד ויפעת. אחרי השחרור מהצבא עבר אילן לתקופה קצרה לעיר תל אביב, אך חזר לגור בקרב הוריו בקיבוץ נחל עוז, שם חידש את הקשר עם מי שלימים תהיה אשתו, שרון, שהגיעה להתגורר בקיבוץ בשל לימודיה במכללת ספיר הסמוכה.
השניים נישאו והביאו לעולם שלוש בנות, נועם, ליבי ודורון. אילן היה איש של קהילה, הוא אהב את החיים והאנשים בסביבתו כינו אותו ה"אקמול" של הקיבוץ, בזכות היכולת שלו להרגיע את כולם בעזרת החיוך הרגוע והמרגיע שלו.
אבי נמני ועודד פיורנטינו (מערכת ONE)כינוי נוסף שדבק באילן מאז שהיה ילד היה "נמני", בשל אהבתו הגדולה למכבי תל אביב. אחיו, עודד, סיפר שכאשר הם היו משחקים כדורגל בתור ילדים בקיבוץ ואילן היה כובש שער, הוא היה רץ וחוגג כמו נמני וצועק בקולי קולות: "גול! אבי נמני כבש!".
הוא היה איש של מוזיקה, של נתינה, של שמחה ושל אהבה גדולה לסובבים אותו ולספורט. בבוקר השבעה באוקטובר, במסגרת תפקידו כרבש"ץ הקיבוץ, יצא אילן להגן על תושבי הקהילה. הוא הקפיץ את כוח היס"מ שהתגורר בקיבוץ וניסה להזעיק כל עזרה אפשרית.
אילן פיורנטינו ז"ל (מערכת ONE)בשל קרבת ביתו לשער האחורי של הקיבוץ, לחם אילן בגבורה רבה לבד מול המחבלים הרבים שהחלו להיכנס לקיבוץ. בכך עיכב אותם ונתן לתושבים רבים להתחבא בבתיהם עד שנפל בקרב.
במסגרת פרויקט "זיכרון ביציע" הפגשנו את עודד פיורנטינו, אחיו הצעיר של אילן ז"ל, יחד עם אליל ילדותיהם, אבי נמני, בשיחה על הקשר המיוחד בין האחים והאהבה לכדורגל שחיברה ביניהם ועל דרכי ההנצחה.
עודד פיורנטינו (מערכת ONE)"בעצם המקום האחרון שאני ראיתי את אח שלי היה באצטדיון בלומפילד, היה משחק כדורגל, שבת לפני שבת השחורה. פעם אחרונה שראיתי אותו, נתתי לו חיבוק ולא ידעתי שזאת הפעם האחרונה שנראה אותו", שיתף עודד.