שנתיים חלפו מאז תלה רפאל נדאל את המחבט, והאגדה הספרדית מביט לאחור על קריירה מרשימה ומלאת אתגרים. נדאל, שזכה ב-22 תארי גראנד סלאם ושלט בעשור האחרון בעולם הטניס, משיק בימים אלו ספר חדש המסכם את פועלו, ומדבר בפתיחות על המעבר מחיי הספורטאי לעולם שלאחר הפרישה.
"פרשתי רק לפני שנתיים, אבל כבר מרגיש לי כאילו חייתי חיים אחרים כטניסאי," סיפר נדאל. "כמעט ששכחתי שהייתי פעם על המגרש. החיים ממשיכים, ואני ממוקד בפרויקטים חדשים ובמשפחתי." בין עיסוקיו כיום נמנים ניהול האקדמיה לטניס שבבעלותו, פעילויות בקרן הצדקה שלו וגידול ילדיו.
הקריירה המפוארת של נדאל לא הייתה קלה – היא לוותה בשורה של פציעות מתישות: דלקות גיד ברכיים, קרעים בירך, פציעות בטן, שברים בצלעות ואף פגם מולד בכף הרגל שכמעט סיים את דרכו עוד בנעוריו. "הדבר החיובי היחיד שלקחתי מהפציעות היה שהצלחתי להעריך יותר את הרגעים הגדולים," אמר. "אבל חייתי את כל הקריירה שלי עם כאב יומיומי. הגוף פשוט סיים את דרכו, שיחקתי עם יותר מדי מגבלות, וזה איפשר לי לפרוש בשלום."
נדאל מדגיש שמעולם לא פחד מהסוף, אך היה מודע לכך שכל עונה יכולה להיות האחרונה. "היה בי מודעות מתמדת לכך שכל שנה עשויה להיות הסיבוב האחרון שלי בסבב," ציין. למרות ההצלחות – כולל 14 תארי רולאן גארוס, 4 אליפויות ארה"ב, 2 אוסטרליה ו-2 ווימבלדון – הוא נאלץ להחמיץ כ-20 גראנד סלאמים בשל פציעות.
המעבר לחיים שאחרי המסלול לווה בלא מעט אתגרים. "יש הרבה דברים חשובים יותר מטניס או מספורט," הבהיר נדאל, "אבל את האדרנלין והתחושה המיוחדת שמביאה התחרות – קשה מאוד למצוא בחיים הרגילים."
לצד הסבל והכאב, נדאל מדגיש את התמיכה הבלתי מתפשרת שקיבל ממשפחתו ומצוותו הקרוב, שליווה אותו לאורך כל הדרך. "שמרתי על אותם חברים מאז הילדות, מעולם לא התרחקתי ממאיורקה. למרות כל ההצלחות, החיים האישיים שלי נותרו צנועים ויציבים."
בהתבוננות לאחור, נדאל מתייחס גם לסגנון הייחודי שפיתח – מכנסי פיראט וחולצות צבעוניות, בניגוד לסגנון הקלאסי של יריבו רוג'ר פדרר. "תמיד אהבתי לשחק עם צבעים, זה חלק מה-DNA שלי," אמר בחיוך.
כעת, נדאל ממשיך להעניק השראה לדור הצעיר, בעיקר דרך פעילותו באקדמיה לטניס, וממשיך להיות דמות מרכזית בענף – גם אם כבר לא על המגרש. "אני שלם עם ההחלטה. יש לי הרבה סיבות להוקיר תודה על מה שחוויתי, ועכשיו אני נהנה מהשלב החדש של חיי."