זהו סיפורו של אוהד מכבי ת״א והלוחם רועי ברקת ז״ל, מפיו של אביו ירון ברקת.
״רועי הוא ג׳ינג׳י עם גומות חן, הבן הבכור שנולד ב-8.7.2003. היה ילד של צחוק וסתלבט שכל הזמן היה בלתי נפרד ממנו עם חיוך כובש. ג׳ינג׳י זה גם אופי, וזה בא לידי ביטוי בכך שהוא אהב ספורט מגיל צעיר, אהב את הים, היה ילד חכם, חד מחשבה, ישיר וכריזמטי מאוד. היו לו חברים בערימות מגיל צעיר, כבר מהגן ערך החברות זה משהו שליווה אותו 20 שנה ושלושה חודשים, עם לב מאוד גדול״.
רועי ברקת ז"ל עם אביו ירון (פרטי)
רועי ברקת ז"ל כששיחק כדורסל במכבי (פרטי)״הקשר לספורט החל כשהוא התחיל לשחק כדורגל שנה במכבי בתור ילד צעיר, ואז גם כדורסל במכבי עד כיתה ט'. מאוד אהב לגלוש בים וגם הדריך כנער קייטנות גלישה. היה פעיל בצופים, היה חניך בשבט הנשיא בת״א, שנתיים מדריך וגם פעיל בשנה האחרונה כאחראי פעילים, מאוד אהב את זה. כמובן אוהד שרוף של מכבי מגיל מאוד צעיר. המשחק הראשון שלקחתי אותו היה כשהיה בן שש בבלומפילד הישן ב-2009 נגד אשדוד שנגמר 1:0. מאז היה בהרבה משחקים כולל בחו״ל, גם בליגת האלופות נגד פורטו ובקפריסין. כששיחקו בנתניה היה לנו מנוי לשם ואחכ בבלומפילד. הוא היה ילד שידע להשיג מה שרוצה עם חשיבה יצירתית, כי בתחילה הוא ישב איתי ועם הבן הצעיר שלי בשער 8 ואחרי כמה משחקים ביקש לעבור לשער 11 עם החברים בטענה שיעלה לי פחות כסף כי זה יותר זול״.
רועי ברקת ז"ל עם משפחתו (פרטי)
רועי ברקת ז"ל (פרטי)״הוא הכיר בשער 11 חבורה, ועל אף שהמקומות שם לא מסומנים היה להם מקום קבוע - שער 11 שורה 23. חבורה של חברים מהבית ועוד חברים מהיציע, הם קראו לעצמם אולטראס דניאלס, הלכו לכל משחק גם משחקי חוץ. בשירות הצבאי הוא תמיד עשה הכל כדי להגיע למשחקים. אחים לסמל התחילו עם פרויקט מנוי לוחם ללוחמים שיוצאים הביתה פעם ב, הלוחמים יכלו ליצור איתם קשר ולהשיג כרטיס. הוא היה אחד הראשונים, קובי יצחקי הכיר אותו מצוין. בכל זאת תמיד השארתי לו את המנוי ואני משאיר ומחדש אותו עדיין כל שנה, הוא הוא עובר בין החברים שלו וכל פעם מישהו אחר הולך. זה גם נשאר על שמו כדי לשמר את המורשת והאהבה שלו לקבוצה. זה היה אחד הדברים שהכי אהב. תמיד הגיע כמה שעות לפני המשחק, כשגדל זה הפך לבירה לפני המשחק ונכנסים בשלב מוקדם, זה היה טקס לגמרי. את אחד החברים הכי טובים שלו מהצבא הכיר במשחק חוץ כשתהיישבו יחד וזיהו אחד את השני מהטירונות. הם היו יחד בגולני והפכו להיות חברים מאוד טובים זה היה חלק משמעותי״.
רועי ברקת ז"ל (פרטי)
רועי ברקת ז"ל עם משפחתו במשחק של מכבי באירופה (פרטי)
רועי ברקת ז"ל עם פאולו סוזה (פרטי)״רועי התגייס בנובמבר 21, עשה הכנה והתאמן בכושר קרבי. עבר בהצלחה את הגיבוש של סיירת מטכ״ל והחליט להגיע לגולני. היה לו מורה בתיכון להיסטוריה שהיה סמח״ט בגולני ועשה הסבה להוראה, הוא עשה עם רועי הרבה שיחות על גולני ובעקבות כך הוא התגייס לשם. רועי הגיע לגדוד 13, עשה הכשרת לוחם ויצא לקורס מ״כים. במרץ 23 סיים את הקורס והגיע לפלוגת זאבי הדממה. ביולי 23 החטיבה תפסה את הקו בעזה, הם ישבו במחנה נחל עוז ורועי היה סמל של מחלקת החוד. כמה ימים לפני השביעי היתה משימה לתפוס מוצב קטן יותר ליד אנדרטת חץ שחור, וכל פעם עשו שם סבב בין החיילים והמפקדים. רועי היה מפקד הסבב עם עוד שבעה חיילים, ויחד איתם היו ארבעה צוות של טנק”.
רועי ברקת ז"ל (פרטי)“בשבת בבוקר בנוהל שגרתי לחלוטין הם קמו לכוננות עם שחר בשעה 5 וחצי בבוקר, ומבחינתם הכל שגרתי לחלוטין. בשעה 6:29 כשהתחיל הירי הארטילרי רועי עלה בקשר מול המ״פ שהצטרף אליהם עם עוד לוחם.גולני נלחמים גם עם נגמ״ש נמר, והקרב שלהם נקרא קרב הנמר. הם החלו להילחם מהשעה 6:35 (הם כבר היו מוכנים כחלק מהכוננות) ושש דק׳ לאחר כניסת המלחמה הם כבר נלחמו על הגדר, נתקלו בהרבה מחבלים וחיסלו אותם בירי ודריסה. הם החלו להתקדם לכיוון מחנה נחל עוז, תוך כדי לחימה ששם הם הבינו שכל החברים היו במוצב עם כל שאר החיילים מיחידות שונות והתצפיתניות, וכמות הלוחמים שם היתה קטנה באופן יחסי״.
רועי ברקת ז"ל (פרטי)״הם הגיעו למחנה שהותקף כדי לעזור, וכשהגיעו נכנסו בתחילה עם הנמר לתוך המחנה, ובשלב מסוים הם הבינו שכדי להיות יותר אפקטיבים הם צריכים לצאת מהנמר ולהסתער רגלית על המחנה. היתה תקלה בנמר והדלת האחורית שממנה נכנסים ויוצאים לא נפתחה, כנראה בגלל נ״ט או מטען שחטפו תוך כדי הלחימה. הם יצאו החוצה במרחק של 300 מטר מהמחנה. אי אפשר היה לצאת מלמעלה כי הם היו הופכים למטרה, אז הם יצאו עשו קצת רחוק משם ועשו תדריך. שבעה לוחמים שרועי בינהם יוצאים מהנמר ומתחילים תנועה רגלית לכיוון שער המחנה, כשהם יוצאים מפינה שנמצאת 100 מטר משער המחנה נפתחת עליהם אש תופת מכל הכיוונים”.
רועי ברקת ז"ל (פרטי)“בעצם המחבלים הכינו שם מארב כי זה היה ציר הגישה למחנה והם הבינו שתגיע תגבורת משם. החיילים קיבלו שם מכת אש, רועי והחברים תפסו מכסה בבטונדות שהיו שם וניהלו קרב עיקש. בסופו של דבר הם היו מעטים מול רבים ושישה מתוך השבעה מהנמר נהרגו בקרב. חוץ מרועי: את שילה הר-אבן המ"פ, דביר זכאי, ישי פיטוסי, דור ירחי ויעד בן יעקב זכרם לברכה. כל זה בשעה 8:30 אחרי שעתיים של לחימה עיקשת, ולאחר החלטה אמיצה לצאת להסתערות, גילוי גבורה עילאית לצאת מהמקום המוגן שהיה הנמר ולחתור למגע עם האויב. החלטה ערכית לנסות לסייע לחברים שהיו במחנה, ושם הם נפלו בקרב, ממש מול עשרות מטרים משער מחנה נחל עוז. הלחימה עיכבה את המחבלים ובעקבות כך הפגיעה היתה יותר קטנה, זה עיכב את החמאסניקים להתקדם למעלה״.
רועי ברקת ז"ל (פרטי)״כלל המועדונים בספורט עשו עבודה מדהימה בהנצחת האוהדים שנפלו בקרב, אבל חייב לציין את מכבי כמועדון, הפנאטיקס ואגודת אחים לסמל שלא שוכחים ותמיד בקשר עם המשפחות. הגיעו נציגים ללוויה ממכבי ומאחים לסמל, שחקנים הגיעו לשבעה ותמיד עושים אירועי הנצחה ומזמינים את המשפחו, ולא שוכחים לרגע. גם מה שמכבי עשתה עם החטופים והיחס שלהם למשפחות של האוהדים שנפלו בקרב מדהים ומעורר התפאלות, כל הכבוד להם על כל מה שהם עושים״.
מכבי תל אביב במחווה לרועי ברקת ז"ל (פרטי)