יש רגע כזה בחייו של כל ספורטאי מקצועני, שבו הוא נאלץ לשאול את עצמו שאלה שלא תמיד נוח להתמודד איתה: מה עושים ביום שאחרי? עבור רובם, המעבר הזה מגיע אחרי שנים של אימונים, נסיעות, ניצחונות ואכזבות, כשהקריירה שהגדירה אותם במשך רוב חייהם מגיעה לסיומה. במקרה של מילוש ראוניץ’, התשובה הגיעה ממקום שלא הייתם מצפים למצוא בו טניסאי לשעבר: המשרדים של ענקית הפיננסים גולדמן זאקס.
מי שזוכר את ראוניץ’ מהימים הגדולים שלו על המגרש, עשוי להתקשות לדמיין אותו בסביבה הזאת. הקנדי, המתנשא לגובה של 1.96 מטרים, הפך את ההגשה העוצמתית לאחד מכלי הנשק המזוהים ביותר איתו ובנה קריירה מרשימה בסבב העולמי. בינואר 2026, בגיל 35, הוא הודיע על פרישה מטניס מקצועני. חודשים לאחר מכן התברר כי הוא כבר החל בפרק חדש בחייו, הרחק מהאצטדיונים ומאור הזרקורים.
כדי להבין את גודל השינוי, צריך לחזור לשנת 2016. זו הייתה השנה שבה ראוניץ’ הגיע לשיא הקריירה שלו, טיפס למקום השלישי בעולם והעפיל לגמר ווימבלדון. הוא הפך לגבר הקנדי הראשון שהגיע לגמר יחידים בטורניר גראנד סלאם, הישג שהכניס אותו להיסטוריה של הטניס במדינתו. באותה שנה הוא גם הגיע לחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה והוכיח שהוא מסוגל להתמודד עם הטובים בעולם על הבמות הגדולות ביותר.
מילוש ראוניץ' חוגג (רויטרס)גמר ווימבלדון היה נקודת השיא של המסע הזה. ראוניץ’ פגש את אנדי מארי הבריטי, שנעזר בתמיכת הקהל הביתי בדרך לניצחון בשלוש מערכות. עבור ראוניץ’, זו הייתה הזדמנות לזכות בתואר גראנד סלאם ראשון, אך הוא נותר עם ההישג הגדול של העפלה לגמר. למרות ההפסד, אותה עונה סימנה את מקומו בצמרת העולמית והוכיחה שהוא מסוגל לאיים על התארים הגדולים ביותר.
יותר מ-20 מיליון דולר על המגרש אבל זה לא היה סוף הסיפור
אלא שהקריירה של ראוניץ’ לא הייתה סיפור הצלחה רצוף. לאורך השנים הוא התמודד עם פציעות חוזרות, ובהן בעיות בכף הרגל ובגיד אכילס, שהקשו עליו לשמור על רצף משחקים ולהגיע שוב ושוב לרמות הגבוהות ביותר. מי שבנה את הצלחתו על עוצמה פיזית ועל הגשה אדירה, נאלץ ללמוד פעם אחר פעם את המציאות המתסכלת של שיקום, חזרה למגרשים וניסיון לחזור לכושר.
למרות המכשולים, המספרים שלו נותרו מרשימים. ראוניץ’ זכה בשמונה תארי יחידים בסבב ה-ATP, הגיע לגמרים בטורנירים גדולים וצבר 20,764,512 דולר בפרסים רשמיים לאורך הקריירה. הסכום הזה, יותר מ-20.7 מיליון דולר, אינו כולל הכנסות אפשריות מחסויות ומפעילויות מסחריות אחרות. מדובר בסכום שרובם המוחלט של הטניסאים המקצוענים יכולים רק לחלום עליו, והוא ממחיש עד כמה רחוק הגיע הקנדי בענף שבו ההצלחה בצמרת מתורגמת גם לתגמול כלכלי משמעותי.
מילוש ראוניץ' (רויטרס)ובכל זאת, ההצלחה על המגרש לא העלימה את השאלה מה יגיע אחרי שהקריירה התחרותית תסתיים. עבור ספורטאי שחי במשך שנים לפי לוח טורנירים, דירוגים ויעדים, הפרישה דורשת שינוי עמוק בשגרת החיים ובזהות המקצועית. ראוניץ’ לא נפרד רק מהמשחק עצמו, אלא גם מהמסגרת שסיפקה לו מטרה ברורה כמעט בכל יום.
כבר בינואר, כשהודיע על פרישתו, הוא כתב כי הטניס היה האהבה והאובססיה שלו במשך רוב חייו. הוא סיפר על הדרך שעבר מאז שהכיר את המשחק בגיל שמונה, ועל הזכות להפוך תחביב ילדות למקצוע. לצד ההתרגשות והכרת התודה, היה ברור שהוא מבין כי סיום הקריירה אינו סוף הדרך, אלא תחילתו של פרק חדש.
