מכבי תל אביב ‘תארח’ הערב (חמישי, 19:00) את ארמאני אולימפיה מילאנו של ג'וזפה פואטה במסגרת המחזור הרביעי של היורוליג, אליו מגיעה הדאבליסטית הישראלית כשהיא עדיין ללא ניצחון בתחרות הבכירה של אירופה.
הצהובים שניצחו את הפועל ירושלים בראשון האחרון במסגרת חצי גמר גביע ווינר, מגיעים למחזור הנוכחי מהמקום האחרון בטבלה עם מאזן של שלושה הפסדים בשלושה משחקים, בעוד שקבוצת הנעליים האדומות המדורגת במקום ה-15 ביורוליג ניצחה משחק אחד מתוך שלושה עד כה.
בשלושת משחקיה עד כה אפשר היה לדבר מעט על ההתקפה, אבל גולת הכותרת הייתה ההגנה והיעדרה, מה שהרגיש כאילו התעצם עד לכדי כך שביטל באופן אבסולוטי את נקודת הפתיחה שאמורה הייתה להיות טובה יותר בהינתן הנסיבות של ההמשכיות.
שחקני מכבי תל אביב (רועי כפיר)לצד הבעיה שהייתה בהגנה, הפעם בחרנו להתמקד בקיטון וואלאס, מי שבראשון האחרון השאיר את קבוצתו של עודד קטש בעניינים במחצית הראשונה בהיכל הטוטו שבחולון. האמריקאי מביא עימו יכולות הגנתיות, אך האתגר שניצב בפניו הוא לא הקליעה, אלא בראש ובראשונה ההשתלבות שלו בכדורסל האירופי, כי זמן השתלבות שווה ערך למושג שכר לימוד, והיורוליג כפי שהבנתם היא ליגה שלא מחכה לאף אחד.
אור הזרקורים על וואלאס הפעם כי בסופו של דבר הקבוצה שלו צריכה גם אותו. כמובן שאפשר להתרכז בגבריאל איפה לונדברג, אבל לאור כך שהזריקות נכנסו ברבע הרביעי ושג'ימי קלארק נראה טוב יותר, מכבי תל אביב חייבת את האיזון מקיטון וואלאס, עד כמה שאפשר כמובן.
קיטון וואלאס (רועי כפיר)מבחינה הגנתית ישנו נתון מעניין לרוב בכל הנוגע להפרשי הסלים, והעונה בתום שלושה מחזורים גם הקבוצות שמחזיקות במאזן שלילי ומדורגות עד המקום ה-13 מחזיקות בהפרש סלים נורמטיבי משהו, כשבמקום ה-14 הפרש הסלים פשוט יותר ממכפיל את עצמו (להוציא את ריאל מדריד שהיא אנומליה עד כה).
בצד של מילאנו אי אפשר הרי לבודד שחקן אחד, שכן זה חייב להיות הטריו של מרקו גודוריץ' שחקן מסוג דבק (בין היתר), דבון הול שחקן הגנתי שיודע לשלוט בקצב ומוזס רייט שכבר היה סגור בקיץ האחרון בברצלונה ובסופו של דבר מצא את עצמו במילאנו, לאחר שהראשונה למעשה איבדה את צ'אבי פסקואל ומייק ג'יימס.
המעבר של גודוריץ' כמו גם של דבון הול מפנרבחצ'ה לאחר הזכייה ביורוליג בזמנו, גרם לסוג של רעידת אדמה. בכל זאת, הול עבר במקור לפנר ממילאנו, אז החזרה שלו ובכלל עזיבה של גודוריץ' הרגישה כמו איבוד נכסים של קבוצה שלא אמורה לאבד את הנכסים שלה.
דבון הול במדי פנרבחצ'ה (IMAGO)סט היכולות של השניים ברור ומוכר, המנהל המקצועי של המילאנזים, דניאל באייסי, הצליח להביא שני שחקנים נהדרים ובקיץ האחרון כבר ביצע שני מהלכים טובים נוספים עם מוזס רייט ואלק פיטרס, אלוף אירופה הטרי עם אולימפיאקוס.
אבל בעוד שהאחרון הוא כלי נשק התקפי מהמשובחים ביותר שיש ביורוליג, היכולת של רייט מעל הטבעות, מול גארדים בהגנה ובכלל שמה את אור הזרקורים גם אם באופן חלקי, עליו. דבון הול מנגד כבר שנים נחשב לשחקן הגנה נהדר, כזה שגם יתרום התקפית ישלוט בקצב וגם ידע לקבל את ההחלטות הנכונות כשצריך.
שחקני מכבי תל אביב (צילום: CHARA SAVVIDES)כל המחמאות שנכתבו עד כה מגיעות עם דיסקליימר, תחילה מדובר על יכולות אינדיבידואליות ולאו דווקא על החיבור של כל התמהיל הזה כקבוצה, ולראיה שמילאנו עד כה עושה יותר קולות דומים לאלו של שנים קודמות. ונכון, מדובר רק על שלושה מחזורים, מה שנכון עבור כל קבוצות היורוליג, רק שמילאנו כבר בנתה בעבר קבוצות עם פוטנציאל או עם כוכבים (אם כי העונה זה מרגיש ממש כמו השילוב הראוי בין השניים), שבסופו של דבר הסתיימו אפילו מבלי שהגיעה לפלייאוף.