המעבר הגלובלי לתחבורה נקייה כבר אינו שאלה של "אם", אלא של "מתי", וככל שחולפות השנים נראה כי העידן של מנועי השריפה הפנימית מתקרב לסיומו במהירות גבוהה משחושבו בעבר. בעוד שבעבר נתפסה המכונית החשמלית כקוריוז טכנולוגי או כצעצוע לעשירים בלבד, כיום היא מהווה את קטר הצמיחה המרכזי של תעשיית הרכב העולמית. שינויי האקלים, לצד התקדמות טכנולוגית מטאורית, חברו יחד כדי ליצור מהפכה שמשנה את פני הכבישים בכל יבשת ויבשת.
אחד המנועים החזקים ביותר המאיצים את השתרשות המהפכה החשמלית הוא הרגולציה והחקיקה הבינלאומית, בעיקר באירופה ובמדינות מובילות באסיה ובצפון אמריקה. האיחוד האירופי, לצד מדינות כמו בריטניה וקליפורניה, כבר הגדירו יעד ברור ואסרו על מכירת מכוניות חדשות בעלות מנועי בנזין ודיזל החל מאמצע העשור הבא. יורו-פוליטיקאים ומנהיגי מדינות מבינים כי ללא תאריך תפוגה חד-משמעי לרכבים מזהמים, יתקשו המדינות לעמוד ביעדי הפחתת פליטות הגזים שהציבו לעצמן.
לצד הלחץ הממשלתי, יצרניות הרכב הוותיקות מבינות היטב את כיוון הרוח ומפנות סכומי עתק של מאות מיליארדי דולרים למחקר, פיתוח והסבת קווי ייצור. חברות הענק כבר אינן מפתחות פלטפורמות חדשות עבור מנועי דלק קלאסיים, ורובן כבר הכריזו על תאריכי יעד קרובים שבהם ייצור המכוניות המזהמות ייפסק לחלוטין. הפיכת הרכב החשמלי למוצר הליבה של התעשייה מייצרת יתרונות לגודל, המורידים את מחירי הייצור והופכים אותו לנגיש לקהל הרחב.
מכוניות חשמליות. בסוף הן ישתלטו על העולם (בינה מלאכותית)חלק מרכזי בתהליך המוביל להיעלמותן ההדרגתית של מכוניות הבנזין הוא השיפור הדרמטי בטכנולוגיית הסוללות, שהיוותה בעבר את הסדין האדום של הצרכנים. צפיפות האנרגיה הגדלה, זמן הטעינה המתקצר והירידה המתמדת בעלויות הייצור של סוללות ליתיום-יון וסוללות מצב מוצק מתקדמות, מבטלים כמעט לחלוטין את "חרדת הטווח". ככל שהסוללות הופכות ליעילות וזולות יותר, מחיר הרכישה הראשוני של רכב חשמלי משתווה ואף יורד מזה של רכב בעל מנוע שריפה פנימית.
עם זאת, שוק הרכב החדש הוא רק חלק אחד מהמשוואה, שכן אורך החיים הממוצע של מכונית על הכביש נע בין עשר ל-15 שנים. פירוש הדבר הוא שגם כאשר ייפסק לחלוטין שיווקן של מכוניות חדשות המונעות בדלק, מיליוני מכוניות ישנות ימשיכו לנוע בדרכים עוד שנים רבות לאחר מכן. לכן, נקודת השבירה שבה לא נראה עוד מכוניות בנזין ודיזל כלל על הכבישים צפויה להתרחש מאוחר יותר ממועד הפסקת המכירות שלהן.
מכשול מרכזי נוסף בדרך להעלמות מוחלטת של מנועי השריפה הפנימית הוא פריסת תשתיות הטעינה ברחבי העולם. בעוד שבערים גדולות ובמדינות מפותחות רשתות הטעינה המהירה הופכות לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני, באזורים כפריים, במדינות מתפתחות ובאזורים צפופי אוכלוסייה ללא חניה פרטית, הנגישות לטעינה עדיין מוגבלת. ללא מענה הולם, מהיר וזול לתשתיות חשמל ארציות, הציבור באזורים אלו יתקשה לעבור לחשמל באופן מלא.
עמדות טעינה. הפריסה עדיין איננה מספקת בעולם (בינה מלאכותית)כמו כן, קיימים פערים עצומים בקצב המעבר בין אזורים גיאוגרפיים שונים בעולם, דבר שיעכב את היעלמותם המוחלטת של המכוניות הישנות. בעוד שמדינות מסוימות בצפון אירופה מתקרבות כבר כעת לנתוני מכירות כמעט מלאים של רכבים חשמליים, בשווקים מתפתחים באפריקה, בדרום אמריקה ובחלקים מאסיה התהליך צפוי לקחת זמן רב הרבה יותר. מדינות אלו עשויות להמשיך לייבא ולהשתמש ברכבי יד-שנייה המונעים בדלק עד לשלבים מאוחרים מאוד של המעבר.
למרות האתגרים הללו, אנליסטים ומומחים בתחום האנרגיה והתחבורה מעריכים כי עד אמצע המאה הנוכחית יתרחש המהפך הבלתי הפיך. הציפייה היא שבסביבות שנות ה-40 של המאה ה-21 מכוניות בעלות מנועי שריפה פנימית יהפכו למיעוט מבוטל בכבישי המדינות המפותחות. ככל ששירותי תחזוקה לרכבי דלק יהפכו ליקרים ולא נגישים ומחירי הדלק יאמירו בשל ירידה בביקוש, השימוש בהם יאבד כל הגיון כלכלי עבור הנהג הממוצע.
לפיכך, התשובה לשאלה מתי לא נראה עוד מכוניות שאינן חשמליות תלויה במיקום הגיאוגרפי, אך הניבוי הכללי מצביע על כחצי מאה של מעבר הדרגתי. במדינות המובילות, מנועי הבנזין והדיזל ייעלמו כמעט לחלוטין מנוף הכבישים בטווח השנים שבין 2040 ל-2050, בעוד שבשאר העולם התהליך הושלם ככל הנראה מעט מאוחר יותר. בסופו של דבר, המכונית בעלת מנוע השריפה הפנימית תיזכר כפריט אספנות מוזיאוני ותפנה את מקומה באופן מלא לתחבורה נקייה, שקטה וחכמה.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה