הארי קיין הוא הזוכה בכדור הזהב לשנת 2026, אבל מתברר שהמאבק על הפרס האישי היוקרתי ביותר בכדורגל היה צמוד הרבה יותר מכפי שניתן היה לחשוב. החלוץ האנגלי של באיירן מינכן הצליח להקדים את קיליאן אמבפה, שסיים במקום השני והשיג את הדירוג הגבוה ביותר בקריירה שלו, בעוד לאמין ימאל הסתפק במקום השלישי. כעת, לאחר פרסום הדירוג הסופי, נחשפים פרטים חדשים על הפער הזעיר בין שני המועמדים המובילים.
וינסנט גארסיה, העורך הראשי של 'פראנס פוטבול' והאחראי על ארגון כדור הזהב, חשף כי הפער בין קיין לאמבפה היה קטן במיוחד, ואף נמוך מזה שהפריד בין רודרי לוויניסיוס בהצבעה השנויה במחלוקת של 2024. "בין שני הראשונים, הארי קיין וקיליאן אמבפה, ההפרש היה מינימלי השנה. הפער בנקודות בין קיין לאמבפה קטן מזה שהיה בין רודרי לוויניסיוס ב-2024. אז הוא עמד על 41 נקודות, וגם אז זה לא היה פער גדול במיוחד", הסביר.
המשמעות היא שאמבפה היה קרוב מאוד לזכייה הראשונה שלו בכדור הזהב, אך נותר פעם נוספת ללא הפרס. עבור כוכב ריאל מדריד מדובר בכל זאת בהישג אישי משמעותי, לאחר שהצליח להקדים את לאמין ימאל, שסיים במקום השני בשנה שעברה וירד כעת למקום השלישי. רודרי, שזכה בפרס ב-2024, דורג רביעי, בעוד ליאו מסי השלים את החמישייה הראשונה.
קיליאן אמבפה (IMAGO)מאחורי החמישייה המובילה דורגו חביצ'ה קברצחליה במקום השישי, עוסמאן דמבלה שביעי, ארלינג הולאנד שמיני, מייקל אוליסה תשיעי ופביאן רואיס עשירי. אלא שהסיפור המרכזי נותר המאבק בין קיין לאמבפה, שהוכרע על חודן של נקודות בודדות יחסית לסך הניקוד בהצבעה.
הקריטריונים שהכריעו את המרוץ לכדור הזהב
אז מדוע דווקא קיין זכה בפרס? בניגוד לתפיסה הרווחת, כדור הזהב אינו מוענק בהכרח לשחקן שזכה במספר התארים הקבוצתיים הגדול ביותר, וגם לא לזה שכבש הכי הרבה שערים. לפי התקנון של 'פראנס פוטבול', ההצבעה מבוססת על 3 קריטריונים מרכזיים, כאשר הראשון והחשוב ביותר הוא היכולת האישית של השחקן לאורך העונה, לרבות מידת ההשפעה שלו על המשחק, הביצועים האישיים והיכולת להכריע משחקים.
הקריטריון השני מתייחס להישגים הקבוצתיים, כלומר התארים שבהם זכה השחקן עם קבוצתו ונבחרתו, לצד מידת התרומה שלו להשגתם. הקריטריון השלישי עוסק באיכויותיו של השחקן ובהתנהלותו הספורטיבית, לרבות הגינות ומשחק הוגן. בניגוד לעבר, הקריירה הכוללת של המועמד כבר אינה נחשבת לקריטריון בהצבעה, כך שהשופטים אמורים להתמקד בביצועיו בתקופה הרלוונטית בלבד.
הארי קיין עם כדור הזהב (רויטרס)במקרה של קיין, השילוב בין יכולת אישית יוצאת דופן להצלחה קבוצתית היה ככל הנראה הגורם שהטה את הכף לטובתו. החלוץ האנגלי סיים את התקופה הנבחנת עם 73 שערים במדי באיירן מינכן ונבחרת אנגליה, זכה בתארים בגרמניה, הגיע לחצי גמר ליגת האלופות והוביל את נבחרתו עד לחצי גמר המונדיאל. מעבר למספרים המרשימים, ב'פראנס פוטבול' הדגישו כי מדובר בחלוץ שתורם גם לבניית המשחק ולא רק לסיומו.
גארסיה עצמו הסביר את הבחירה באנגלי: "הוא קודם כל כובש שערים גדול, גדול מאוד. חברי חבר השופטים כנראה חשבו שהוא הציג את השילוב הטוב ביותר מבין כל המועמדים". בכך הבהיר כי הזכייה לא נשענה רק על כמות השערים האדירה, אלא גם על האיזון בין ההופעות האישיות להישגים הקבוצתיים.
גם שיטת ההצבעה מסבירה כיצד יכול להיווצר פער קטן כל כך. לפי המתכונת שתוארה ב'אס', 100 עיתונאים מ-100 המדינות המדורגות ראשונות בדירוג פיפ"א משתתפים בהצבעה לכדור הזהב לגברים. כל עיתונאי מדרג את המועמדים המועדפים עליו, כאשר המקומות השונים מעניקים ניקוד, והמועמד שצובר את מספר הנקודות הגבוה ביותר מוכתר לזוכה. במקרה של שוויון, מספר ההצבעות למקום הראשון הוא שמכריע, ולאחר מכן נבחנות ההצבעות למקומות הבאים.
הארי קיין, לאמין ימאל (רויטרס)ומה לגבי לאמין ימאל? גארסיה הסביר כי דווקא הזכייה של ספרד במונדיאל פגעה בסיכוייו של כוכב ברצלונה, משום שקולות השופטים התפצלו בינו לבין רודרי. "רודרי לקח כמה קולות מלאמין ימאל בהצבעה הזאת. הייתה התפזרות מסוימת של קולות בין הספרדים. ספרד הייתה קבוצה מגובשת, ולכן היה קשה להבליט הופעה אישית אחת", טען.
האחראי על הפרס גם הזכיר כי לאמין ימאל כבש שער אחד בלבד במונדיאל והחל את הטורניר כשהוא פצוע, נתונים שהקשו על חבר השופטים להעדיף אותו באופן מובהק על פני יתר השחקנים הספרדים. כך, למרות הזכייה בגביע העולם, אף אחד משחקני הנבחרת לא הצליח להגיע לראש הדירוג.
בסופו של דבר, קיין הצליח להציג את השילוב שהרשים יותר מכל את חבר השופטים, אך הפער הזעיר מאמבפה ממחיש עד כמה ההכרעה הייתה גבולית. עבור החלוץ הצרפתי, שסיים במקום השני בפעם הראשונה בקריירה, מדובר בהחמצה כואבת במיוחד, בעוד האנגלי יכול לחגוג את ההכרה האישית הגדולה ביותר בקריירה שלו.