האם אנחנו מתקרבים לסיומה של אחת הקריירות המרתקות בכדורגל העולמי? ניימאר, שכבר פרש מנבחרת ברזיל לאחר מונדיאל 2026, מסיים את חוזהו בסנטוס בסוף דצמבר, ובגיל 34 האפשרות שיתלה את הנעליים הולכת ומתקרבת. הכוכב הברזילאי אמנם עדיין לא הודיע רשמית על פרישה מכדורגל, אך נראה שהוא כבר יודע היטב כיצד ירצה לבלות את ימיו הראשונים אחרי שייפרד מהמשחק.
בראיון ל-'Varanada Gourmet' דיבר ניימאר בפתיחות על חייו האישיים, על יחסו לכדורגל ועל העתיד שמצפה לו אחרי הקריירה. באופן מפתיע למדי, מי שנחשב לאחד השחקנים המוכשרים בדורו הודה שהוא כלל לא נהנה לצפות במשחקים בטלוויזיה, למרות האהבה העצומה שלו לשחק בעצמו.
"לא, אני לא אוהב את זה. כדורסל אני כן אוהב, אבל גם זה רק מדי פעם", סיפר הברזילאי. "אני נהיה עצבני כשאני צופה בכדורגל. כשהייתי אומר את זה בראיונות או לחברים שלי, אף אחד לא היה מאמין לי. אני אוהב כדורגל, אבל אני אוהב לשחק בו. לשבת על הספה, להדליק את הטלוויזיה ולראות משחק? אני לא מסוגל".
ניימאר (IMAGO)ניימאר המשיך ונזכר בתקופות שלו בברצלונה ובפאריס סן ז'רמן: "כשהחבר'ה גרו איתי בפאריס ובברצלונה, בשבתות ובראשון היה רק כדורגל בטלוויזיה. זה היה מוציא אותי מדעתי, אפילו לא הייתי נשאר בסלון. מ-11 בבוקר עד שש בערב לראות כדורגל? אני לא יכול לסבול את זה!".
"אם לא בא לי לעשות כלום, אני לא עושה כלום"
לצד הדברים על הכדורגל, הברזילאי סיפר גם על שגרת חייו העמוסה ועל הניסיון לשלב בין הקריירה לבין הזמן עם ילדיו. "החיים שלי מאוד עמוסים. אני עושה פיזיותרפיה, מתאמן... יש לי זמנים מסוימים שאני מקדיש לילדים ואני מנסה לעשות את הדברים שהם אוהבים. הבת שלי מאוד אוהבת את שרק וגם את הגרינץ', אז אני צופה בהם איתה", סיפר. לדבריו, בזמנו הפנוי הוא מעדיף לצפות בסדרות ובסרטים תיעודיים ולא במשחקי כדורגל.
אלא שההתבטאות המסקרנת ביותר הגיעה כשנשאל על החיים שאחרי הפרישה. ניימאר הבהיר שאין לו שום כוונה להחליף מיד את שגרת האימונים והמשחקים בלוח זמנים עמוס אחר: "ברור שכשאפרוש, אני הולך להעביר שנה שלמה בלי לעשות שום דבר. פשוט לגרבץ. זה מה שאני הולך לעשות. אם היום יתחשק לי לשחק כדורגל, אשחק כדורגל. אם היום לא יתחשק לי לעשות שום דבר, אני לא אעשה כלום".
ניימאר (IMAGO)אחרי שנים ארוכות בצמרת הכדורגל העולמי, שכללו תקופות בברצלונה, בפאריס סן ז'רמן ובאל הילאל, לפני שחזר לסנטוס שבה גדל, ניימאר כבר מפנטז על חיים ללא מחויבויות וללא לחץ תחרותי. בינתיים, עתידו המקצועי נותר פתוח לקראת סיום חוזהו בדצמבר, אבל דבר אחד ברור מדבריו: ביום שבו יחליט לתלות את הנעליים, הוא מתכוון לקחת את הזמן, לנוח וליהנות מהחופש לעשות בדיוק מה שמתחשק לו.