ארטיום דולגופיאט רשם עוד הישג היסטורי בקריירה. מתעמל המכשירים הבכיר של ישראל זכה אתמול (שבת) במדליית הארד בתרגיל הקרקע בגמר אליפות העולם, עם הופעה רביעית על הפודיום העולמי. זה לא היה פשוט, גם בגלל המתחרים הצעירים שהדביקו את הפער ממנו וגם בגלל שסבל מפציעה ברגלו, אבל בסופו של דבר הוא הוכיח שהוא עדיין שייך לטופ העולמי.
לאחר התחרות, המתעמל האגדי דיבר בראיון ל-ONE על המדליה העולמית החדשה שהונחה על צווארו, ההצלחה בשנים האחרונות, התרגיל שביצע, היריבים החדשים שמאתגרים אותו, מה צפוי להיות במשחקים האולימפיים ומאיזו פציעה חדשה הוא סובל.
ארטיום דולגופיאט חשף בראיון ל-ONE: "לא הייתי שלוש שנים באליפות העולם ולכן היה לי קצת קשה יותר הפעם. היו לי בעיות לפני הנסיעה וגם בתחרות עצמה. כמובן שבלי כאבים אי אפשר להגיע לתחרות גדולה, אני חייב לסבול קצת, אז לאחרונה אני סובל מכאבים בגיד אכילס. זה כמעט כמו שהיה לי לפני אולימפיאדת פאריס, אבל הפעם זה לא היה אותו הדבר. זו פציעה חדשה. אני צוחק שאולי זה נובע משחיקה או מזקנה, זה לא ממש ברור. זה פגע בי קצת, כשבאתי לעשות דאבל קדימה עם הפנייה בשנייה האחרונה אז היה לי פתאום קצת קשה להשתלט על זה, אבל האמנתי שאצליח למרות הכל. אני יודע להתמודד עם הכאבים והכל בסדר".
ארטיום דולגופיאט עם מדליית הארד (לילך וויס-רוזנברג)זה גם מה שהפריע לך בפס האחרון, שם הנחיתה לא הייתה נקייה?
"דווקא לא. באימונים אני עושה את הפס האחרון עם עיניים עצומות, בתחרות הפעם משהו לא היה מספיק טוב. קצת החליקה לי היד שם, אולי בניתור לא עליתי מספיק גבוה, אולי הרגל קצת ברחה לי, זו הייתה בעיקר טעות טכנית. הייתי צריך לנחות טוב יותר, מסתבר שאני צריך לחזור לעבוד על זה הרבה יותר. היו לי שלושה פסים שבהם איבדתי עשירית מהציון וזה לא היה צריך לקרות, אבל נתקן את זה".
יש מתעמלים צעירים חזקים בקרקע, זו לא הייתה תחרות קלה הפעם. אז איך אתה מסכם את אליפות העולם הנוכחית?
"התחרות הייתה מטורפת. המתעמלים החדשים מצוינים. באליפות העולם הזו כל אחד מבין המתעמלים שהתחרו בגמר היה שווה מדליה, אבל הם גם נפלו. אני לא הייתי בתרגיל מושלם, אבל בסדר, זה קורה. אחרי שראיתי את הציון שלי בגמר, הייתי בספק אם אסיים על הפודיום כי מי שעלו אחריי היו חבר'ה ממש חזקים, אבל בסוף זו תחרות פתוחה וכולם עושים טעויות. מבחינתי הכי חשוב זה שסיימתי עם מדליה".
המתחרים שיש לך עכשיו בקרקע, כמה הם חזקים? בתחרויות הגדולות הכל יכול לקרות?
"אני חושב שהכל יהיה פתוח במשחקים האולימפיים, כולם חזקים".
ארטיום דולגופיאט, פרדריק ריצ'רד וג'ייק ג'רמן (לילך וויס-רוזנברג)זה מקשה עליך?
"ברור שזה מקשה עליי. אני יודע שאני כבר צריך להיות הרבה יותר סטבילי, לא לעשות טעויות קטנות ולא לתת לעשיריות האלה בציון לברוח ממני. לצעירים יש יותר כוח והם באים רעבים להצליח, זה לא פשוט. זה לא שגם אני לא רעב, כן? אבל אני צריך לדעת ברגע האמת לנצח אותם. הפעם הניסיון שלי עשה את שלו, אבל הדברים לא באים בקלות כמובן. השנה הזאת הייתה קשה, הייתה לי אליפות אירופה לפני חודש וחצי, מאוד קשה מבחינה פיזית לעשות שתי תחרויות כאלה אחת אחרי השנייה. גם קרלוס יולו התחרה לא מזמן באליפות אסיה וראו שהיה לו קשה בגמר האחרון, ככה זה".
זו הפעם הראשונה שאתה מסיים עם מדליית הארד בגמר אליפות העולם, עד עכשיו זכית או בכסף או בזהב. כמה זה מיוחד או שונה?
"כן, זו המדליה הראשונה שלי בצבע ארד. הכי חשוב מבחינתי זה לראות שאני בכיוון טוב ושאני עדיין בטופ העולמי. זה מרגש להישאר ברמות הגבוהות האלה, אבל אני צריך להתחיל לחשוב על העלאת דרגת הקושי בתרגיל שלי ולחזור לביצוע הגבוה שאני יודע שאני מסוגל לעשות. השנה הבאה תהיה שנה מאוד חשובה כי אצטרך להשיג את הקריטריון האולימפי, אנחנו רוצים גם העפלה כקבוצה לשם, וצריך גם להבין שכל המתחרים שלי יבואו בשיא הכושר בכל מצב".
אתה נשאר עם התרגיל הנוכחי. מעכשיו בעצם תתחיל לעבוד על שיפור התרגיל הזה?
"כן. כבר לאולימפיאדת פאריס רציתי להעלות את דרגת הקושי של התרגיל שלי, אבל כל הזמן היו פציעות ברקע. הפעם אני לא מתכוון להפסיק להעלות את דרגת הקושי כי יש לי עוד מטרות בהמשך".
ארטיום דולגופיאט חוגג את מדליית הארד (לילך וויס-רוזנברג)הופעת לראשונה עם מתעמל ישראלי נוסף בגמר תרגיל הקרקע באליפות העולם. מה דעתך על ההופעה של נועם ברקוביץ' הצעיר?
"זו באמת הפעם הראשונה שזה קורה. זה משהו שלא יצא לי לעשות אפילו עם אלכס שטילוב לצערי. אני מקווה ששנינו עוד נהיה על הפודיום ביחד בעתיד. כל הכבוד לו, לעלות לגמר באליפות העולם בגיל 18 זה יפה. זה טוב שיש עוד מתעמלים ישראלים שנכנסים לגמרים באליפות העולם".
לסיכום, אתה מרוצה מההופעה שלך?
"בוודאי. אני שמח על מה שהיה וחייב לומר מילה טובה לכל מי שתמכו בי, לאגודה שלי מכבי תל אביב, לוועד האולימפי, למאמנים שלי בראשם סרגיי וייסבורג, לפיזיותרפיסט אדם בדיר, למשפחה שלי, ולספונסרים שלי וולבו, פוג'יטסו, דנונה שטראוס על הליווי הצמוד. בלעדיהם זה לא היה קורה".