עם כל יום שעובר, הוויכוח סביב ברנרדו סילבה הולך ומתעצם. התחושה הגוברת בריאל מדריד היא שדווקא הקשר הפורטוגלי, שכמעט נעלם לחלוטין מהתוכניות של ז'וזה מוריניו, עשוי להיות הפתרון לבעיה שמלווה את הבלאנקוס כבר תקופה ארוכה: היעדר שליטה במרכז השדה, קושי בהכתבת הקצב ומחסור בשחקן שמסוגל לעשות סדר במשחק. הוא אמנם לא הוחתם בתור מנהל משחק קלאסי, אבל ייתכן שהוא הדבר הקרוב ביותר שיש לריאל לאחד כזה. אלא שבמקום להפוך לבעל הבית במרכז המגרש, השחקן בן ה-32 מוצא את עצמו בתפקיד שלא הכיר במשך שנים: צופה מהצד.
המספרים כמעט בלתי נתפסים כשמדובר בכדורגלן במעמדו. מאז 12 בספטמבר, ברנרדו סילבה רשם 15 דקות משחק בלבד במדי ריאל מדריד ונבחרת פורטוגל גם יחד. שמונה דקות במדים הלבנים ועוד שבע במדי הנבחרת הלאומית, וזה הכל. בתקופה הזאת התקיימו שבעה משחקים של הקבוצה והנבחרת, אך הקשר שהיה במשך שנים אחד השחקנים החשובים ביותר של מנצ'סטר סיטי הפך לדמות שולית. מי שהגיע הקיץ לסנטיאגו ברנבאו עם ציפיות עצומות, מתקשה כעת אפילו לקבל הזדמנות להוכיח את עצמו.
דווקא בגלל זה, הסיפור של ברנרדו סילבה מסקרן כל כך. בתחילת העונה נדמה היה שמוריניו מצא את האיש שחיפש. המאמן הפורטוגלי העניק לבן ארצו תפקיד משמעותי, השתמש בו כשחקן רב-תכליתי והסתמך על יכולתו להניע את הכדור במהירות, להשתחרר מלחץ ולחבר בין חלקי הקבוצה. לא מדובר בתכונות שוליות, אלא בדיוק באותם מרכיבים שחסרים לריאל מדריד כבר מספר עונות. ההנחה הייתה שברנרדו יהפוך לאחת ההחתמות החשובות של הקיץ, אך בתוך חודשיים בלבד התמונה התהפכה לחלוטין.
בשיניים: ריאל מדריד מנצחת 0:1 את ויאריאלהאירוניה הגדולה היא שככל שברנרדו סילבה משחק פחות, כך נדמה שריאל מדריד זקוקה יותר לתכונות שלו. הקבוצה מתקשה לא פעם למצוא פתרונות מול יריבות שמצופפות את מרכז השדה, חסרה שחקנים שמציעים את עצמם לקבלת הכדור ומתקשה לייצר רצף מסירות שיאפשר לה לשלוט במשחק. דווקא הפורטוגלי, שהפך את הדברים האלה לאמנות בתקופתו באנגליה, נותר מחוץ לתמונה. השאלה שמעסיקה כעת את מדריד היא לא רק מדוע הוא אינו משחק, אלא כיצד ייתכן שהפתרון האפשרי נמצא על הספסל בזמן שהבעיה ממשיכה להופיע על הדשא.
ויתר על ברצלונה כדי לשחק, ומצא את עצמו על הספסל
כדי להבין עד כמה המצב הנוכחי מפתיע, צריך לחזור לקיץ האחרון. לאחר שסיים את חוזהו במנצ'סטר סיטי, ברנרדו סילבה היה חופשי לבחור את התחנה הבאה בקריירה שלו. ברצלונה הייתה אחת האפשרויות המועדפות עליו, וגם אתלטיקו מדריד גילתה עניין, אבל בסופו של דבר הוא בחר דווקא בריאל מדריד. הסיבה לא הייתה מקצועית בלבד. הפורטוגלי רצה להמשיך להיות שחקן מרכזי בקבוצת צמרת, לקבל דקות משמעותיות ולפתוח בהרכב באופן קבוע. בברצלונה לא היו מוכנים לספק לו את ההבטחות הללו, בעוד שהמעבר לבירת ספרד נראה כמו הזדמנות אידאלית.
ברנרדו סילבה (רויטרס)דקו, המנהל הספורטיבי של ברצלונה, אישר לאחרונה שהאפשרות לצרף את ברנרדו סילבה אכן עמדה על הפרק, אך הסביר מדוע העסקה לא יצאה לפועל: "יש לנו פרמטרים מסוימים, וזו לא הייתה העמדה שחיפשנו. מעבר לכך, זה היה עניין כלכלי ושל דקות משחק, הוא רצה לשחק. אם התפיסות שלו שונות משלנו, אין לנו מה לעשות". הדברים האלה מקבלים כעת משמעות כמעט אכזרית מבחינת הקשר, שבחר בריאל מדריד בין היתר מתוך רצון להבטיח לעצמו מקום מרכזי, אך מוצא את עצמו משחק פחות מכפי שיכול היה לדמיין.
ההתחלה דווקא הצדיקה את הבחירה. ברנרדו סילבה פתח בהרכב בשני מחזורי הליגה הראשונים, מול אספניול וריאל סוסיאדד, ונראה כמי שעשוי להפוך לחלק בלתי נפרד מהמערכת של מוריניו. אלא שבהמשך חלה ירידה חדה במעמדו. הוא פתח רק פעם אחת נוספת, מול ראיו וייקאנו, במשחק שבו רשם 69 דקות בניצחון 1:4. במשחקים אחרים הסתפק בהופעות קצרות מול מלאגה ובטיס, ובהמשך נעלם כמעט לחלוטין. מול אלצ'ה כלל לא שותף, ואילו בדרבי נגד אתלטיקו מדריד קיבל דקות בודדות בלבד, שבמהלכן דווקא כן הספיק להשאיר חותם.
ברנרדו סילבה (IMAGO)הבעיה מבחינתו היא שמוריניו כבר גיבש העדפה ברורה במרכז השדה. המאמן בוחר להסתמך על פדריקו ואלוורדה ואורליאן טשואמני כצמד שמספק עוצמה פיזית, יכולת כיסוי שטחים ואינטנסיביות. שניהם נתפסים בעיני הצוות המקצועי כשחקנים שקשה מאוד לוותר עליהם, וכדי להכניס את ברנרדו להרכב במרכז המגרש, אחד מהם יצטרך לפנות את מקומו. גם האפשרות להציב את הפורטוגלי בעמדה קדמית יותר אינה פשוטה, לנוכח הכושר של ארדה גולר וריבוי השחקנים שמסוגלים לפעול בשליש האחרון. כך נוצר מצב שבו אחד השחקנים המגוונים ביותר בכדורגל האירופי מתקשה למצוא לעצמו עמדה.
וזה אולי האבסורד הגדול ביותר בסיפור. במהלך 460 הופעותיו במנצ'סטר סיטי, ברנרדו סילבה שיחק כמעט בכל עמדה אפשרית: קשר מרכזי, קשר אחורי, קשר התקפי, קשר באגפים, שחקן כנף בשני הצדדים, חלוץ ואפילו מגן שמאלי בהזדמנות אחת. ב-16 משחקים הוא אף תופקד כחלוץ, אבל העמדה שבה שיחק יותר מכל הייתה מרכז הקישור, עם 264 הופעות, כ-57% מהמשחקים. מדובר בזיקית של ממש, כדורגלן שמסוגל להתאים את עצמו לצורכי הקבוצה ולקרוא את המשחק מזוויות שונות. דווקא בריאל מדריד, שבה הגמישות הזאת הייתה אמורה להיות יתרון עצום, היא עדיין לא סייעה לו למצוא מקום.
לגימה של מים במדבר: 15 הדקות שהמחישו הכל
הדרבי מול אתלטיקו מדריד היה אולי ההמחשה הטובה ביותר לתעלומה. ריאל נראתה לפרקים מפורקת, התקשתה למצוא כיוון ואיבדה את האחיזה במשחק, אבל כניסתו של ברנרדו סילבה שינתה את האווירה. הדקות שלו היו כמו לגימה של מים במדבר, רגע קצר של הקלה בתוך משחק שבו הבלאנקוס התקשו לייצר כדורגל מסודר. לפתע הייתה כתובת למסירות, התנועה הפכה הגיונית יותר והקבוצה הצליחה להחזיר לעצמה מעט מהשליטה. אפילו כשהייתה בעשרה שחקנים, ריאל הצליחה להחזיק בכדור, לאיים על שערו של יאן אובלק ולהלחיץ את היריבה.
ברנרדו סילבה במהלך הדרבי (IMAGO)הנתונים מאותו פרק זמן מספרים את הסיפור. ברנרדו סילבה השלים 95% מהמסירות שלו, עם דיוק של 80% במסירות לשליש האחרון של המגרש, הגביה שלושה כדורים לרחבה ויצר שני מצבי הבקעה. אחד מהם גם הפך לשער, כאשר כדור מדויק שלו הגיע לאנטוניו רודיגר, שנגח בעוצמה לרשת וצימק ל-2:1. זה היה הבישול הראשון של הפורטוגלי במדי ריאל מדריד, והוא עדיין מחפש את שער הבכורה שלו. מעבר למספרים, מה שבלט במיוחד היה השקט שהביא למשחק של קבוצה שנראתה עד לאותו רגע חסרת כיוון.
אלא שגם ההופעה הזאת לא שינתה את מעמדו. במקום לקבל הזדמנות מחודשת בהרכב, ברנרדו סילבה המשיך להידחק לשוליים, וכעת גם העובדה ששיחק שבע דקות בלבד במדי פורטוגל במהלך פגרת הנבחרות האחרונה מעוררת סימני שאלה. האם מדובר בהחלטה מקצועית נטו, או שמא יש כאן בעיה עמוקה יותר הקשורה למצבו הגופני? התשובה עדיין אינה ברורה, אבל העובדה שגם בנבחרת הלאומית הוא אינו זוכה לדקות משמעותיות מחזקת את האפשרות שהכושר הפיזי שלו הוא חלק מהסיפור.
למעשה, כבר בתחילת אוגוסט מוריניו התייחס למצבו של הקשר, ועשה זאת בדרך ההומוריסטית האופיינית לו: "הוא שחקן חשוב מאוד עבורנו, אבל המסכן הוא עוד אחד מאלה שאוהבים לא לעשות כלום במהלך החופשה. טוב לו לא לעשות כלום בזמנו הפנוי, ולכן הוא חזר בכושר גופני ירוד וצריך להשתפר". אלא שמאז חלפו יותר מחודשיים, ובמקום לראות שיפור במעמדו של ברנרדו סילבה, התעלומה סביבו רק הלכה והעמיקה. מה שנראה בתחילה כמו עניין זמני של כניסה לכושר הפך למציאות שבה הוא כמעט אינו משחק.
לא מתרשם מסילבה כרגע. מוריניו (IMAGO)כדי להבין עד כמה מדובר בשינוי קיצוני, מספיק להביט בקריירה שלו. מאז שערך את הופעת הבכורה המקצוענית שלו במונאקו ב-2014, ברנרדו סילבה שיחק בכל עונה בין 44 ל-58 משחקים. במשך שנים הוא היה שחקן הרכב כמעט קבוע, כזה שעובר בקלות את רף 3,000 הדקות בעונה ולעיתים אף מגיע ל-4,000. העומס היה חלק בלתי נפרד מהקריירה שלו, והמאמנים שעבדו איתו ידעו שהם יכולים לסמוך עליו כמעט בכל משחק. כעת, אחרי כחודשיים בריאל מדריד, הוא עומד על 282 דקות בלבד, רובן המוחלט מתחילת העונה. עבור שחקן שהתרגל להיות בכל מקום על הדשא, מדובר במציאות חדשה לחלוטין.
בינתיים, בברצלונה יכולים להביט בסיטואציה מהצד. הקבוצה הקטלונית, שלא הייתה מוכנה להיענות לדרישות הכלכליות והמקצועיות של ברנרדו סילבה, ממשיכה לשחק כדורגל שמבוסס על שליטה בכדור, תנועה ומסירות מהירות, בדיוק הסגנון שמתאים לתכונותיו. בריאל מדריד, לעומת זאת, השחקן שהעדיף את החולצה הלבנה מתוך שאיפה להיות דמות מובילה אינו מצליח למצוא את מקומו. האירוניה ברורה: הפורטוגלי ויתר על האפשרות לשחק בברצלונה משום שלא הובטחו לו מספיק דקות, ובסופו של דבר הגיע לקבוצה שבה הוא כמעט אינו מקבל אותן.
השבועות הקרובים עשויים להיות מכריעים עבור ברנרדו סילבה ועבור ריאל מדריד. מצד אחד, מוריניו אינו ממהר לוותר על השחקנים שעליהם בנה את מרכז השדה שלו, ומצד שני, הבעיות בניהול המשחק ממשיכות להציף את השאלה האם הוא מתעלם מאחד הפתרונות שנמצאים ממש מתחת לאפו. ברנרדו לא הגיע למדריד כדי לשבת על הספסל, ובוודאי לא כדי להפוך לשחקן שולי אחרי שנים שבהן היה חלק בלתי נפרד מאחת הקבוצות הטובות בעולם. הוא לא הוחתם כדי להיות מנהל המשחק של ריאל מדריד, אבל ייתכן שזה בדיוק התפקיד שהיא צריכה ממנו. עד שמוריניו יחליט אחרת, התעלומה תימשך, ואיתה גם השאלה שהולכת ומתחזקת בבירת ספרד: האם האיש שיכול להחזיר את הסדר לריאל מדריד הוא דווקא זה שכמעט לא נותנים לו לשחק?