מהמחבט אל עולם ההשקעות
הפרק הזה הוביל אותו לתחום ההשקעות הפרטיות בגולדמן זאקס, אחת החברות המוכרות בעולם הפיננסים. ראוניץ’ נכנס לעולם של השקעות, מנהלי קרנות והחלטות עסקיות ארוכות טווח. זהו שינוי חד: במקום להתכונן ליריב הבא ולנתח את נקודות החוזק והחולשה שלו, הוא צריך להכיר שפה מקצועית חדשה ולהתמודד עם אתגרים מסוג אחר לחלוטין.
מילוש ראוניץ' (רויטרס)המעבר הזה אולי נראה מפתיע מבחוץ, אבל הוא דורש יכולות שחלקן מוכרות היטב לספורטאי צמרת. משמעת, הכנה, ניהול לחצים, התמדה ויכולת לתפקד בסביבה תחרותית הן תכונות שמלוות גם את עולם העסקים. כמובן, טניס מקצועני ופיננסים הם תחומים שונים לחלוטין, והצלחה באחד אינה מבטיחה הצלחה באחר. אבל ראוניץ’ מגיע לפרק החדש עם ניסיון של שנים בקבלת החלטות תחת לחץ ובשאיפה מתמדת להשתפר.
ובכל זאת, הכניסה לעולם הזה לא הייתה פשוטה כפי שאפשר לדמיין עבור כוכב ספורט מוכר. לפי דיווח שפורסם בארצות הברית, הדרך שלו לתפקיד כללה לא פחות מ-342 פגישות ושמונה ראיונות רשמיים. המספרים האלה ממחישים שגם מי שהגיע לצמרת העולמית בענף שלו נדרש להשקיע זמן, ליצור קשרים ולהוכיח את עצמו מחדש כשהוא נכנס לתחום חדש.
המספרים הללו מספרים סיפור בפני עצמם. ראוניץ’ לא הסתפק במעמד שצבר בזכות הקריירה שלו, אלא נדרש לעבור תהליך קבלה ממושך ולהתמודד עם עולם שבו ההישגים שלו בטניס אינם תחליף לידע מקצועי. הוא הגיע עם משמעת וניסיון תחרותי, אבל היה צריך לבנות את מקומו מחדש. עבור מי שהיה רגיל לכך שהמחבט מדבר במקומו, מדובר בשינוי משמעותי.
מילוש ראוניץ' (רויטרס)גם אחרי הפרישה, המרדף אחר מצוינות נמשך
יש כאן גם שיעור חשוב על החיים שאחרי הספורט. במשך שנים, ספורטאים חיים בתוך מערכת ברורה יחסית: יש דירוג, יש תוצאות, יש טורנירים ויש מטרות מוגדרות. בעולם העבודה החדש אין גביע שמוענק בסוף השבוע ואין לוח תוצאות שמציג את ההתקדמות מדי בוקר. צריך ללמוד שפה מקצועית אחרת, להכיר אנשים חדשים ולבנות אמון לאורך זמן. עבור מי שהתרגל למדוד את עצמו דרך הישגים על המגרש, זו עשויה להיות הסתגלות משמעותית.
ראוניץ’ לא מגיע אליה בלי יתרונות. הוא מכיר היטב את עולם הספורט הבינלאומי, את הלחצים שמלווים קריירה תחרותית ואת האתגרים של ניהול קריירה ארוכה. הוא גם מביא איתו היכרות עם ספורטאים, אנשי עסקים וקהילות בינלאומיות. הניסיון הזה עשוי לסייע לו בתפקיד החדש, אף שההצלחה בו תיבחן בכלים אחרים לגמרי מאלה שהכיר בטניס.
מילוש ראוניץ' (רויטרס)הסיפור שלו מזכיר שקריירה מפוארת אינה בהכרח התחנה האחרונה. עבור חלק מהספורטאים, הפרק הבא מגיע באימון, בפרשנות או בניהול. אחרים בוחרים בעולם העסקים. במקרה של ראוניץ’, המעבר לפיננסים ממחיש עד כמה הקריירה הספורטיבית היא רק פרק אחד בחיים, גם אם מדובר בפרק שתפס את מרכז הבמה במשך יותר מעשור.
המחבט אולי כבר לא נמצא במרכז היומיום שלו, אבל המרדף אחר מצוינות לא בהכרח הסתיים. ראוניץ’ כבר הוכיח שהוא יודע להגיע לפסגה בתחום תחרותי במיוחד, וכעת הוא מתחיל מסע שבו אין קווים לבנים, שופט כיסא או קהל שמוחא כפיים אחרי אייס. הפעם, האתגר הוא לבנות לעצמו שם בעולם חדש לחלוטין. ואם יש דבר אחד שהקריירה שלו בטניס לימדה, הוא שגם הדרך הארוכה ביותר מתחילה בהחלטה להיכנס למגרש.