כמעט שש שנים לאחר מותו של דייגו ארמנדו מראדונה, הפרשה שמסעירה את ארגנטינה ממשיכה להתפתח. התביעה ביקשה להטיל עונש של 12 שנות מאסר על לאופולדו לוקה, הנוירוכירורג ששימש כרופאו האישי של אגדת הכדורגל, בגין עבירת המתה בכוונה עקיפה. בנוסף, ביקשה התביעה לשלול ממנו את האפשרות לעסוק ברפואה למשך עשר שנים, במסגרת המשפט העוסק בנסיבות מותו של אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים.

לצד לוקה, ביקשה התביעה להטיל עונשי מאסר על חמישה נאשמים נוספים שהיו מעורבים בטיפול במראדונה בתקופה שקדמה למותו. עבור ננסי פורליני, שהייתה אחראית על תיאום הטיפול הביתי מטעם חברת הרפואה הפרטית 'סוויס מדיקל', נדרשו עשר שנות מאסר ועשר שנות פסילה מקצועית. עבור הפסיכיאטרית אגוסטינה קוסאצ'וב ביקשה התביעה שמונה שנות מאסר ועשר שנות פסילה, כאשר גם השתיים מואשמות בהמתה בכוונה עקיפה.

במקרה של הפסיכולוג קרלוס דיאס, ביקשה התביעה חמש שנות מאסר ועשר שנות פסילה מקצועית, בעוד שעבור האח הראשי מריאנו פרוני והאח ריקרדו אלמירון נדרשו ארבע שנות מאסר ושמונה שנות פסילה לכל אחד. שלושתם מואשמים בגרימת מוות ברשלנות. מנגד, התביעה ביקשה לזכות את הרופא פדרו די ספאניה, שביקר את מראדונה פעם אחת בלבד, בטענה כי "לא הייתה לו הסמכות או היכולת לקבל החלטות בנוגע לניהול מצבו הבריאותי של המטופל".

דייגו מראדונה (IMAGO)דייגו מראדונה (IMAGO)

"הפקירו את מראדונה לגורלו": ההאשמות הקשות של התביעה

מראדונה הלך לעולמו ב-25 בנובמבר 2020, בזמן שהיה נתון לטיפול רפואי בביתו. לטענת התביעה, ששת אנשי הצוות הרפואי שנגדם התבקשו עונשי מאסר כשלו באופן חמור במילוי תפקידם, לא העניקו לו את הטיפול הנדרש ואף הותירו אותו ללא השגחה רפואית ראויה. התובע פטריסיו פרארי טען כי הנאשמים "הפרו את החובות שהוטלו עליהם, ביצעו פעולות המנוגדות לכללי הרפואה, נמנעו מביצוע כל הפעולות שהיו מחויבים לבצע והעמידו את מראדונה במצב של חוסר אונים, תוך שהפקירו אותו לגורלו".

בדברי הסיכום שלה תיארה התביעה את הטיפול באגדת הכדורגל כ"כאוטי, עם שתי הנהגות ושני ערוצי מידע עצמאיים, ומאפיין אחד משותף: חוסר ארגון מוחלט". בכך הפנתה אצבע מאשימה כלפי לוקה, שהיה רופאו האישי של מראדונה, וכלפי פורליני, שהייתה אחראית על תיאום הטיפול מטעם חברת הרפואה.

דייגו מראדונה (רויטרס)דייגו מראדונה (רויטרס)

אחת הסוגיות המרכזיות במשפט היא ההבחנה בין גרימת מוות ברשלנות לבין המתה בכוונה עקיפה. בעוד שהעבירה הראשונה מתייחסת למוות שנגרם כתוצאה מהתרשלות, השנייה מבוססת על הטענה שהנאשם היה מודע לכך שמעשיו עלולים להוביל למוות, אך בחר לקחת את הסיכון. התביעה סבורה כי במקרה של חלק מאנשי הצוות שטיפלו במראדונה, מדובר בהתנהלות שחורגת מרשלנות רפואית רגילה.

על פי הפרטים שפורסמו, המשפט נפתח ב-14 באפריל בבית המשפט הפלילי מספר 7 בסן איסידרו, שבפאתי בואנוס איירס. במהלך ההליך התקיימו 45 דיונים שהוקדשו להצגת ראיות, נשמעו עדויותיהם של 75 עדים והוצגו כמאה הודעות שנשלפו ממכשירי הטלפון של הנאשמים.

כעת, לאחר שהתביעה הציגה את דרישות הענישה שלה, נמשכת ההמתנה להכרעת בית המשפט בפרשה שמלווה את ארגנטינה מאז מותו של מראדונה. חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בדרישות התביעה בלבד, ולא בעונשים שנגזרו על הנאשמים. ההליך המשפטי נועד לקבוע האם אנשי הצוות שהיו אמונים על בריאותו של מי שנחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים בהיסטוריה נושאים באחריות פלילית למותו.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה