אלכסנדר אובארוב הוא אחד השוערים הזרים הגדולים ששיחקו בכדורגל הישראלי ואחד הסמלים המזוהים ביותר עם מכבי תל אביב, אך מתברר שגם יותר משלושה עשורים לאחר שהגיע לישראל, יש לו לא מעט סיפורים שעוד לא סופרו. בראיון נרחב שהעניק ל'ספורט אקספרס' הרוסי, שוער העבר בן ה-66 חזר לתקריות הסוערות בקריירה שלו, חשף פרטים על הפציעה הקשה שגרם לאלון מזרחי, סיפר כיצד כמעט הצטרף להפועל תל אביב, התייחס למותו הטרגי של ניקולאי קודריצקי וגם דיבר על דניאל פרץ, ולדימיר איביץ' והיחסים המיוחדים שלו עם אברהם גרנט.
אחד הסיפורים החריגים ביותר שעלו בראיון נוגע למפגש עם אלון מזרחי, אז חלוצה של בני יהודה, שהסתיים בלסת שבורה. אובארוב לא ניסה להסתיר את היחסים המתוחים ביניהם: "הוא היה חלוץ מגעיל, שתמיד התגרה בי. הזהרתי אותו ואמרתי לו 'תיזהר, אני עוד אתפוס אותך', אבל לא התכוונתי שזה יהיה כל כך קשה".
על הרגע שבו נפצע מזרחי סיפר: "היה כדור ארוך, הוא הגיע לכיוון הרחבה ואני יצאתי אליו. צעקתי לו 'תעזוב!', אבל במקום להתרחק הוא נגע בכדור ביד. אני כבר הייתי בתנופה מלאה. אמרו שפגעתי בו עם המרפק, אבל אני לא חושב. לדעתי הוא נכנס עם הפנים שלו בכתף שלי".
אלון מזרחי (שחר גרוס)התגובה שלו לאחר שגילה את חומרת הפציעה הייתה חריפה במיוחד: "אחרי המשחק אמרו לי שהוא בבית החולים עם לסת שבורה. אמרתי 'לא נורא, בפעם הבאה הוא יידע שכשהרכבת יוצאת מהתחנה, עדיף לרדת מהפסים'". אובארוב גם ציין כי מזרחי ספג באותו מהלך כרטיס צהוב בעקבות נגיעת היד.
הדרבים הסוערים, התקרית עם הברזילאי והסיפור שלא סופר על קודריצקי
אובארוב חזר גם לדרך המפתיעה שבה הגיע למכבי תל אביב ב-1991. לדבריו, נשיא המועדון דני לאופר והמאמן אברהם גרנט הגיעו למוסקבה כדי לצפות בו במשחק של דינמו מול טורפדו, שהסתיים בהפסד 4:1. "אחרי המשחק אמרו לי שהם מחכים לי. לא רציתי לדבר עם אף אחד, הייתי עצבני מאוד", נזכר.
בסופו של דבר הוא הסכים לפגוש את השניים, וגרנט הפתיע אותו בתגובה לתוצאה: "הוא שאל אותי 'מה שלומך?', עניתי 'הפסדנו'. הוא חייך ואמר 'התוצאה בכלל לא מעניינת אותי. אני רוצה שתבוא לשחק בקבוצה שלי'. הייתי בהלם".
באותם ימים אובארוב עדיין התלבט אם לעבור לישראל, בעיקר בשל מעמדו בנבחרת ברית המועצות. אלא שכאשר גילה כי אינו נכלל בסגל לטורניר בספרד, החליט לקבל את ההצעה. "דני לאופר אמר לי שאם לא אגיע עד 12 באוגוסט, הוא ייקח את ולרי סאריצ'ב. בסוף, ב-10 באוגוסט כבר הייתי בתל אביב", סיפר.
שורה אובארוב בועט (חגי מיכאלי)שוער העבר חשף גם תקרית חריגה עם חלוץ ברזילאי של מכבי הרצליה, שהובילה להרחקתו. "הוא נפל ברחבה שלנו וניסה לסחוט פנדל. השופט לא התייחס, יצאנו להתקפה והוא עדיין שכב שם והתפתל. התכופפתי אליו ואמרתי לו 'קום כבר'. הוא הניף לעברי את היד, ואם לא הייתי זז ברגע האחרון הוא היה פוגע לי בפנים".
אובארוב המשיך: "איבדתי את העשתונות ופשוט דרכתי עליו עם הפקקים. השופט ראה את זה והוציא לי אדום". למחרת הוזמן לתוכנית רדיו כדי להתנצל בפני הברזילאי בשידור חי. "אמרתי לו בעברית שזה פשוט קרה ושלא יכעס. הוא אמר 'בסדר, בסדר', ואז, כשהוא חשב שכבר לא משדרים, הוא פלט 'חבל שלא הרגתי אותך!'. ראיתי את השדר מחוויר ומצביע על המיקרופון. בסוף הוא טען שהוא רק צחק". אובארוב הורחק למשחק אחד בלבד.
גם בתוך מכבי תל אביב לא תמיד היה שקט. אובארוב סיפר שכמעט התקוטט עם החלוץ הפולני אנדז'יי קוביקה במהלך משחק, לאחר שכעס עליו שלא חזר לעזור להגנה. "אחרי המשחק שאלתי את גרנט אם הוא ראה איך כמעט הרבצתי לפולני. הוא ענה לי 'לא, הסתובבתי לצד השני. למה הבאתי אותך לקבוצה? כדי שתעשה סדר. בגלל זה אני תמיד מסתובב ברגעים כאלה'".
במקרה אחר, כשכבר שימש מאמן שוערים, הסתכסך עם רודריגו גולדברג הצ'יליאני. "האימון נגמר, הוא נשאר לבעוט לשער והוריד את החולצה. אמרתי לו 'תלבש אותה, אנחנו לא בחוף הים'. הוא התחיל לקלל בספרדית, אבל הבנתי הכל. זרקתי עליו כדור שפגע לו בעורף, והוא נפל". לדבריו, כעבור עשר דקות המאמן כבר ידע על האירוע בעקבות הדיווחים בתקשורת, ובהמשך גולדברג התנצל בפניו.
אחד הזיכרונות הכואבים ביותר שעלו בראיון היה מותו של ניקולאי קודריצקי בתאונת דרכים ב-1994. אובארוב חשף כי השניים תכננו לנסוע יחד לחיפה כדי לצפות בנבחרת אוקראינה, אך משחק ידידות שקבע גרנט שינה את התוכניות. "אם הייתי נוסע עם קוליה, לא הייתי נותן לו להירדם על ההגה. בוודאות", אמר.
אברהם גרנט (IMAGO)"קוליה היה עם אנשי הנבחרת במשך יומיים, היה מותש וגם שתה איתם. בדרך חזרה הוא נרדם. אם היה חוגר חגורת בטיחות, הוא היה נשאר בחיים. המכונית פגעה במדרכה בסיבוב והוא עף דרך השמשה הקדמית. התקשרו אליי בחמש בבוקר ואמרו שהוא נהרג. ויקטור צ'אנוב ואני הלכנו לזהות אותו. הוא שכב שם כאילו הוא חי, כאילו הוא רק ישן", שיתף בכאב.
גם הדרבים התל אביביים זכו להתייחסות צבעונית במיוחד. "בישראל זרקו עליי הכל. חפצי ברזל, קלמנטינות, תפוזים, תפוחים, אגסים וגלידות. אוהדי הפועל היו הכי נלהבים בדרבי, הם הכי מעצבנים שם. באצטדיון הישן השער היה במרחק של בערך ארבעה מטרים מהיציע, ובמשך 45 דקות הייתי תחת מתקפה בלתי פוסקת", סיפר.
לדבריו, הוא גם ידע כיצד להחזיר לאוהדים האדומים: "הם היו צועקים לי 'אובארוב, בן זונה, תחזור לרוסיה!', אבל גם אני הייתי צוחק עליהם. כשהמשחק היה בצד השני, הייתי מתחיל לעשות שכיבות סמיכה מול היציע שלהם. לפעמים, אחרי שהיינו כובשים, הייתי נשכב על הגב עם הידיים מאחורי הראש ומחייך. אפילו הורדתי את המכנסיים, אבל שיחקתי עם טייץ מתחת".
באופן מפתיע, אובארוב חשף כי היה קרוב לחצות את הכביש ולעבוד דווקא בהפועל תל אביב. לדבריו, רומן אברמוביץ' שקל לפני כ-20 שנה לרכוש את המועדון, והציע לו להצטרף כמאמן שוערים. "אמרתי לו 'רומן, אנשים לא יבינו אותי. השחקנים של מכבי פשוט יאכלו אותי. מבחינתם הפועל היא האויב הכי גדול'. הוא אמר לי 'אני לא יודע שום דבר, אני רוצה לבנות מועדון חדש'".
ההצעה כללה גם שדרוג כלכלי משמעותי. "היה מדובר בכסף רציני, לפחות פי שניים ממה שהרווחתי במכבי. במשך שלושה ימים לא ישנתי וחשבתי מה לעשות. כששמעתי שהעסקה נפלה, נשמתי לרווחה", הודה.
אובארוב התייחס גם לדניאל פרץ, שצמח במכבי תל אביב ועבר לבאיירן מינכן. "סגנון המשחק שלו מזכיר לי את נוייר, וגם האופי שלו גרמני טיפוסי. הוא חרוץ, ממושמע ואוהב להתאמן, וזה לא כל כך אופייני לישראלים", החמיא, אך הוסיף בהומור: "הוא התחתן לאחרונה עם נועה קירל, זמרת ושחקנית פופולרית בישראל. אני חושב שהיא קצת משגעת אותו ומסיחה את דעתו מהכדורגל".
דניאל פרץ ונועה קירל (ערן בארי)על ולדימיר איביץ', שהעביר אותו מתפקידו כמאמן השוערים של הקבוצה הבוגרת לאקדמיה, סיפר: "בהתחלה כמובן שנפגעתי. הפסדתי כסף, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא אסון. היחס של מכבי אליי לא השתנה, וזה הדבר החשוב ביותר". למרות זאת, הוא החמיא לסרבי: "הוא בחור נהדר, אבל לא קל לעבוד איתו. הוא מרוכז לחלוטין בכדורגל, שומר מרחק מהשחקנים ומבחינתו כולם שווים. אין אצלו כוכבים עם מעמד מיוחד".
לסיום, אובארוב הבהיר עד כמה מכבי תל אביב וישראל הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו. "אני באותו מועדון כבר 35 שנה. שיחקתי בו עשר שנים, עבדתי עם הקבוצה הבוגרת במשך 17 שנים ועם שוערי נבחרת ישראל במשך 12 שנים. מאז 2018 אני באקדמיה של מכבי", סיפר.
"אני חי בישראל באושר כבר 35 שנה. המדינה הזו הפכה לבית השני שלי", סיכם שוער העבר, שהגיע לישראל כמעט במקרה, אך הפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הכדורגל המקומי.