רותם ויצמן צפריר, בת דודתו של בן שמעוני ז״ל, שלפני שנרצח בפסטיבל הנובה בחניון רעים הציל עשרות מבלי, התראיינה לתכנית “שיחת היום” על התחושות במלוא שלוש שנים להירצחו, על אהבותיו, השיר שנכתב לזכרו והמסר שהיא רוצה להעביר על האדם שהיה.
רותם, איך היום הזה עובר עלייך עד כה?
״קשה. הזמן לא מרפא ולא עושה את שלו. אני לא מצליחה להשתקם. יש את יום הזיכרון, ואין שמחה, אין הילולה מסביב. אין צדק. ביום הזיכרון עוצרים ומקדישים את הכל למען הנושא הזה, אבל היום הלכתי לעבודה כרגיל. אני מורה, ואמנם אמרו לנו לדבר שעתיים על ה-7.10, אבל אני רציתי להמשיך לדבר על הנושא הזה. אני לא יכולה להמשיך כרגיל ביום כזה״.
הוא אהב ספורט מוטורי, אקסטרים.
״בן היה פריק של דברים משוגעים. הוא עשה דברים לא קונבנציונליים. ראיתם. היו לו אופנועים, טרקטורונים. כל דבר שובר שגרה. היינו עושים הרבה שטויות והשתוללויות. הוא אהב את החיים. מי שלא הכיר אותו הפסיד ומי שהכיר אותו זכה. הוא היה לב ונשמה ענקית. הוא לא חשב באותו יום, הוא פשוט פעל ועשה מה שהלב שלו אמר לו שהכי נכון. מבלי לחשוב. הוא פשוט עשה מה שהוא תמיד עושה. גבר במלוא מובן המילה. עושה מה שצריך בלי כותרות״.
יש שיר של סינרגיה שנכתב עליו.
״גלעד שגב כתב את המילים, יש שני לחנים. זה אותן מילים ומעט שוני. ממליצה לכולם לשמוע את השירים האלה. להתחבר למילים ולבן אדם שהוא היה״.
הוא הציל עשרות אנשים, יש בזה נחמה?
״לא. הוא לא פה עכשיו״.
הוא גיבור מדהים. אנחנו שולחים חיזוקים ומודים לך.
״אני רוצה להגיד למי ששומע – בן היה אדם של מעשים. לא של מילים. הוא אמר אל תחכה שמישהו יעשה, פשוט תפעל. מי שרואה שריפה, שלא יגיד טוב בטח מישהו אחר יתקשר למכבי אש, תתקשרו אתם. ככה נמשיך לשמר את זכרו של בן״.