רז הרשקו הוכיחה ביום שבת שוב שהיא אחת הג’ודאיות הטובות שהיו פה. הג’ודאית שמתחרה במשקל הפתוח של מעל 78 ק”ג, זכתה במדליית הארד באליפות העולם אחרי שניצחה את האלופה האולימפית מפאריס 2024, ביאטריז סוזה. הרשקו דיברה על ההישג בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE.
אין לך חופש?
”יש יומיים וזהו. אחרי זה נחזור להתאמן”.
את הראשונה בג’ודו הישראלי שמשיגה שלוש מדליות באליפות העולם. איך התחושות ומה היעד הבא?
”לא חשבתי על זה בכלל לפני התחרות. הופתעתי כששמעתי. כיף לשבור שיאים ותקרות זכוכית, כיף לזכות במדליות ובאליפות העולם. באסה שזה לא בצבע הנכון, אבל זה חלק מהספורט, לומדים מהטעויות והפנים קדימה. אליפות אירופה למועדונים עוד עשרה ימים והוזמנתי להשתתף עם קבוצה קזחית. עוד שבועיים יש גראנד סלאם אבו דאבי ואח”כ תחרות בטוקיו ובסוף השנה יש את המאסטרס, בו כל מי שבטופ 36 יכול להשתתף, ללא הגבלה. לפעמים זה קשה פי 2 מאליפות העולם, תחרות מאוד חשובה לסגירת השנה. חייבים רגל על הגז”.
ראיתי את כל הקרבות שלך. דווקא בראשון פתחת בהיסוס ואז חזרת לעצמך.
“השניות הראשונות של קרב הכי חשובות כי אם עושים טעות אפשר להפסיד מהר וכמובן גם הפוך. עם הזמן הלחץ מתאזן, נכנסים לתוך הקרב וזה משהו שאני צריכה לשפר. עשיתי טעות שעלתה לי באיפון מהיר, אבל לומדים מזה”.
כמה זה משפיע עלייך שמדברים על אליפות עולם ישר עולה השם שלך בהקשר של מדליה?
”לא כל כך משפיע כי כמו שאנשים מצפים ממני, ככה אני מצפה מעצמי ואפילו יותר. זה בעיקר מרגש וזה מרגיש לי שאני עושה את הדבר הנכון אם ככה מדברים עליי. בסוף הציפייה שלי מעצמי הכי גבוהה ככה שלמדתי לשים את כל רעשי הרקע בצד”.
אז כמה קשה להתמודד מול עצמך?
“זה תמיד קשה. תמיד רוצים עוד, גם אחרי הישגים. גם אחרי מדליה אני מבקרת את עצמי על דברים שעשיתי לא כמו שצריך. אני שופטת את עצמי יותר מכולם אבל אני לומדת להתגבר על הכל, לעבור את התחרויות האלה והלחץ. זו עבודה משותפת בעיקר”.
בחצי הגמר הופתעת.
היריבה בת 19. התחריתי מולה גם לפני שלוש שנים. ידעתי שהיא קיימת, אני מכירה אותה, היא יריבה מאוד קשה וחזקה, היא גדולה וחזקה והיא הכל מהכל. לצערי ידה הייתה על העליונה בסוף. אנחנו מכירות אחת את השנייה טוב מאוד, וזה הופך את זה אפילו לקשה יותר, צריך להמציא מחדש דברים, לשפר הכל”.
אפשר לזרוק אותה באיפון באולימפיאדה?
”אפשר לזרוק כל אחד באיפון”.
המשלחת הישראלית עם רז הרשקו (איגוד הג'ודו)היא נראית כמו אחת שהולכת לעשות דברים גדולים.
”זה נכון”.
כמה שנים עוד יש לך להתחרות? בכדורגל גיל 35-36 זה כבר די.
”מאוד אינדיבידואלי. תלוי בתשוקה, בגוף, אין משהו חד משמעי. אני לא יכולה עכשיו להוריד רגל מהגז וללכת לשחק בארה”ב ליהנות מהחיים. אני צריכה להמשיך להילחם ולהתאמן”.
אז אי אפשר לומר שזה הקמפיין האולימפי האחרון שלך.
”אי אפשר לומר כלום עדיין”.
מה אמא שלך אמרה על המדליה?
”שהיא אוהבת אותי וכל הכבוד. היא שאלה אם הכל בסדר כי ממש בכיתי. התבאסתי על החצי והכל התפרץ, היא חיבקה אותי ואין על המשפחה שתמיד נמצאת שם”.
רז הרשקו ושני הרשקו (איגוד הג'ודו)איך היחסים עם שני?
”הוא לא השתנה, אנחנו נבחרת מלאה וגדולה, אנחנו טסים יחד, האימונים טובים, הוא שמח על המדליה, אבל הוא יודע מה אני שווה וגם אני. נחזור לארץ, נלמד מטעויות ונתכונן לתחרויות הבאות”.