שינו זוארץ, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, עוד הספיק להעניק ראיון קצר בשדה התעופה עם חזרת הנבחרת הבוגרת ממסע המשחקים בליגת האומות. 16 ימים הוא היה צמוד לנבחרת וכאשר פגש בעיתונאים שהגיעו לשדה התעופה, לא התחמק, עצר וענה לשאלות שהופנו לעברו. ואז התנצל ואמר שהוא ממהר. שלוש שעות לאחר מכן, הוא כבר חזר לנתב"ג. הפעם המריא למיאמי, לדיון בערעור שהגישה ההתאחדות לכדורגל על הרשעתה במרץ 2026 ב"כשל מתמשך בטיפול בגזענות" וקנס בגובה כ-600 אלף שקלים. הדיון, אגב, נקבע לתשע בבוקר שעון מיאמי. התאריך? 7 באוקטובר.
זוארץ, צריך להדגיש, סירב לקבל את רוע הגזירה בדבר הרשעה ב"כשל מתמשך בטיפול בגזענות" של ההתאחדות. מרגע שהתקבלה החלטת ועדת המשמעת של פיפ"א. הוא אולי מצא נחמה קטנה לרגע בכך שהתיק האחר נגד ההתאחדות (גם הוא בעקבות תלונה שהגישה ההתאחדות הפלסטינית) הוליד ניצחון ענק לכדורגל ולמדינת ישראל, אבל לא יותר מכך.
התיק עסק באפשרות המאיימת ובעלת משמעויות גיאו-פוליטיות תקדימיות והרסניות, שההתאחדות מפירה לכאורה את כללי פיפ"א ומאפשרת פעילות קבוצות כדורגל ישראליות בשטחים פלסטינים. מאבק חכם, מתמשך ובעיקר מתחת לפני השטח (משהו שהפך לאסטרטגיה מנצחת עבור ההתאחדות) הוליד ניצחון עצום ואנחת רווחה לא רק במשרדי ההתאחדות, אלא גם במשרדי הממשלה הבכירים ביותר בישראל. ההתאחדות הפלסטינית מיהרה כמובן להגיש ערעור בנושא ל-CAS, שצפוי להתנהל בשבועות הקרובים. בישראל, כמו שנהוג לומר, עוקבים בדריכות.
שינו זוארץ (שחר גרוס)ההתאחדות לכדורגל, יש לציין, לא ביצעה אף עבירה שקשורה לגזענות. לא מדובר במשחק בינ"ל שאירחה והושמעו בו הערות גזעניות, בפוסט לא מוצלח או באמירה בעייתית של אחד מראשיה. היא הורשעה בעקבות עבירות גזענות של קבוצות בישראל במשחקי הליגה ובעלי תפקיד בגופים אחרים. כתם הגזענות היה צפרדע שזוארץ סירב לבלוע והנחה כבר בשלב מוקדם את הגורמים המשפטיים בהתאחדות, בהובלת היועמ"ש עו"ד בועז סיטי וראש האגף המשפטי עו"ד רן כהן-ניסן, להגיש ערעור לפיפ"א על ההרשעה. הפתרון הנוח של ניצחון בתיק משמעותי והפסד באחר לא היה מנחם מבחינתו.
שכירת עורכי דין שוויצרים
לטובת הערעור המורכב נשכרו שני עורכי דין שוויצרים, שמלווים את ההתאחדות בזירה הבינ"ל בשנים האחרונות ובמאי 2026 הוא אכן הוגש. ב-23 באוגוסט התקבלה תשובת פיפ"א, בה צוין כי הוחלט לקיים שימוע בערעור. מה שצד את תשומת הלב של ראשי ההתאחדות, הייתה ההערה לפיה היא רשאית לבחור אם תשלח את טענותיה בכתב, תקיים דיון באמצעות זום או תתייצב פיזית במיאמי ותנהל את השימוע. זוארץ החליט בו במקום, נגיע למיאמי.
בהתאחדות לכדורגל, ארגון שלא תמיד מצטיין במניעת הדלפות, הקפידו הפעם על דממה מוחלטת. מדובר היה בהחלטה אסטרטגית שהתקבלה בשלב מוקדם ותכליתה למנוע רעשי רקע והתארגנויות פרו-פלסטיניות שינסו לשבש כל מה שאפשר בואכה מועד הערעור. משהו שהפלסטינים מצטיינים בו במיוחד בזירה הבינ"ל. מספר אנשים מצומצם מאוד בהתאחדות ניהל את המאבק לאורך כל התקופה ולערפל הקרב יוחסה חשיבות גדולה.
שינו זוארץ (רדאד ג'בארה)ההכנות שהחלו עוד במהלך השהות עם הנבחרת
את ההכנות לדיון קיים זוארץ כבר במהלך השהות עם הנבחרת ומיד עם נחיתתו במיאמי החלו פגישות אינטנסיביות עם הגורמים המשפטיים בהובלת עו"ד סיטי. בשעה 9:00 בבוקר שעון מיאמי, ה-7 באוקטובר, החל הדיון. זוארץ, יחד עם עו"ד סיטי, ראש מערך ההסברה שלומי ברזל ושני עורכי הדין משווייץ, התייצבו מול הרכב בראשות דיין אמריקאי, נציג מפיג'י ונציגה מגוואטמלה.
חלוקת התפקידים הייתה ברורה, גם האסטרטגיה לניהול הדיון. מי שאמונים על הצד המשפטי יתמקדו בטענות הרלוונטיות וינסו להסביר מדוע ההחלטה שהתקבלה כנגד ההתאחדות אינה מוצדקת, מבוססת ו/או מידתית. לאחר מכן, כפי שסוכם מראש עם הרכב הדיינים, תינתן ליו"ר ההתאחדות לכדורגל הזדמנות להשמיע את דבריו. הזמן שהוקצה לדברים שיישא זוארץ, נקבע על 20 דקות.
נאומים ארוכים באנגלית בפורומים מחייבים ובנסיבות מלחיצות אינם זרים לזוארץ. הוא כבר עבר אחד כזה לאחרונה בקונגרס פיפ"א בבנגקוק במאי 2024. אז, ביקשו הפלסטינים להדיח את ישראל מחברותה בפיפ"א ואל מול אולם גדוש במאות נציגים נשא זוארץ נאום בן 9 דקות, שזכה למחיאות כפיים רמות. ההצעה הפלסטינית נדחתה ברוב ברור.
מיאמי, אחרי 16 יום עם הנבחרת, קרבות עם האירים, טיפול בסיפור אלקמאר ואוהדי הפועל באר שבע, תוצאות על המגרש שרחוקות מלהחמיא, ערעור בעל חשיבות רבה ובוקר 7 באוקטובר, על כל המשתמע מכך, חייבו הופעה משכנעת מצד זוארץ.
מפגינים פרו פלסטיניים לפני המשחק של אלקמאר נגד הפועל באר שבע (לילך וויס-רוזנברג)זוארץ החליט לנצל את כל 20 הדקות שהוקצו לו
הנאום של זוארץ נבנה במשך מספר שבועות ומתוך חשיבה על כך פרט מצדו, ונקבע כזה שינעל את הדיון. לשבט או לחסד. יו"ר ההתאחדות לכדורגל ניצל את כל 20 הדקות שהוקצו לו לנאום שבוודאי תהיה לו השפעה גדולה על תוצאות הערעור, שצפויות להתפרסם בשבועות הקרובים.
זה היה עוד סבב בקרב הבלימה האדיר שמנהלת ההתאחדות לכדורגל מזה 3 שנים כדי להבטיח את המשך דרכו של הכדורגל הישראלי במפעלים האירופים, גם אם עדיין ללא ביתיות, ושמירה על השם הטוב שלו ושל מדינת ישראל במציאות שנדמה כי היא רק נעשית יותר ויותר מורכבת.
מצורף הנאום המלא שנשא זוארץ: “בוקר טוב מכובדיי, אדוני יושב ראש הוועדה, ותודה לכם על הזכות שהענקתם לי לשאת דברים בפניכם. אנא סלחו לי מראש על עוצמת הרגשות”.
“הדיון הבוקר מתקיים בתאריך בעל משמעות מצמררת. עבור רוב אומות העולם, זהו עוד יום בשנה. עבורנו, אזרחי מדינת ישראל – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים .זהו היום שבו השמיים קרסו עלינו. במשך רוב חיי גם אני לא ראיתי דבר שהבדיל את היום הזה מימים אחרים, אבל זה היה כך רק עד הבוקר של 7 באוקטובר 2023”.
בית שמחבלי חמאס שרפו בניר עוז ב-7 באוקטובר (רויטרס)“בבוקר ה-7 באוקטובר ציינו את שמחת תורה. חג שבו אנו קוראים בבית הכנסת את פרשת "וזאת הברכה", המציינת את סיום קריאת התורה ואת תחילתה מחדש. הברכה הפכה לקללה. חג שמסמל שמחה גדולה, מלא בריקודים ובשירה, הפך ליום זיכרון לדיראון עולם”.
“75 שנים לאחר הקמתה, מצאה את עצמה מדינתי האהובה נלחמת שוב על עצם קיומה, על עצמאותה. גם ברגע שבו אני עומד כאן בפניכם, מדינת ישראל נמצאת במלחמה במספר חזיתות. אנחנו ננצח בשדה הקרב כפי שננצח גם במאבק שלנו בגזענות בכדורגל. משום שאנחנו נלחמים. אנחנו לעולם לא אדישים לכך, ומסרבים לקבל את הדברים כגזירת גורל”.
“ובכל זאת, ההתאחדות לכדורגל בישראל ניצבת כאן היום בפני ועדת הערעורים כנאשמת. מציאות שמעולם לא העליתי על דעתי כאפשרית. האם עשינו הכול נכון? לא. אבל דבר אחד חייב להיות ברור , אנחנו נלחמים בנחישות ובכל רגע נגד גזענות ולטובת הכלה וקבלה של כל אדם באשר הוא”.
“אני עומד כאן בפניכם כיו"ר התאחדות לכדורגל, שלראשונה בתולדותיה מינתה בגאווה ממלא מקום יו"ר מוסלמי, אחי, באסם סולימאן, שייצג את ההתאחדות הישראלית בקונגרס פיפ"א האחרון בוונקובר השנה. הוא עמד על הבמה והמתין להסכמתו של נשיא ההתאחדות הפלסטינית, מר רג'וב, ללחוץ את ידו. הוא עדיין מחכה. ובכל זאת, אנחנו אלה שאשמים”.
סירב ללחוץ לסולימאן יד. ג'יבריל רג'וב (רויטרס)“בארבע השנים האחרונות הובלתי את התאחדות לכדורגל שבה בהנהלה, בגופים השיפוטיים ובכל תחומי הפעילות, יהודים ומוסלמים, גברים ונשים, עובדים יחד. ביוני 2026 הכרזנו על פרויקט דגל לאומי בשם "ISRAEL UNITED", שנועד לבסס עוד יותר את הכדורגל ככוח התורם לשותפות יהודית-ערבית בחברה הישראלית. אני מבקש לספר לכם על שיתוף פעולה מרגש עם "מרכז פרס לשלום ולחדשנות", במסגרתו ילדים ערבים ויהודים משחקים, לומדים ומכירים זה את זה באמצעות תוכניות חינוכיות מיוחדות שפיתחנו. אני גאה לספר על אקדמיה במבואות ים, בה נערים ונערות ערבים ויהודים חיים יחד במשך שלוש שנים במסגרת פנימייה”.
“אני תוהה האם שופטת בשם ספיר ברמן הייתה יכולה לפרוח בהתאחדות שלכאורה מואשמת בהעלמת עין מגזענות ואפליה”
“ההתאחדות עצמה מובילה יוזמות חברתיות רבות שמטרתן ברורה: דו-קיום, סובלנות, קבלת האחר ומאבק משותף בגזענות. עד לניצחון! אני תוהה אם שופטת בשם ספיר ברמן הייתה יכולה לפרוח בהתאחדות שלכאורה מואשמת בהעלמת עין מגזענות ומאפליה? ובכן, ההתאחדות שלנו תמכה בספיר, חלוצה אמיצה, לעשות את מה שהיא רוצה, להיות מי שהיא רוצה, ומתגאה בה, בישראל ובעולם. האם אחרים עשו זאת?
"ההתאחדות שלנו תמכה בה". ספיר ברמן (מקסים דופלי)“אני מתפאר בליגות הכדורגל שלנו, שבהן 33% מהמועדונים הרשומים בהתאחדות הם מועדונים ערבים : בני סכנין, מכבי אחי נצרת, בני ריינה, הפועל אום אל-פחם ורבים אחרים , בעוד שהערבים מהווים 20% מהחברה הישראלית. שאר המועדונים שלנו מעורבים. אני מתרגש עמוקות מהעובדה ש-60% מהמשתתפים בסקר שערכה ההתאחדות מאמינים שהכדורגל הוא גשר נפלא המחבר בין יהודים לערבים”.
אנחנו לא יכולים להפסיד במאבק הזה, משום שמשמעות הדבר תהיה שאנחנו מאבדים את עצמנו
“המדינה שאני מייצג היא פסיפס חברתי בעל גוונים רבים, שחלקיו מוצאים את עצמם לעיתים קרובות בוויכוחים ובמחלוקות, אך לעולם אינם מוכנים לוותר זה על זה ומכירים במכלול כיצירה אנושית מופלאה. לכדורגל יש תפקיד מכריע בהקשר הזה. הנבחרות הלאומיות שלנו הן דוגמה מעוררת השראה לשיתוף פעולה בין גברים ונשים מכל הדתות. במשחקים בהן יהודים, מוסלמים ונוצרים כתף אל כתף. ביברס נאתכו, בירם כיאל, ענאן חלאילי, סייד אבו פרחי, מריאן עואד, מריה אלמצרי ועוד רבים ורבות אחרים לאורך ההיסטוריה שלנו, בהווה ובעתיד. עד לאחרונה היה קפטן הנבחרת הלאומית שלנו צ'רקסי, הקפטן הנוכחי הוא אלי דסה, ישראלי גאה בן העדה האתיופית. המועדונים שלנו הם קרקע פורייה לחיים משותפים”.
קפטן הנבחרת, בן העדה האתיופית. אלי דסה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)“אנחנו לא יכולים להפסיד במאבק הזה, משום שמשמעות הדבר תהיה שאנחנו מאבדים את עצמנו. לא אאפשר לעצמי ולאף אחד אחר להשתמש באירועים הנוראים שהתרחשו במדינה שלי כתירוץ לגזענות, משום שאז אויבינו יוכלו להכריז על ניצחון. לא אעמוד כאן בפניכם ואומר שהכדורגל שלנו נקי לחלוטין מאירועים נקודתיים של גזענות, אבל אומר לכם בכנות מוחלטת ובמחויבות מלאה: אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לצמצם באופן משמעותי את האירועים הללו”.
“גזענות ניזונה מבורות, מפחד, מחוסר הבנה וחינוך, מתחושת עליונות ומשנאה. אלה אינם קיימים בהתאחדות לכדורגל בישראל או במוסדותיה. אם היינו אדישים או מתייחסים לגזענות כגזירת גורל, הייתי מקבל, בצער, בכניעה ובענווה, את הקביעה של אשמה בכישלון מתמשך להתמודד עם גזענות. זה אינו המצב! איש לא יוכל לומר על ההתאחדות שאני מוביל כי אינה פועלת נגד גזענות, משתפת עמה פעולה, מסתירה אותה או פועלת באופן סלקטיבי”.
“אני משלם מחיר אישי כבד בשל מחויבות אנושית לערכי מדינתי, בשל השואה שגבתה את חייהם של שישה מיליון מבני עמי, ומחויב תמיד למאבק בלתי מתפשר בגזענות. יהיו הנסיבות אשר יהיו. וכן, ברור לי שככל שהמציאות כואבת ומורכבת יותר, כך המאבק בגזענות קשה פי כמה. בשלוש השנים האחרונות התמודדנו עם אתגרים רבים. הנבחרות הלאומיות שלנו אינן מארחות משחקים במדינתנו, המועדונים שלנו בתחרויות האירופיות אינם יודעים מהו משחק בית”.
"התודדנו בשנים האחרונות עם אתגרים רבים". הדרבי בבלומפילד (רדאד ג'בארה)“במהלך המלחמה, האוהדים ביציעים והמועדונים לקחו חלק בפעילות חברתית בהיקף חסר תקדים: תמיכה במשפחות שאיבדו את יקיריהן, מאבק למען החזרת החטופים והנצחת אוהדים שהיו חלק מאיתנו ואינם עוד בין החיים. ספק אם מדינה אחרת הייתה מצליחה לשמור על כדורגל פעיל בתוך מציאות יומיומית כה סוערת, מאיימת ונפיצה. אנחנו עושים זאת”.
“אנחנו לעולם לא מסתפקים בהצהרות בלבד ותמיד פועלים”
“לאורך כל הדרך נותרנו מחויבים לעיקרון אחד: אפס סובלנות לגזענות. גם כאשר הסבל האנושי מתורגם לעיתים קרובות לביטויים שאין להם מקום, לא נקבל זאת. גילויי הגזענות המופנים כלפינו, עלילות הדם וההאשמות ברצח עם מזכירים ימים אפלים בהיסטוריה האנושית. ובכל זאת, הם לא ישמשו הצדקה לגילויי גזענות מצידנו”.
“אני נאבק על אמירה ברורה, מבוססת על הכרה וידע, לפיה ההתאחדות לכדורגל בישראל מעולם לא התחמקה מהמאבק בגזענות ומעולם לא עצמה עין. היא טרם מיגרה אותה לחלוטין, אך כפי שפיפ"א וכל התאחדות אחרת יודעות היטב, זהו דבר מורכב ביותר להשגה”.
“אנחנו לעולם לא מסתפקים בהצהרות בלבד ותמיד פועלים. אנחנו מטילים סנקציות על מעשי אפליה, גזענות או כל סוג של הפרה הנוגעת לתקנות המחמירות שלנו בנושא. אנחנו נוקטים אמצעי מניעה. אנחנו נאבקים למען הכלה. אנחנו עושים זאת בנסיבות יוצאות דופן, כמעט בלתי אפשריות. אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להיאבק בתופעה באמצעות ענישה, העלאת מודעות ציבורית וחינוך”.
"תמיד פועלים, לא מסתפקים בהצהרות". שינו זוארץ (רועי כפיר)“גם היום אנו נאלצים להתגונן בעקבות תלונה שהגישה נגדנו ההתאחדות הפלסטינית, שעוד הרבה לפני 7 באוקטובר 2023 פעלה בכל דרך אפשרית כדי להביא להרחקתנו מהכדורגל הבינ"ל. התאחדות שנשיאה הילל ושיבח את טבח 7 באוקטובר”.
“עצם הופעתנו כאן בפניכם יצרה תקדים מסוכן. האם אי פעם היה מקרה שבו התאחדות אחת התערבה בענייניה הפנימיים של התאחדות אחרת? האם ההתאחדות לכדורגל בישראל צריכה להתחיל להגיש תלונות נגד התאחדויות אחרות בהן זכויות נשים נרמסות, חברי קהילת הלהט"ב נרדפים וזכויות אדם הן בחזקת אגדה אורבנית? האם פיפ"א תפתח בהליכים נגד אותן התאחדויות כפי שעשתה נגד ההתאחדות שלנו? האם אין מדובר באכיפה סלקטיבית?”
“חברים נכבדים, פיפ"א הזמינה לכאורה דוח שנועד לתאר את מצב הגזענות בכדורגל הישראלי. הדוח הזה, כפי שהסבירו עורכי הדין במיומנות רבה, אינו עומד באף אמת מידה מקובלת. בתגובה לדוח מוטה וחלקי, בעל אג'נדה ברורה, הוצגו בפני חברי הוועדה את המאמצים הנרחבים של ההתאחדות לכדורגל נגד גילויי גזענות מכל סוג. משום מה, הם בחרו להתעלם מהם”.
"פיפ"א הזמינה דו"ח שלא עומד באמת מידה מקובלת". אינפנטינו (IMAGO)“האם הוועדה המשמעתית יודעת והאם נתנה משקל לעובדה שאנחנו מציבים משקיפים בכל משחק? שהשופטים והמשקיפים נדרשים לתעד כל גילוי של גזענות בדו"חות שלהם בהתאם לתקנות? אותן תקנות, אגב, שקיבלו פעם אחר פעם את אישורן של אופ"א ושל פיפ"א”.
“האם הם מודעים לכך שאנחנו מיידעים את התקשורת בכל מקרה שבו ננקטים הליכים משמעתיים בגין גזענות? שאנחנו מקיימים דיונים משמעתיים בפומבי ומפרסמים את החלטות הגופים השיפוטיים שלנו? האם הם יודעים שאנחנו מאפשרים העמדה לדין משמעתי בגין גזענות גם על בסיס צילומי טלוויזיה במטרה ליצור הרתעה נוספת? ואם כל זה ידוע להם, כיצד לא השכילו להבחין בין אירועי גזענות לבין ההאשמה הנוראית של כישלון מתמשך להתמודד עם גזענות?”
“בכל דקה, בכל שעה, בכל יום, ההתאחדות שלנו מפעילה שלוש זרועות במאבק בגזענות: העלאת מודעות הציבור, חינוך וענישה. אנחנו עובדים עם קבוצות הגיל הצעירות במועדונים ובנבחרות כדי להשריש אהבה וכבוד לבני האדם השונים האחד מהאחר. אנחנו מנהלים קמפיינים תקשורתיים בנושא בעלויות משמעותיות, אף שמקורות ההכנסה שלנו נפגעו קשות בשלוש השנים האחרונות. אנחנו פותחים בהליכים משמעתיים בכל פעם שמובא לידיעתנו מקרה של גזענות”.
"ההתאחדות פועלת ב-3 זרועות במאבק בגזענות". שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)“אומר לכם בגאווה גדולה, אנחנו רואים פירות לעמלנו. לא משום שהתעלמנו מאירוע כזה או אחר, אלא רק משום שטיפלנו בהם ללא פחד או משוא פנים. בין אם מדובר באמירות נגד אחיי המוסלמים, בהתייחסויות מחליאות לשואה, בקללות בזויות על רקע זהות מינית או בשיר מזעזע המעודד אונס של אוהדות קבוצה יריבה”.
“אני מניח שלא שמעתם על כל המקרים האחרים, משום ש-FARE, מחברי הדוח, והדוח עצמו, אינם שלמים, חלקיים, בלתי מאוזנים ולמרבה הצער מוטים. כל אלה הובילו את הוועדה המשמעתית לקבל החלטה שהיא רחוקה מתיאור הוגן של המציאות”.
יותר מאלף ומאתיים אזרחים נרצחו, נטבחו בבתיהם, נאנסו, נשרפו חיים
“היום הוא 7 באוקטובר. 7 באוקטובר שלנו, 2023 הוא 7 בדצמבר 1941 של אמריקה (ההתקפה על פרל הארבור) ו-11 בספטמבר 2001, רק עם מספרים והשלכות גדולים פי כמה ביחס לגודל אוכלוסיית ישראל. יותר מאלף ומאתיים אזרחים נרצחו, נטבחו בבתיהם, נאנסו, נשרפו חיים: תינוקות, ילדים, נשים, קשישים, אנשים עם מוגבלויות, אזרחים ישראלים, יהודים וערבים, אזרחי מדינות זרות. באותו יום ארור נהרגו גם מאות חיילים, ויותר מ-300 אזרחים נחטפו אל מנהרות ארגון הטרור חמאס , קשישים, נשים, ילדים, זרים, מקומיים”.
לא עצרנו את המאבק בגזענות ובאפליה לאחר ה-7 באוקטובר. להיפך, הוא רק התעצם.
“חלקם נרצחו בשבי, אחרים הורעבו, נאנסו ועברו התעללות נטולת כל שמץ של אנושיות. חלקם חזרו הביתה בארון קבורה, אחרים על רגליהם. והיו כאלה שביקשו שהמסוק שנושא אותם חזרה מהשבי יטוס מעל האצטדיון שבו משחקת קבוצת הכדורגל האהובה שלהם עוד לפני שהגיעו לבית החולים או ראו את משפחותיהם. לא עצרנו את המאבק בגזענות ובאפליה לאחר ה-7 באוקטובר. להיפך, הוא רק התעצם. ההתאחדות לכדורגל ואני נאבקנו בכל רגע למען הכלה וכבוד”.
“אולי לא אהיה נשיא ההתאחדות שיוביל את הנבחרת הלאומית הבוגרת שלנו לטורניר הגדול הראשון שלה מאז מונדיאל 1970 במקסיקו, אבל אני רוצה להתחייב בפניכם היום לשלושה דברים, תהיה החלטתכם אשר תהיה:
- אכבד אותה.
- אלמד ממנה.
- המאבק בגזענות שאמשיך להוביל, תהיה החלטתכם אשר תהיה, יהיה נחוש ועקבי אפילו יותר מכפי שהוא היום.
אסיים את דבריי בקטע מתוך "הצהרת הניצולים", שפורסמה בשנת 2002 על ידי קבוצת ניצולי שואה: "הלקחים של השואה חייבים להפוך לקוד תרבותי לחינוך לערכי אנוש, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות ולסבלנות, ונגד גזענות. השמירה על לפיד הזיכרון עוברת אליכם, משום שהשואה לא פגעה רק ביהודים, היא פגעה באנושות כולה.
"ההפך מאהבה אינו שנאה, אלא אדישות. ההפך מאמנות אינו כיעור, אלא אדישות. ההפך מדת אינו כפירה, אלא אדישות. ההפך מהחיים אינו מוות, אלא אדישות. התפקיד שלכם, התפקיד שלנו, הוא להיות המגן האנושי מפני גזענות ושנאה. בי נשבעתי!”.