ענבר היימן ז"ל הייתה אוהדת מכבי חיפה, חבריה סיפרו שהייתה מאוד בולטת ביציע. ענבר נחטפה ממסיבת הנובה. ב-15 בדצמבר התבשרה משפחתה כי היא נרצחה ב-7 באוקטובר סמוך לבארי וגופתה מוחזקת בשבי חמאס, גופתה הושבה לישראל ב-15.10.25, בת 27 במותה. חנה כהן, דודתה של ענבר, סיפרה עליה בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
ענבר נותרה החטופה האחרונה ואת היית בראש המאבק להחזרתה. שנה אחרי, מה התחושות?
״הזמן לא מרפא, זו קלישאה. ככל שהזמן עובר התחושות נעשות קשות יותר. אנחנו חיים בתוך שואה. חיכינו ונלחמנו להחזיר את ענבר לקבורה בארץ ישראל ועד הדקה האחרונה קיווינו לנס שהיא תחזור בחיים. הראש לא יכול לעכל את הסיטואציה הזו עד שלא מקבלים אותה. כשקברנו אותה בארץ ישראל, הסתיימה השבעה וכולם הלכו לבתיהם, התחושות נעשו הרבה יותר קשות. כל מה שהיה עולה לראש כל הזמן. זה קשה. זה מאוד קשה ומורכב. הייתה פה שואה. לא אירוע רגיל. שואה. לקחו ילדים וחטפו אותם״.
מה הזיכרון שיש לך מענבר. איזה דבר חיובי את לוקחת ממנה?
״היו בה כל התכונות הטובות שמתקיימות באדם. אני אומרת לכם. היא הייתה ילדה מלאה בתכונות. החיבוק, הצחוק, החוכמה, טוב הלב. אין דבר אחד. זה המון דברים טובים שמרכיבים אותה. זה קשה לנו מאוד ביום יום״.
“דרכה למדתי את מכבי חיפה”
יש את החולצה הוורודה שמכבי חיפה עשתה למענה.
״היא הייתה אוהדת מושבעת של הקבוצה. היא הייתה מגיעה לכל משחק עם בן זוגה. ישבה ביציע, היא מאוד אהבה את הקבוצה והקבוצה אהבה את ענבר. כשהיא הייתה חטופה הם מאוד תמכו וגם לאחר לכתה הם הגיעו להלוויה והם עושים למענה הרבה טקסים. גם דרכה למדתי את מכבי חיפה. מה לי ולכדורגל? אבל דרכה הכרתי״.
שריף כיוף והחולצה הוורודה (עמרי שטיין)אתם עוקבים אחר הקבוצה?
״מדי פעם. קשה מאוד לדבר עליה בלשון עבר. אנחנו לא עיכלנו עדיין את האירוע. כמה עוצמתי הוא. זה קשה מאוד. שואה. זוועה״.
שלוש שנים אחרי, את חושבת שהחברה למדה לקח?
״היינו מפולגים ונשארנו יותר מפולגים. זה הגיע עד לפילוג בנוגע לוועדת חקירה. אפילו על הדבר הזה אנחנו חלוקים. אנחנו חברה שזקוקה לריפוי. לשינוי. אנחנו חברה שאני לא אהסס להגיד בגסיסה. חייבים שיקום. אם לא תהיה וועדת חקירה, שלוש שנים אחרי שלא הוקמה עדיין, החברה שלנו לא נוכל להשתקם ולהפיק לקחים. אני די חוששת מזה. החמאס לא פורק מנשקו, אנחנו לא קיבלנו תשובות, לא הפקנו לקחים. השבעה באוקטובר הבא הוא רק שאלה של זמן. כבר יש סימנים שהיו בעבר והתעלמנו מהם וגם היום אנחנו מתעלמים מהם. זה רק שאלה של זמן.
“אין פה עניין של ביטחון. לא ניצחנו. לא ננצח. הממשלה משתמשת במילה ניצחון. אין פה ניצחון. ממש לא. הפסדנו. נרצחו 1,200 אזרחים. נפלו לנו חיילים. חברה עם נפגעי פעולות איבה. לנצח אנחנו לא ננצח כבר. מי שמשתמש במילה הזו זורה חול בעיניי הציבור. ניצחון לא יהיה. צריך שיקום. אני קוראת מפה לאזרחים לממש את זכותם ולצאת להצביע. אלו בחירות גורליות מאוד וחייבים לצאת להצביע״.