רז הרשקו רשמה עוד הישג גדול בקריירה שלה. הג’ודאית הישראלית זכתה במדליית הארד באליפות העולם בבאקו, שנערכה אמש (שבת) והפכה לאחת מהספורטאיות המעוטרות ביותר בהיסטוריה של הענף הישראלי. אולי זה לא היה יום קרבות גדול שלה, אבל היא עדיין סיימה על הפודיום והוכיחה כי היא בהחלט שייכת לצמרת של המשקל הפתוח לנשים.

אמש רז הרשקו נכנסה למועדון מצומצם ואיכותי, כאשר הפכה לישראלית השלישית בכל הזמנים שזוכה בשתי מדליות אישיות באליפויות העולם בג'ודו. הראשונה שעשתה זאת הייתה יעל ארד ב-1991 וב-1993, השנייה ירדן ג'רבי שהשלימה זכייה כפולה ב-2013 וב-2014, וכעת גם רז הרשקו השלימה הופעה שנייה על הפודיום בזכות המדליות בהן זכתה ב-2023 וב-2026. אלא שלשתי קודמותיה אין מדליה קבוצתית נוספת, כמו זו שהרשקו זכתה בה ב-2022, כך שלמעשה רז היא הראשונה שזוכה בשלוש מדליות באליפויות העולם, אם מחשיבים גם אותה.

מעבר לזה, רז הרשקו היא אחת מהספורטאיות האולימפיות הישראליות היציבות ביותר כרגע, לאחר שגרפה 32 מדליות מ-37 תחרויות מאז אולימפיאדת פאריס 2024. עכשיו כבר אין ספק כי היא מסומנת כאחת מבין הפייבוריטיות לזכייה במדליה אולימפית גם בלוס אנג׳לס 2028, לאור השליטה שלה במשקל של מעל 78 ק״ג.

רז הרשקו על הפודיום (איגוד הגרז הרשקו על הפודיום (איגוד הג'ודו)

“המדליה הזו מיוחדת”, אמרה רז הרשקו בראיון ל-ONE. “כל מדליה היא מאליפות העולם היא משהו מיוחד. זה לא מובן מאליו לסיים על הפודיום בתחרות כזאת. זה מראה לעצמי מה אני שווה ומסוגלת, אבל אני גם יודעת שאני מסוגלת להרבה יותר. אני קצת מבואסת שלא הצלחתי לממש את הפוטנציאל ולהביא את עצמי לידי ביטוי כמו שאני יודעת שאני שווה, זה גרם לי גם להיות מתוסכלת בחלק מהקרבות, אחרי שההכנה שלי הייתה מעולה והרגשתי מאוד טוב, אבל הדברים פחות הסתדרו על המזרן”.

לדבריה, זה גם מה שהוביל אותה לדמעות בסיום יום הקרבות לאחר שהבטיחה את המקום השלישי על הפודיום: “בכיתי גם אחרי חצי הגמר, לא רק אחרי הקרב על המדליה. בכיתי כי הרגשתי שלא עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות. הרגשתי שאני יכולה להשיג את הזהב השנה, בסוף זה לא קרה, אז משהו השתחרר בי. זה יצא ממני פשוט, יצאה ממני כל הבאסה. לא יודעת למה, אבל הכל הלך לי קשה. בלי קשר, היינו בחודש לא פשוט למדינה, היה שבוע לא קל, לחוות את ה-7 באוקטובר בחו”ל זה קשה, אז אולי זה מוסיף עוד אמוציות”.

לצד האכזבה מחלק מהקרבות, היה רגע אחד נהדר שלה בתחרות בבאקו, לאחר שניצחה בשחזור של הגמר האולימפי את ביאטריז סוזה הברזילאית. הרשקו אמרה על כך: “סוזה היא בין הספורטאיות החזקות, הטובות והקשות שיש לי במשקל. הייתה לה תקופה קשה מאז מדליית הזהב בפאריס. אנשים חושבים שזה קל, מקבלים מדליה והכל בא בקלות - אבל יש רגעים מאוד קשים, בעיקר קשה מנטלית, כי צריך לפעמים למצוא תשוקה כשאת בלי רצון להמשיך. היה לה קשה למצוא את זה, אבל היא חזרה והיא ספורטאית אדירה. כל קרב איתה קשה והוא עד הסוף, עד ששורפות הריאות. היא בין היריבות שאני מכבדת”.

רז הרשקו ושני הרשקו (איגוד הגרז הרשקו ושני הרשקו (איגוד הג'ודו)

הרשקו הוסיפה על רצף המדליות המרשים שלה מאז הגמר ההוא וציינה: “תמיד כיף לשבור עוד שיאים ותקרות זכוכית. אני יודעת שיש לי עוד לאן לשאוף, אני עוד לא בשיא שלי. אנחנו בונים את זה לאט לאט. ככל שעובר הזמן אני שמה לב איך כמות הטעויות יורדת מתחרות לתחרות וזה יותר משתפר. אני שמחה שיש לי עוד לאן לשאוף. אגב, קיבלתי בסיום גם טלפון מראש הממשלה וגם מנשיא המדינה, זה דאבל, והיה כיף לשוחח איתם. לאורך השנים, ככל שתהיה יותר חשיפה להישגים שלנו זה יהיה יותר טוב לספורט, וגם למדינה שמחפשת דברים חיוביים ושמחים בתקופות קשות. כל רגע כזה הוא מרגש ולא מובן מאליו”.

“רז הייתה ביום טוב ולא יותר מזה”

מאמן העל, שני הרשקו, סיכם את התחרות: “רז הרשקו היא לא ‘מניה בטוחה’, הרבה ‘בטוחים’ הפסידו פה. יש פה מעצמות בלי מדליה - ברזיל, הולנד, סין ואוזבקיסטן - שהן מעצמות ענקיות של ג'ודו וספורט שלא זכו לעמוד על הפודיום. אז כשאנחנו זוכים זה מעולה וזה נשמע טבעי, אבל בשתי אליפויות העולם האחרונות לא זכינו במדליה וטוב שהפעם זה קרה עם שתי מדליות. יש לנו מדליית כסף של כרם פרימו, ארד של רז הרשקו, מקום חמישי של יונתן אלבז - מה שעשינו זה יפה, אבל לצד זה היו גם אכזבות ופיקשושים אצל חלק מהנציגים שלנו. צריכים להסיק מסקנות ולבוא לפעם הבאה מוכנים יותר, אבל זו אליפות העולם, תחרות קשה ואין שום דבר בטוח”.

המאמן דיבר על רצף המדליות המרשים של רז וציין: “זה רצף מרשים. אומנם היה אפשר גם 37 מדליות מ-37 תחרויות, אבל זה בסדר, אנחנו צריכים לעשות את התוצאה הכי טובה בכל תחרות ורז ללא ספק בטופ העולמי. רז עדין לא בשיאה ולא צריכה להיות גם כרגע, אבל נעשה כל מה שצריך כדי שתגיע ברגע האמת מוכנה לזכות במדליות זהב. היא הייתה ביום טוב ולא יותר מזה, ולעמוד על הפודיום באליפות העולם זה לא מובן מאליו. היא בכתה בסוף כי היא יודעת שהיא הייתה ביום מאכזב מעט, אחרי שעשתה כמה טעויות והפסידה את הקרב בחצי הגמר, אבל ככה זה. כשהיא זוכה ב-32 מדליות מ-37 תחרויות היא מצפה מעצמה ליותר כנראה, אבל זה בסדר, אנחנו לומדים ומתקדמים”. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה