"ייזכר מה שרשום באותיות זהב בכדורגל הישראלי"

גיא לוזון סיים בשבוע שעבר את הקדנציה השנייה שלו כמאמן הנבחרת הצעירה. ארבע וחצי השנים הסתיימו עם תחושת החמצה קלה, כשכמה דקות מול נורבגיה הפרידו בינו לבין העפלה לשלב הפלייאוף של מוקדמות אליפות אירופה.

https://omny.fm/shows/onesport/5cfedaa4-b43d-497a-9ef2-b4e100ab848f/embed?media=audio&size=wide&style=cover"

לוזון, כבר חווה פעמיים את אליפות אירופה, כשבפעם האחרונה הוא הגיע לשלב חצי הגמר, כאשר ההישג הגדול הוביל אותו להעפלה היסטוריות לאולימפיאדה, כשגם שם הנבחרת רשמה הופעה מכובדת בין 16 הגדולות של העולם.

את קמפיין המוקדמות הלפני אחרון, זה שבא לאחר האולימפיאדה, הוא פחות ירצה לזכור וגם הוא מודה שציפה ליותר, אך מכורח הנסיבות, היה קשה לייצר נבחרת תחרותית. רגע לאחר שסיים את דרכו, הוא הגיע השבוע לפודקאסט "שיחת היום" ושוחח עם תומר חבז וגידי ליפקין על תפקידו.

הפספוס מהשבוע שעבר, הביקורות העוקצניות על המקריות בהישגים, מה היה הרגע בו חשב להתפטר וכיצד היו נוהגים בהתאחדות עם מאמן אחר שהיה משיג את ההישגים שהשיג.

עוד מדבר לוזון על שם המשפחה, האופי שלו ומדוע הדברים שנאמרים רק מחזקים אותו, התגובות שקיבל ממאמנים יריבים, השיקולים בבחירת היעד הבא שלו ומדוע הוא לא חושב שיחזור בקרוב לאמן באירופה. האזנה נעימה

גיא, חשבת שתהיה בתפקיד כל כך הרבה שנים?
"האמת, כשמוניתי לפני ארבע וחצי שנים, אם היית אומר לי שנעפיל לאליפות אירופה ובאליפות אירופה נעבור בית עם אנגליה, צ'כיה וגרמניה, ננצח את גאורגיה ברבע הגמר ונעפיל לאולימפיאדה, שזה ההישג הכי גדול של הכדורגל הישראלי ב-50 השנים האחרונות, הייתי אומר לך שזו פנטזיה וחלום. בגדול אחרי השיאים האלה, שאני חושב שיהיה קשה לשבור אותם, יכולתי ללכת. אבל הסיבה שנשארתי לעוד קמפיין היא כדי להוכיח שמה שהיה בקמפיין האולימפיאדה והיורו לא היה מקרי ושזה דבר שיכול לחזור".

מה שעשית לא יכול לחזור?
"אני לא אומר שמה שעשיתי לא יחזור".

אבל אמרת שזה לא יקרה עוד אלף שנה…
"לא אמרתי דבר כזה, לא אלף ולא אלפיים. אני מאחל לנבחרת ישראל להגיע שוב לאולימפיאדה ולא משנה איפה היא תהיה ואני מבטיח להיות בשורה הראשונה עם צעיף של נבחרת ישראל".

”ההפסד לנורבגיה? כאב לי יותר על השחקנים מאשר על עצמי”

אני לוקח אותך לסיום המשחק האחרון מול נורבגיה. נאמת בפני השחקנים בחדר האוכל והתפרקת, ראו דמעות ורגעים אמוציונליים. מה עבר עליך?
"מאוד מאוד כאב לי, ומה שהכי כאב לי היה שהשחקנים האלה מעולם לא חוו אליפות אירופה. אני חוויתי פעמיים וחוויתי אולימפיאדה והיה לי חשוב שהצוות שלא חווה והשחקנים שלא חוו את החוויה המטורפת הזאת יחוו אותה. כאב לי עליהם הרבה יותר מאשר כאב לי על עצמי".

אנחנו לא רגילים לראות אותך ככה מתפרק. יש לך תדמית קשוחה, אבל ראינו שם את האותנטיות שלך, וזה יצא מהלב…
"אני תמיד מדבר מהלב ואני תמיד אותנטי. רוב האנשים שאומרים עליי דברים, לטוב ולרע, בכלל לא מכירים אותי. מי שבאמת מכירים אותי הם השחקנים והצוות שלי ומכירים אותי כמאמן וכאדם".

אז תן לנו היכרות איתך. מה אנשים לא באמת יודעים עליך?
"לא יודע מה מפנטזים עליי אבל אני מאוד מאוד ישר והיושר המצפוני הוא נר לרגליי. אני בן אדם שלומד בלי הפסקה כי בתפיסה שלי ביום שבן אדם מפסיק ללמוד וחושב שהוא יודע הכול, אין לו שום סיכוי להצליח ושום סיכוי להתקדם. אני קורא ספרים ומנתח משחקים שלי, לומד על השחקנים שלי ועל היריבות ותמיד מעשיר את הידע. הייתי לא מזמן בהשתלמות ובחודש הבא אצא לעוד השתלמות. זאת הדרך היחידה להתקדם וללמוד: כי ידע שווה כוח וזה מה שמוביל אותי".

בטח שמעת שיש כאלה שלא מפרגנים לך, שאמרו שאלון חזן עשה את רוב הקמפיין שהוביל ליורו. איך אתה רואה את זה?
"בוא נדייק בעובדות ותקנו אותי אם אני אומר דברים שקריים, אתם בטח חזקים בעובדות לא פחות ממני. אני קיבלתי את הנבחרת שני מחזורים לסיום כשהיא במקום השני וסיימנו במקום השני. אחר כך היה לנו פלייאוף מול נבחרת 'קלילה' כמו אירלנד, שגם אז אמרו שברור שצריך לעבור אותה. מי אנחנו ומי זאת אירלנד? השחקנים שלהם הגיעו מקבוצות בצ'מפיונשיפ ובאנגליה. כמובן שניצחנו ועברנו ואז הגענו לאליפות אירופה”.

"כל המבקרים, אחרי הפסד במשחק אימון מול בלגיה, אמרו את מה שאמרו. איך אני יודע את כל הכותרות שהיו? כי קראתי בזמן אמת. יש לי הרצאה שאני מעביר לגופים ולחברות שחשופים לתקשורת ואני מסביר להם שאין שום משמעות למה שהתקשורת אומרת ואין שום משמעות למה שפרשן כזה או אחר אומר. אני נכנס לגוגל ומראה להם שהוצאתי את כל מה שאמרו עליי שבוע לפני היורו. כולם אמרו שגיא לוזון פוגע בנבחרת הצעירה, שאין לנו שום סיכוי להצליח, שחבל שאנחנו נוסעים. שהוא יפסיד את שלושת המשחקים מול אנגליה, צ'כיה וגרמניה ויפוטר".

"ויותר מזה: אתם יודעים כמה עיתונאים יצאו איתנו לאליפות אירופה מרוב שהאמינו בדור, במאמן ובשחקנים? אתם יודעים כמה עיתונאים יצאו? אצלכם היה את איציק כלפי. זהו, ONE וכלפי היה צדיק בסדום. העיתונאי היחידי והאתר היחידי שהאמינו שהנבחרת הצעירה אולי יכולה לעשות משהו ואולי כישלון מפואר, זה אתם. העיתונאי היחידי שיצא איתנו מרוב האמונה הגדולה במוצר, במאמן ובשחקנים, זה רק כלפי".

שחקני נבחרת ישראל הצעירה (ההתאחדות לכדורגל)

“אותם אנשים שזלזלו פתאום אמרו שיש מאמן מצוין”

"ואתם יודעים מה קרה אחרי שבועיים? אחרי שבועיים אין אתר ואין ערוץ חדשות או ספורט בישראל שלא שלח כתבים למשחק מול גאורגיה, שקבע אם נהיה באולימפיאדה או לא נהיה. ואותם אנשים ששבועיים לפני כן זלזלו, פקפקו וצחקו, פתאום אמרו שיש מאמן מצוין ושחקנים מצוינים. פתאום נפלנו על הדור הנכון, ואנשים אומרים שסיימנו במקום השלישי באליפות אירופה בגלל המונדיאליטו".

"נכון, אתם צודקים (בציניות). דניאל פרץ כוכב מונדיאליטו, גיל כהן כוכב מונדיאליטו, כרם ג'אבר ענק היה במונדיאליטו, עוז בילו כוכב, איתן אזולאי, טוקלומטי ואוסקר גלוך. 90 אחוז מהשחקנים ששיחקו באליפות אירופה ועשו את ההישג הכי גדול בכדורגל הישראלי אין להם שום קשר לשום מונדיאליטו. זה דור שלא הצליח בנבחרת הנוער, זה דור שהתאגדנו והתעלינו וסחטנו את נבחרת ישראל לשיאים שלא קיימים. מעולם נבחרת ישראל לא עברה שלב באליפות אירופה ומעולם נבחרת ישראל לא עלתה לטורניר גדול, קרי אולימפיאדה, מאירופה ב-50 השנים האחרונות. אז לא לי: לצוות ולשחקנים, טיפה כבוד".

אז למה מגמדים את ההישגים של גיא לוזון? אנשים לא אוהבים אותך? אתה מושך אש?
“זאת תשובה שאתה, כאיש תקשורת שחשוף לתקשורת הרבה יותר ממני, כנראה יכול לענות לי. אין לי מושג".

אבל אתה לא נאיבי. אתה יודע שכשמדובר בגיא לוזון, כמו בכל בן אדם ממשפחת לוזון, או שמאוד אוהבים אותו או שמאוד לא אוהבים אותו, לא?
"אני לא יכול לשלוט על מה שאנשים חושבים ועל האהבה של אנשים, ואין לי שום רצון לשכנע אותם. אם תגיד שב-7 באוקטובר ישראל אשמה, חצי עולם יגיד לך שכן וגם יגיד לך שלא היה 7 באוקטובר ולא הייתה שואה. אז גם אם ישראל מאוד תנסה ותעשה קמפיינים ותשכנע אותם שהם לא צודקים, ככה הם חושבים, אז אין טעם. אין בי שום רצון שאף אחד יאהב אותי או לא יאהב אותי. אני בסך הכול נאמן לדרך שלי, לצוות שלי, לשחקנים שלי, כדי לעשות איתם את מאה האחוז שלי".

”שם המשפחה פתח לי דלת אחת והיא הנוער של מכבי פ”ת”

זה לא מפריע לך? בן אדם אוהב להיות אהוב. או שאתה משתמש בזה כדלק?
"אם תלך איתי עכשיו ברחוב, תראה שמאוד אוהבים אותי, מחמיאים ומפרגנים. ברגע שאני נחשף למה שאומרים, לפעמים אתה נחשף וקופצים לך דברים שאמרו. יש אנשים שזה מוריד אותם וזה גומר אותם. לי באופן אישי זה הדלק שלי. אלה שזאת המטרה שלהם וזה מה שעושה להם טוב, שימשיכו".

אם היו קוראים לך גיא כהן או גיא גלבוע, אתה חושב שההתייחסות אליך הייתה אחרת?
"אני לא יודע, ואני גם יכול להגיד לך שאני מאוד מאוד גאה בשם המשפחה שלי ולא הייתי מחליף אותו בעד שום דבר שבעולם. יש כאלה שאומרים כן ואולי לא, אני גאה להיות בן משפחת לוזון. אני הנכד הראשון של סבתא עליזה, אין גאה ממני והכול בסדר".

אני אשאל אחרת: שם המשפחה הזה פתח לך יותר דלתות או יותר פגע בך?
"הוא פתח לי דלת אחת ויחידה. בשנת 1997, קיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי כמאמן הנוער של מכבי פתח תקווה בזכות השם שלי. אמרתי, תנו לי צ'אנס, אני אוכיח לכם שאני אהיה המאמן הכי טוב בהיסטוריה של מכבי פתח תקווה".

"בארבע השנים שלאחר המינוי, מרגע המינוי כמעט שלא יצאתי מהבית. הרווחתי 3,000 שקלים, הזמנתי אז קלטות כדורגל מחו"ל וספרים של מנהיגות ופילוסופיה ולמדתי. החלטתי שיש לי הזדמנות ואני חייב לקחת אותה בשתי ידיים. אני חייב שברגע שאהיה מאמן יהיה לי ידע שלהרבה אחרים אין, כדי להצליח ולעשות הכי טוב שאני יכול".

"אחרי ההזדמנות שקיבלתי ממכבי פתח תקווה, החזרתי בענק. העליתי עשרות שחקנים לבוגרים של מכבי פתח תקווה, שחקנים שהעליתי איתי מהנוער נמכרו לחו"ל, והחבר'ה שהיו איתי מהנוער עשו את המהפכה והפכו אותה ממועדון בינוני למועדון שהיה חבר קבוע בפלייאוף העליון, שש פעמים ברציפות. שלוש פעמים באירופה, הקבוצה הראשונה בישראל שהגיעה לשלב הבתים של גביע אופ"א. כך שאת החוב שלי בעקבות שם המשפחה שלי החזרתי בגדול, ומאז הכול, לטוב ולרע, זה אני".

אבל היו לוזונים שמחיר הייחוס המשפחתי גרם להם אולי לוותר מלהיות מאמני בוגרים: ייטב, נאור, תמיר…
"אני מאחל לכל מאמן לעבור פעמיים אליפות אירופה, אולימפיאדה, שנה וחצי בבלגיה, שנה וחצי לאמן בצ'מפיונשיפ ולהיות במקום הראשון בבלגיה לאורך כל השנה, ולהשיג מה שהשגתי. מנטלית, אחת התכונות היותר טובות אצלי היא החוסן המנטלי שלי".

מה אתה אומר לכל המבקרים שמגמדים את הצד הטקטי שלך וטוענים שאתה בעיקר מאמן של מוטיבציה?
"עם כל הכבוד למוטיבציה, זה דבר טוב וחשוב שמאמן יידע להביא את השחקנים שלו לשיא ברגע האמת, ואני לא צריך להתנצל שאני יודע לעשות את זה. עכשיו, עם כל הכבוד למוטיבציה, שום קבוצה לא יכולה להגיע להישגים על מוטיבציה. כי מוטיבציה טובה לחמש-עשר הדקות הראשונות. מרגע זה מתחיל המשחק הטקטי, כשכל שחקן יודע בדיוק מה לעשות עם הכדור ומה לעשות כשהכדור אצל היריב”.

"לכל אלה שאומרים שזאת מוטיבציה, אני אספר לכם סיפור: ניצחנו את נבחרת הולנד, דבר שלא קרה מעולם, בגלל מוטיבציה? בא אליי עוזר מאמן נבחרת הולנד, חצי שעה אחרי שניצחנו 1:3, ואמר לי: "מה שעשיתם פה זה מאסטר פיס של טקטיקה". ואין לו שום אינטרס".

"אני אתן לך עוד דבר. נורבגיה, אתם יודעים מה התוצאות שלה במשחקים בבית הזה? הם כבשו שישה שערים מול בוסניה, חמישה שערים מול סלובניה ושלושה שערים מול הולנד. אלה כמובן שחקני בוגרים ולא שחקני נוער. בא אליי המאמן הנורבגי בסוף המשחק ואמר לי: 'איך שסגרתם אותנו בתנועות, זה היה מדהים. צמצום הפערים היה מדהים".

השחקן שהפך למאמן והודה לגיא לוזון

"אגלה לך עוד סוד לכל המבקרים שמדברים איתי על מוטיבציה. השבוע קיבלתי הודעה משחקן שלי, אלחאג'י בה, שחקן שהבאתי לצ'רלטון. פתאום הוא שולח לי הודעה אחרי שנים שלא דיברתי איתו. הוא שלח לי: 'היי גיא, אני אוהב אותך ומתגעגע אליך'. הוא אומר לי: 'אני מוניתי למאמן, ואני חייב להגיד לך שהידע שנתת לי זה מה שמוביל אותי ופתח לי את הדרך להיות מאמן'”.

אז איך אתה רואה את זה?
“מבחינתי: אנשים, שחקנים, מאמנים וקולגות ששיחקו נגדי או שחקנים שעבדו איתי, חשובים יותר ממבקרים כאלה ואחרים שאין להם מושג, שמעולם לא היו באימונים שלי ולא יודעים איך אני מכין את הקבוצה. מבחינתי, מה שחשוב זה הקשר שלי לשחקנים שלי. גם היום, אלה שהיו איתי לפני 20 שנה והפכו למאמנים, עד היום מתייעצים ומדברים איתי. השחקנים שהיו איתי בקמפיין של היורו עד היום מתקשרים, מפרגנים ושואלים. מבחינתי, לאלה אני צריך להתייחס, לא למבקר כזה או אחר, שבהרבה מקרים מה שהוא אומר מגיע כנראה ממרמור".

ברמה ההגנתית אומרים שגיא לוזון יודע להכין קבוצות טקטית בטופ של הטופ, אבל שהוא הרבה יותר מאמן הגנה מאשר התקפה. מה תגיד על זה?
“אני אגיד שאתה צריך להיות מודע מי הקבוצה שלך ומול מי אתה מתמודד. אני יכול להיות אמיץ וסקסי, ורק אנחנו נהיה עם הכדור מול הולנד ונורבגיה, ואז יגידו איזה מאמן התקפי. אבל המאמן הנורבגי ייתן לי נשיקה בסוף המשחק? ייתן לי כיף? אני לא נחמד ולא נאיבי, אני כאן כדי לנצח".

"אני יודע מה החוזקות שלנו כקבוצה מול הנורבגים ומה החוזקות שלנו מול הולנד מבחינה טקטית. אם אני אבוא לנצח את הולנד דרך התקפה, אין לי שום סיכוי. אתה לא יכול לנצח את נבחרת הולנד ואת נבחרת נורבגיה דרך התקפה. אתה יכול לנצח אותן דרך קומפקטיות, דרך צמצום פערים, אגרסיביות והתקפות מעבר. עם כל הצער שבעניין, ביום שנבחרת ישראל הבוגרת או האולימפית תהיה דומיננטית על הולנד בהחזקת כדור, תיצור איתי קשר. אני לא צריך להתנצל שאני יודע איך לייצר את התוצאות מול אלה ומול אלה".

בהתחלה היית תחת בוני גינצבורג ואז תחת רן בן שמעון. אתה ובוני לא שידרתם על אותו גל, היו הרבה חילוקי דעות. מה היה שם מאחורי הקלעים?
"לבוני לא היה סיי בכל מה שקשור לנושא המקצועי. בוני היה המנהל הטכני ולא המנהל המקצועי. בכל מה שקשור לטיסות וכאלה ואחרות. במקצועי לא היה לו שום קשר, לא לטוב ולא לרע. לא היה לו קשר לא לניצחונות ולא להפסדים".

למי נתת דין וחשבון למעשה, ליו"ר ההתאחדות?
"ממש לא. בסוף קמפיין או בסוף טורניר אני רגיל לתת דין וחשבון אך ורק לוועדה המקצועית".

מחזיר אותך קמפיין אחורה, לזה שהיה אחרי האולימפיאדה ולווה בתוצאות רעות. היית מודע לביקורות?
“אני מודע לרעשי הרקע. כשיש רעשי רקע ממש חזקים, איך אני יודע מה קורה? אני מטייל עם הכלב בשכונה, ואנשים שלא מכירים אותי אומרים לי: 'שמע, כמה רוע יש סביבך', אז אני מבין שהמצב הוא כזה וכזה".

אז אתה מבין מה היה שם? שאחרי הקמפיין אמרו שזה מקרי ושצריך להעיף אותך?
"אני מאחל לנבחרת ישראל להמשיך במקריות, שבקמפיין הבא לא לסיים במקום השלישי ולהפסיד לאנגליה עם פאלמר, מדואקה, וויט, גיבס וחבריהם, אלא לסיים במקום הראשון. ואני מאחל להם שיגידו שזה מקרי. אני מאחל להם להיות באולימפיאדה הבאה, ושיגידו שזה האבא של המקרי. אני מאחל לנבחרת ישראל לדורותיה, ואני מבטיח להיות עם צעיף ולעודד גם. כל מאמן אחר היה מוחתם באותה שנייה לשמונה שנים, וימים יגידו. ביום שיהיה מאמן שיגיע לאולימפיאדה שוב, אם הוא לא יוחתם באותו יום, אתן לך מה שאתה רוצה".

שחקני הנבחרת הצעירה חוגגים (ההתאחדות לכדורגל)

ומה תענה על הקמפיין הפחות טוב?
"אין מנהיגות בלי אחריות. לנבחרת האולימפית יש שני תפקידים. התפקיד הראשון הוא לייצר שחקנים מוכנים לנבחרת הבוגרת, והתפקיד השני הוא להיות תחרותיים באופן טבעי. בפרמטר הראשון של העלאת שחקנים לבוגרת, מעולם לא עלו בקמפיין אחד עשרה שחקנים לבוגרת. זה קרה בזכות ההצלחה של אותם חבר'ה. ואני מודה שהסתחררתי ועשיתי החלטות לא טובות, ולא הצלחתי לייצר שלד לנבחרת בגלל שהשחקנים עלו לבוגרת".

"אז אני לוקח את כל האחריות על הקמפיין הזה. הייתי יכול וצריך לייצר עוד ארבע, חמש או שש נקודות בקמפיין הזה. בשום שלב, בעקבות פירוק הקבוצה, לא היה שלד ולא היינו יכולים להיות תחרותיים. מה למדתי מהקמפיין הזה? אמרתי לעצמי שבקמפיין הבא אני אעשה תיקונים, ואני אוכיח לכל אלה שפקפקו ביכולות המקצועיות שלי שמה שקרה, קרה ב-60 אחוז בגלל שפורקה הנבחרת וב-40 אחוז בגלל שעשיתי טעויות”.

"עם כל הכבוד לכל המבקרים וכל הפרשנים, אני המבקר הכי גדול של עצמי. אחרי הניצחונות מול הולנד וסלובניה, את רוב האסיפה הקדשתי למה לא עשינו טוב ומה צריך לשפר. אני לא מאמן שכל הזמן מחמיא לשחקנים. חובתנו להיות פרוסים טוב על המגרש, חובתנו לשחק כדורגל טוב ולשפר את הדברים הפחות טובים. אם אתה שיכור מהצלחה, אם אתה שיכור מניצחון כמאמן, או שאתה אומר היינו מושלמים? בשום שלב אתה לא מושלם, תמיד יש מקום לשיפורים".

"בקמפיין הזה, השאלה ששאלו אותי כולם, גם אנשים קרובים אליי וגם מההתאחדות, היא למה אני צריך את הקמפיין הזה. אמרו לי ‘עשית יורו שיא, הגעת לאולימפיאדה ל-16 הטובות בעולם’. כשראו גם מה ההגרלה עם הולנד, נורבגיה ובוסניה בכלל אמרו לי שאני מתאבד. אמרו לי חברים מההתאחדות שעדיף לפרוש עכשיו כי אני הולך להפסיד ארבעה משחקים ואז אלך לבד. אמרתי להם ‘תקשיבו טוב, אני יודע לאן אני הולך, אין שום סיכוי שזה יקרה ואנחנו עוד ניפגש’".

"מה עשיתי? הייתי כבר חתום כמאמן לקמפיין הזה והיו שני משחקי אימון מול קפריסין ובולגריה. דרך אגב בקמפיין הכושל גם לא היו משחקי אימון אבל לא נורא, זה חשוב כי אתה מבין מי נגד מי. הגענו לקפריסין, שיחקנו כדורגל טוב והפסדנו. ואז, ואת זה אף אחד לא יודע, הגענו לבולגריה, משחק אימון, שרק אני יודע שבמידה שאני לא מנצח, במידה שאני לא מרגיש אני יכול לייצר מהחבורה הזאת של השחקנים נבחרת טובה, אני עוזב. היה לי ברור שגם אם אני מנצח את בולגריה אבל רואה או מאמין שאין לי חומר גלם להפוך את זה לקבוצה, אני עוזב".

החלטת עם עצמך?
"אף אחד לא ידע. באתי למשחק הזה בידיעה ורק הצוות הקרוב אליי ידע. אמרתי להם שאם אני לא מסוגל לייצר פה תלכיד אני עוזב, בלי קשר לתוצאה ובלי קשר לחוזה".

ומה ראית במשחק הזה?
"במשחק הזה כבשנו שלושה שערים נגד בולגריה בבולגריה והרגשתי שיש עם מה לעבוד. הבסיס קיים ועליו אפשר לעשות השלמות מקצועיות. לפני תחילת הקמפיין אמרתי לעצמי ‘בוא תבדוק את עצמך, נכון, שחררו שחקנים לבוגרת ולנוער, אבל אתה לא היית בסדר, אתה עשית החלטות לא טובות, זיגזגת בין הרכבים ושיטות, תדע ותחשוב מה הכי מתאים לסגל הקיים ולך עם זה כל הקמפיין, לא משנה מול הולנד או נבחרת אחרת’. ברגע שיש שלד ויש נבחרת ושיטה מסודרת, אפשר לשפר ממשחק למשחק, אם תיקח את ארבעת המשחקים האחרונים בקמפיין הנוכחי לדוגמא: ניצחון על הולנד, ניצחון על סלובניה, תיקו עם בוסניה ותיקו בנורבגיה, והכל במאני טיים. עכשיו מה עשיתי? קודם כל בצוות עשיתי שינויים. לא נולד המאמן שיכול להצליח בלי צוות טוב".

"צוות שחקנים וצוות מקצועי, צוות רפואי וצוות מנהלתי. עשינו שינויים גדולים בצוות ואני יכול לומר לך שאני מאחל לעצמי שביעד הבא שלי איכות הצוות תהיה רק שבעים אחוזים מהצוות הזה. דבר שני, אמרתי שאהיה נאמן לעצמי. גם אם שחקן יהיה כוכב המחזור ולא משנה מה שמו, אם אחשוב שהוא לא מתאים למרקם, לא מתאים למה שאני צריך מבחינת תכונות, הוא לא ידרוך, וזה לא משנה אם הקהל יגיד X והתקשורת תגיד Y. טועה או לא טועה? אהיה נאמן לעצמי כי יש שיטה אחת והנבחרת תרוץ ותשתפר עם הקמפיין ועל כך אני גאה. הנבחרת בכל משחק הראתה שהיא יודעת מה לעשות עם ובלי הכדור, הפגינה שיפור ממשחק למשחק ומול נבחרות כמו הולנד ונורבגיה התמודדה עד השנייה האחרונה. אלמלא השפיץ של הנעל של גבאי, שמונה דקות לסיום, אנחנו שוב בפלייאוף".

“כשאתה לוקח החלטות גורליות, ללב אין תפקיד"

הלכת תקופה ארוכה עם הצוות הוותיק שלך…
"הלכתי עם הצוות הוותיק והישן כי הצוות היה שם ולא רציתי להזיז אותו".

בדיעבד היית צריך לעשות קודם את השינוי הזה?
"בדיעבד כן. אבל הלב שלי לא נתן לי".

אז אתה אומר שבסוף צריך ללכת עם הראש ולא עם הלב.
"תמיד. כשאתה לוקח החלטות גורליות, ללב אין תפקיד".

ירין לוי ואמיר גנאח לא היו אצלך.
"ירין לוי זומן כל הזמן לבוגרת".

אומרים עליך שאתה אוהב שחקנים יותר אפורים שעובדים, ולא נוצצים.
"אתה מכיר את השיר "שידברו" של בן צור? שמע את הפזמון, שידברו. לגבי השחקנים, אם ניקח את הנבחרות, גם בקמפיין הראשון וגם בקמפיין הזה, אז רביבו זה שחקן מאוד אפור, גלוך אפור, תורג’מן אפור מאוד, בילו מאוד אפור, גורן מה זה אפור, עבד אפרורי, ועוד כאלה וכאלה. אז אומרים".

גיא לוזון נותן הוראות לאוסקר גלוך (ראובן שוורץ)

“גורן? יהיה שחקן ברצלונה או קבוצה מהליגה הספרדית”

הזכרת את אוריין גורן. הוא עושה כותרות בספרד, הוא יכול להגיע לרמות הגבוהות והאם הוא יכול כבר להיות חלק מהנבחרת הבוגרת?
"בזמנו, לפני שש-שבע שנים, אימנתי במכבי פ"ת. כשאני במתחם הייתי אוהב לראות משחקים של ילדים. לפני אימון ראיתי קבוצת ילדים משחקת, פתאום בלט לי ילד אחד ושאלתי מי זה. אמרו לי שזה ילד בן 9-10 שהגיע מסביון ושהוא מאוד מוכשר. ראיתי אותו עשר דקות ואמרתי ‘וואו’, כבר אז נחרט לי הילד הזה והנה, צחוק הגורל, לפני שבועיים זימנתי אותו לנבחרת, אפילו לא סיפרתי לו את הסיפור הזה".

"ראיתי משחקים שלו בברצלונה אתלטיק והחלטתי שהוא ראוי לזימון. אימנתי בעשרים השנים האחרונות מאות שחקנים אולי אפילו עברתי את האלף. אני יכול לומר שמבחינת יכולות הוא שחקן חריג מאוד. אם אני צריך לנבא, במקרה הטוב הוא יהיה שחקן ברצלונה, במקרה הרע הוא יהיה שחקן של קבוצה אחרת מהליגה ספרדית. מבחינת כישרון, הבנת משחק, חוכמה, מבחינת איכות, וגם מבחינת אישיות, הוא שחקן חריג”.

מה עושה אותו כזה? כישרון ודריבל יש לשחקנים, מה מייחד אותו?
"היכולת להשתחרר בקלות תחת לחץ בשטח קטן, בצפיפות, שזה היום מצרך נדיר וזה המצרך הכי חשוב בכדורגל, להחליט מהר בשטח קטן. אם תלך לליגות בכירות יותר, תראה משחק בשכונה, שחקן נוגע בכדורגל 17 דקות, דריבל, הולך חוזר, נותן פס, אם תלך לראות ליגה לאומית, תראה שחקנים מתברברים עם הכדור איקס שניות, בליגת העל תראה את השחקנים מתברברים פחות שניות. בפרמייר ליג תראה שחקנים מתברברים עם הכדור 0.3-0.5 שניות. מה שעושה אותך שחקן טוב יותר זה לא דריבל או בעיטה חזקה או מסירה טובה, החוכמה זה להחליט נכון על שטח קטן במינימום זמן, ובזה הוא בטופ של הטופ".

ומנטלית? ילד כזה צעיר שמשחק בברצלונה ובנבחרת הנוער ומעבירים אותו לצעירה למשחקים חשובים פתאום.
"מנטלית, הסר חשש מליבך, הילד חזק מנטלית".

היית מזמין אותו לבוגרת?
"הייתי שמח לקבל אותו בכל קבוצה שלי כי הוא נכס לקבוצה שהוא משחק בה".

אמרת שהיו לך כאלו שאמרו לך לפרוש לפני הקמפיין…
"אספר לך סיפור יותר מעניין. לכל המבקרים החמודים שאומרים שזה כישלון. אחרי ההגרלה זומנתי לוועדה מקצועית, מה הולך להיות בקמפיין ומה הציפיות של ההתאחדות, אתה יודע מה אמרו לי? שרק לא לסיים במקום האחרון. כי נורבגיה זו נורבגיה, הולנד טובה מאיתנו, סלובניה זו נבחרת שהייתה אליפות אירופה, המאבק הוא רק עם בוסניה על מקומות 4-5, זו הייתה המטרה, רק לא מקום אחרון. אמרו לי ‘גיא, אתה נבחרת פיתוח, אנחנו לא מצפים שתהיה תחרותי ואנחנו גם לא בטוחים שהתפקיד מתאים לך כי אתה תחרותי, זו נבחרת פיתוח’. אמרתי להם ‘הכל בסדר אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, זה בסדר שאתם חושבים שאנחנו רק נבחרת פיתוח, זה בסדר שאתם מאמינים שתפקידה של נבחרת אולימפית זה רק לייצר שחקן או שניים לנבחרת הבוגרת, אני מבטיח לכם שאעשה הכל להיות תחרותי, ולמרות שהנבחרות בבית טובות על הנייר ממני, אני מבטיח להישיר להן מבט ולהיאבק עד הסוף. אז בסוף הצלחתי בקמפיין הראשון, ואני שמח שהוכחתי שקמפיין הביניים ביניהם הוא זה שיוצא מן הכלל".

כמה זה היה שיקול להישאר לעוד קמפיין גם כדי לא לסיים בטעם רע וגם כדי להוכיח לעצמך קודם כל, שמה שיזכרו ממך זה את הטוב?
"לא הייתי מוכן לכך שאחרי הישג היסטורי יזכרו קמפיין כזה חלש, שלא משקף את היכולות שלי, שלא משקף את השחקנים שלי. מה שטענתי בפני הוועדה המקצועית כל הזמן זה שלא היה לי שלד, שלא הייתה התקדמות ממשחק למשחק, לא הייתה דרך ולא שיטה ולא כלום. היה ערב רב של שחקנים שחצי מהם הוזמנו בחסד ולא בזכות, כי לא היו שחקנים. אם אתה היית בשנתון יכול להיות שגם אתה היית מוזמן. חלק מהשחקנים ולא אומר שמות, לא זומנו כי הגיע להם מקצועית. זה הגיע להם כי לא היו שחקנים בשנתון. אנחנו לא גרמניה או ספרד שמשנתון אחד יכולים לייצר ארבע נבחרות, אנחנו יכולים לייצר בקושי נבחרת אחת. אז בגלל שנלקחו כמה שחקנים לבוגרת ועוד נתתי כמה לנבחרת הנוער אז נשארתי כאילו ערום וכל האש נפלה עליי. אז עוד פעם אני אומר, אין מנהיגות בלי אחריות, אני אחראי לכישלון ורק אני".

שינו זוארץ בא ואמר שהוא מרגיש אשם…
"הבעיה היא שכשהוא אמר את זה אף אחד כבר לא היה מוכן לשמוע ולא רצה לשמוע. הרבה יותר סקסי להגיד ‘גיא לוזון נכשל, גיא לוזון התרסק’, במיוחד אחרי אליפות אירופה ואולימפיאדה. אז בסדר, אני שמח שהחלטתי נכון, שעבדתי נכון, ושוב אומר שכל הצלחה שלי ולא משנה איפה, היא בזכות השחקנים והצוות. עוד לא נולד המאמן בעולם שיכול להצליח בלי צוות טוב ושחקנים טובים. גם גווארדיולה הגדול שמבחינתי המציא את הכדורגל, בלי כוכבי על בסגל שלו לא היה יכול לייצר את הפנטזיה שלו ואת הפילוסופיה שלו. כשנכשלים אין לי בעיה שיאשימו רק אותי: לא את הצוות ולא את השחקנים".

מה יזכרו מגיא לוזון בתפקיד הזה?
"מה שרשום באותיות זהב בכדורגל הישראלי: מקום 3 באליפות אירופה, הפסיד רק לאנגליה וכוכבי הפרמייר ליג והשתתפות באולימפיאדה אחרי 50 שנים דרך אירופה. זה יהיה רשום בלי קשר אליי באותיות זהב, גם על כל השחקנים והצוות".

“הרבה שחקנים נמכרו בתקופות שלי לקבוצות גדולות”

דניאל פרץ רשם אצלך משחקים מצוינים. כמה חלק יש לך בהצלחה שלו?
"אני לא מאלה. יש כאלה שאומרים ‘אני עשיתי אותו, אם לא אני הוא לא היה’. אף מאמן לא עשה אף אחד. מאמן יכול לייעץ, ללמד, להפרות ולשפר שחקן מסוים. כל ההצלחה של כל שחקן בעולם זה בזכות השחקן. יש הרבה מאמנים שנוטים לנכס לעצמם ‘אני עשיתי אותו ואותו’, אני עם כל הצניעות קידמתי הרבה מאוד שחקנים מנוער לבוגרים והרבה שחקנים נמכרו בתקופות שלי לקבוצות גדולות. ג’ו גומז נמכר לליברפול אחרי שלושה חודשים שהייתי והאמנתי ושמתי אותו בהרכב כבלם. אדמולה לוקמן שבכלל העלתי לבוגרים בצ’רלטון ומשם עבר לאברטון והיום באתלטיקו".

"ניק פופ שנתתי לו הזדמנות בצ’רלטון שכל הקהל היה נגדי והיום הוא שוער ניוקאסל ונבחרת אנגליה. אבל כל אלה, ורבים אחרים כמו עומר גולן ואסי משיח וסולי צמח, רובי סרסור, ובבני יהודה דין מורי ואלירן עטר וכל אלה. זה לא אני. הכל בזכות השחקנים. אני יכול לייעץ ולשפר אותם. כל מי שנהיה שחקן היה נהיה שחקן גם בלעדיי כי זה בזכותו. אני לא עושה אף שחקן ושום מאמן לא עושה אף שחקן".

לאיפה הולכת הקריירה של גיא לוזון עכשיו?
"ראשית, באופן טבעי אני רעב מתמיד. 4-5 השנים האלה בלי כדורגל יום יומי היו חסרים לי מאוד, אני רעב לאתגר, מוכן לאתגר, ומי יודע. הכדורגל נזיל, החיים נזילים, אין לי מושג מה הולך לקרות".

“בהפועל ת”א הייתי מאמן, פסיכולוג, פסיכיאטר ובעל הבית”

אם אני מסתכל על זה ברמה של הכדורגל הישראלי, היית בגדולות. בחלקן זה נגמר פחות טוב.
"אפשר גם לעבור על זה. מכבי חיפה זה המקום היחיד שנכשלתי בו. לא הצלחתי לחבר שלד, סגל. עזבו שמכבי חיפה הייתה בשנים שחורות באותה תקופה, לא הצלחתי להוציא את העגלה מהבוץ והאחריות עליי. אבל בשתי הקבוצות הגדולות האחרות שהייתי הסיפור היה שונה. בהפועל ת”א הגעתי כשהקבוצה הייתה בפירוק עם סיפור כבירי, נשארתי לבד עם עשרה שחקנים והצלחתי עם אותם עשרה שחקנים שהיו. הייתי מאמן, פסיכולוג, פסיכיאטר ובעל הבית, מפתח המועדון היה אצלי. ביום ששוחררו השחקנים לא יכולתי נפשית להמשיך, אחרי מה שקרה לי גם בצ’רלטון ובליאז’. הפועל הציעו לי חוזה לחמש שנים וסירבתי. אני לא מכיר מאמן שנכשל והציעו לו חוזה לחמש שנים".

"במכבי חיפה נכשלתי, אמת. אבל גם שם בשנה השנייה שלי היה מנהל מקצועי ספרדי שהיה צריך לבנות את הסגל, אבל הוא התפטר שבועיים לפני הליגה והחתמנו שחקנים מכל הבא ליד, בחיפזון. ושוב, כל האחריות עליי. בבית"ר ירושלים, המועדון השלישי שהייתי בו, ממש לא נכשלתי. הגעתי למצב שאלי טביב מכר את השחקנים ופירק את הקבוצה, שבוע לפני פתיחת הליגה הגיע משה חוגג שהעמיס מכל הבא ליד מה שנשאר בשוק והייתה לו פנטזיה, מאהבה כמובן, הוא האמין שבכדורגל אפשר לייצר הצלחה אם אוספים סתם שחקנים כמו בפלייסטיישן, ושישחקו כמו ברצלונה או מנצ'סטר סיטי".

הדלת שלך פתוחה לחזור לסבב ב’ בקבוצה גדולה?
"מה שיקבע את שם הקבוצה שאני אאמן בה זה לא שם הקבוצה, אלא הסגל שיהיה באותו זמן. אתה יכול להגיע למועדון מדהים, גדול, נוצץ, שמבחינה מקצועית הסגל שלו רקוב, והכישלון ידוע מראש. מצד שני אתה יכול להגיע לקבוצה לא סקסית בשם שלה, שאאמין בסגל שלה ואדע שאפשר לייצר הרבה יותר, אלך אליה באהבה, השם לא יקבע".

יש קבוצה אחת שהשם שלה כן יקבע, מכבי פ”ת…
"לשם אני לא אגיע, מהסיבה הפשוטה, בלי קשר לסגל. שם שברתי את שיא הנקודות בהיסטוריה של המועדון, הבאתי אותה שלוש פעמים לאירופה ולשלב בתים אירופי, הייתי סגן אלוף עם מכבי פ”ת. לטעמי ולעניות דעתי אי אפשר יותר מזה, ואני אשמח שמישהו יעשה את זה. אני מבחינתי, מיציתי את עצמי במכבי פ”ת,. השגתי שם את כל מה שחלמתי ולא חלמתי והפרק הזה הסתיים".

"גם אם אשב בבית, למכבי פ”ת אני לא אחזור”

אם אתה יושב בבית בלי קבוצה ופתאום אבי קורא לך, אתה תעדיף לא לאמן מאשר לחזור?
"גם אם אשב בבית, למכבי פ”ת אני לא אחזור. אני מאחל להם לשבור את כל השיאים שהשגנו בזמנו ואשמח שיעשו את זה".

גיא לוזון באימון מכבי פתח תקווה (שחר גרוס)

הסיפור שלך בזמנו עם זיו מורגן והסטירה, זה משהו שאתה מצטער עליו?
"לא היה שום סיפור. הסיפור נופח מעבר לכל פרופורציה. כשפפ גווארדיולה סטר ובאמת סטר לתיאגו אלקנטרה, אני לא זוכר שהעולם רעש. בכדורגל יש אמוציות. באותה שנייה הבנתי שאם אני לא מאפס אותו, והאמת שכמעט לא נגעתי בו, אנחנולא עולים לפלייאוף, אין אליפות אירופה ואין גם אולימפיאדה. אז ברגע האמת אם אני צריך לעורר שחקן או לעשות פעולה אגרסיבית כדי לייצר תוצאה, אעשה את זה. לא מצטער ולא קרוב לכך".

בעבר היינו שומעים את דנה אשתך יותר…
"דנה מתעסקת באוניברסיטה, מתעסקת בלאסוף תארים והיא בדרך להיות דוקטור. היא כרגע באוניברסיטה בירושלים ומה שמעניין אותה זה לימודים ותארים, פחות כדורגל. היא כל כולה מרוכזת בקריירה שלה ובדוקטורט שלה".

חו”ל תמיד עניין אותך. היו הצעות לפני כמה שנים מהונגריה וקפריסין. זה משהו שהיום אתה פתוח אליו?
"לא יהיה היום מאמן ישראלי באירופה. אני לא מדבר על ליגות חלשות או פחות טובות, באירופה היום, קשה לי להאמין ואני מאחל למאמנים הישראלים לחוות את החוויות האלה, אבל אירופה הופכת למוסלמית אפשר לומר, וקשה לי להאמין שאיזשהו קהל ייתן שמנהיג המועדון יהיה ישראלי".

מאיפה אתה מביא את הנאומים שלך לפני משחקים?
"קודם כל אתם לא מכירים את הנאומים שאני עושה. אתם חשופים לחלק מאוד קטן מהם. ברור שלפני שאני מדבר עם קבוצה בצד הטקטי או המנטלי אני מוכן למה שאני הולך להגיד. ברור שאני יודע מה אני הולך להגיד בגדול, אבל משם אני זורם באותנטיות שלי ובמה שאני מרגיש שאני צריך לומר, זה קורה לי באופן טבעי".

כאזרח מדינת ישראל, איך אתה רואה את מה שקורה פה?
"הכי הכי חשוב זה שנהיה מאוחדים, כי לצערי אנחנו מאוחדים במדינה שלנו רק בזמן מלחמה. כשיש מלחמה אין שמאל אין ימין אין חרדים ואין לא יודע מה. התקווה והחלום שלי ושל כל אזרח בישראל זה שנהיה קודם כל מאוחדים. אנחנו יכולים להיות חלוקים בדעות אבל מאוחדים כמדינה, זה הרצון של כולם וזו המשאלה גם שלי”.

בפודקאסט הבא תבוא לפה כמאמן של קבוצת?
"אין לי מושג, אתה יודע הנבואה למי ניתנה".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה