התפתחות בתביעת הענק שהגיש אוהד הפועל תל אביב, שמעון ציטרון, נגד שלושת שופטי המשחק הראשון בסדרת גמר הפלייאוף של ליגת העל בכדורסל, עמית בלק, עופר מנהיים ועומר אסתרון, וכן נגד משקיף המשחק מאיר פורטל והבקר גיל גורדון. בכתב הגנה שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב באמצעות עו"ד יודן קוריצקי ממשרד פישר, מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה על הסף ולחייב את התובע בהוצאות משפט ממשיות ומרתיעות.
למעשה, כתב ההגנה של השופטים מביא לעימות בין הצדדים באשר למי יש את הסמכות להוציא אוהד מהאולם.
האירוע שבמוקד התביעה התרחש ב-16 ביוני 2026 בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, במהלך המשחק הראשון בסדרת הגמר בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב לעיני כ-9,000 צופים ובשידור חי. כארבע דקות וחצי לסיום הרבע הרביעי נפל שחקן מכבי תל אביב, ג'ימי קלארק, ונותר שרוע על הפרקט בסמוך לקו הבסיס, ממש ליד כיסאו של התובע שישב בשורה הראשונה ביציע הפרקט מתחת לסל. בעקבות קריאתו של התובע לעבר השחקן הפצוע ניגש למקום שחקן מכבי תל אביב ג'יילן הורד, ונעמד בין התובע לחברו הפצוע, מה שהוביל לעימות סמוך לקו הפרקט ולעצירת המשחק.
ג'יילן הורד וג'ימי קלארק (שחר גרוס)האחריות להרחקה: "ההוצאה מהאולם בוצעה על ידי צוות האבטחה והסדרנים"
בכתב ההגנה מדגישים הנתבעים כי מרבית סכום התביעה, 480,000 שקלים מתוך 640,000 שקלים, מושתתת על הטענה כי עצם הרחקתו של התובע מהאולם מהווה פרסום לשון הרע בהתנהגות. הנתבעים דוחים טענה זו מכל וכל ומבהירים כי על פי החוק, לשופטים כלל אין סמכות להוציא אוהדים מהמגרש וכי ההחלטה והביצוע אינם מעשה שלהם.
"ההרחקה אינה מעשה של הנתבעים. כפי שהתובע עצמו מפרט בהרחבה, סעיף 11א לחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח 2008 מקנה את הסמכות להוציא אדם מאירוע ספורט לסדרן לאירועי ספורט באישור מנהל הביטחון או מנהל האירוע. הנה כי כן, לפי גרסת התביעה עצמו, מי שהוציאו אותו מהאולם הם הסדרנים ואנשי האבטחה הפועלים מכוח סמכות סטטוטורית עצמאית ועל אחריותם. התובע לא תבע אותם ולא את מנהל האירוע. השופטים לא הרחיקו את התובע מהאולם", נכתב בכתב ההגנה.
ציטרין: השופטים הורו על ההרחקה
בתביעה עצמה טען ציטרין כי: "לפתע, מסיבה לא ברורה, ומבלי שפנה אליהם במישרין או בעקיפין, הגיע לעבר התובע במהירות כמה משחקני מכבי ת"א ובראשם השחקן ג'יילן הורד אשר החל לאיים על התובע. כתוצאה מהאמור, הורו הנתבעים 1-3 (קרי השופטים, ג.ל.), שלא היו קרובים למקום האירוע, לצוות האבטחה/סדרנים להוציא את התובע מהאולם, הגם שהתובע לא עשה דבר. יוער, כי בשל הוראת השופטים, הוצא התובע מהאולם בליווי אבטחה, על לא עוול בכפו, בבושת פנים, כאשר הוא נאלץ בדרכו החוצה לספוג מקבוצת אוהדים של מכבי ת"א, יריקות לפרצופו, הטחת חפצים ואביזרים לראשו, קללות ואיומים רבים ומכוערים לרבות תנועות שיסוף אשר הופנו לתובע".
עוד נטען בכתב ההגנה כי השופטים ביקשו מגורמי האבטחה להשיב את הסדר על כנו, וכי "הדבר בוצע על ידי צוות האבטחה והמשחק חודש. איש מהנתבעים לא נגע בתובע, לא פנה אליו, לא אמר עליו דבר לקהל ולא נקט כלפיו בכל סנקציה". בכתב ההגנה מובהר כי לא ייתכן שכל הרחקת צופה מאולם ספורט תהיה לשון הרע, שכן אחרת "בכל משחק ומשחק בישראל היה חשופה לתביעה אישית שופט והמוני ספורט, והמחוקק שהסמיך במפורש את הסדרנים להוציא צופים מהמקום לא התכוון לכך".
ציטרין למעשה טוען כי השופטים גרמו להוצאתו מהאולם למרות שלא היה להם כל סמכות לכך, השופטים מודים שאין להם כל סמכות, אך טוענים שהם לא גרמו להרחקה.
ג'ימי קלארק (רועי כפיר)"התובע מודה שקרא לעבר השחקן הפצוע 'סיימת את המשחק'"
הנתבעים תוקפים בחריפות את התנהלותו של התובע ומצביעים על הודאתו בכתב התביעה עצמו: "ראוי לפתוח במה שהתובע עצמו מודה בו בשני מקומות שונים בכתב תביעתו: כאשר שחקן מכבי תל אביב ג'ימי קלארק שכב פצוע על הפרקט, קרא לעברו התובע ממושבו בשורה הראשונה 'סיימת את המשחק'".
לדבריהם, במקום להפיק את הלקח ממעשיו, בחר התובע להגיש תביעה אישית ומנופחת: "ברי כי אוהד שבוחר להתריס מול שחקן יריב השרוע פצוע על הפרקט ובסמוך ממש לשחקן הפצוע, ובכך מצית עימות שעוצר את משחק הגמר לעיני אלפים ולעיני הצופים בשידור החי, אינו יכול לבוא בטענות לשופטים שהחליטו להרחיקו מקו הפרקט כדי להשיב את הסדר על כנו, ובוודאי שאינו יכול לתבוע אותם אישית בגין לשון הרע".
עוד מציינים הנתבעים כי התובע שימש בעבר בהנהלת קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב ומוכר כדמות בעולם הספורט, ולכן "אמור לדעת היטב כיצד ראוי לנהוג אוהד היושב על קו הפרקט כאשר שחקן יריב שוכב פצוע לרגליו".
"שיתוק מנגנון השיפוט והפיקוח בספורט הישראלי"
חלק נרחב מכתב ההגנה מוקדש לניסיון להשית אחריות אישית על בעלי תפקידים בגין מילוי תפקידם ובגין דוחות פנימיים שהוגשו לאיגוד הכדורסל. בכתב ההגנה נטען כי "התביעה שבפנינו היא ניסיון חסר תקדים ומסוכן להטיל על שלושה שופטי כדורסל, על משקיף משחק ועל בקר המשחק אחריות אישית בסך של 640,000 שקלים בגין דבר אחד ויחיד: מילוי תפקידם".
הנתבעים מזהירים מפני ההשלכות הרוחביות של תביעות מסוג זה: "אם ייפתחו שערי בתי המשפט לתביעות מסוג זה, כל החלטה של שופט מגרש, ובפרט החלטה לשמירת הסדר, תהפוך לפתח לתביעה אישית, וכל דוח מקצועי פנימי יהפוך למוקש משפטי. המשמעות היא שיתוק מנגנון השיפוט והפיקוח בספורט הישראלי כולו".
עוד נחשף בכתב ההגנה כי התובע נמנע במכוון מלתבוע את איגוד הכדורסל שבשמו ומטעמו פעלו הנתבעים, ואף נזכר כי טרם הגשת התביעה, ביום 22.6.2026, פנה בא כוחו של התובע לאיגוד בדרישה לתקן ולהבהיר רק את דוח המשקיף ללא דרישת פיצוי כלשהי, ורק לאחר שהיועץ המשפטי של האיגוד דחה את הפנייה ב-30.6.2026, הסלים התובע את מהלך הדברים והגיש תביעה אישית נגד חמישה בעלי תפקידים בגין שלושה דוחות שונים.
לדברי הנתבעים, תכלית התביעה אינה תיקון עוולה אלא "ניסיון להלך אימים על שופטים ובעלי תפקידים במשחקי כדורסל, כך שיחשבו פעמיים בטרם יחליטו החלטה שאינה לרוחו של אוהד זה או אחר, ובטרם יתעדו בדוחותיהם את שראו". הם אף מפנים להחלטה מתיק קודם של בעל השליטה בהפועל תל אביב, עופר ינאי, שבו הציע השופט גלעד הס למחוק תביעה דומה נגד שופטים לאחר שעיין בטענות הצד שכנגד.
הדוחות המקצועיים: "לא נוקבים בשם התובע ואינם מפרסמים דבר לציבור"
בנוגע לדוחות שהגישו השופטים, המשקיף והבקר לאיגוד הכדורסל, טוענים הנתבעים כי אין בהם כל עילת תביעה: "הפרסומים נשוא התביעה הם דוחות מקצועיים פנימיים ושגרתיים שהנתבעים חייבים להגיש לאיגוד הכדורסל בישראל בתום כל משחק, ואשר אף אחד מהם אינו נוקב בשמו של התובע".
בכתב ההגנה מפורט כי דוח השופטים מתאר "אוהד אשר ישב בשורה הראשונה", דוח המשקיף מתאר "אוהד שישב מתחת לסל", ודוח הבקר מתאר "אוהד הפועל תל אביב שישב בשורה הראשונה". לדבריהם, הדוחות מעולם לא פורסמו לציבור או לתקשורת אלא הוזנו למערכות הפנימיות של האיגוד בלבד, ולפיכך מדובר בפרסום מותר על פי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, המגן על דיווח שנעשה מתוקף חובה חוקית ותקנונית.
אגב, למרות כתב ההגנה, כל אוהד כדורסל שהכיר את הפרשה ידע כי מדובר בציטרין.