14 שנה של שליטה בהפועל באר שבע הגיעו לסיומן ביום אחד בהיר. ככה, באמצע שכל האוהדים בהסגר, הכדורגל מושבת, אלונה ברקת מסיימת את אחד הפרקים ההישגיים ביותר של בעלים בכדורגל שלנו באבחה אחת (מכת חרב), כואבת מאוד ואין ספק שזה מרגיש בטעם חמוץ למדי ובאקורד סיום מזייף למדי ולא בגללה.
משבר הקורונה עתיד לגרום לנזקים בלתי נתפסים לכלל הקבוצות, בארץ ובעולם, בכל ענפי הספורט, כן, גם הפועל ב”ש הייתה בדרך לספוג מכה כלכלית קשה והבעלים ביקשה להתדיין עם השחקנים איך הם יוכלו לבוא לקראת ולסייע עם קיצוץ רוחבי שיסייע בהקטנת הנזקים, כמו גם שהבטיחה שאם הקבוצה תסיים בעודף, הוא יחולק באופן יחסי בין השחקנים.
גם שחקני ליגת העל "נדבקו" באתגר הויראליאך משאלו בחרו שלא להסכים, הבעלים החליטה ש’עד כאן’. בטוח היו כאלה שחשבו שהיא עושה לא יותר מ’תחזיקו אותי’, ‘אני חייבת לעשות שרירים’, אבל לא כך הדבר, זה היה אמיתי מההתחלה, זה קורה, אלונה באמת עוזבת את הקבוצה שהביאה איתה שלוש אליפויות רצופות, הופיעה איתה בליגה האירופית, הגיעה איתה הכי רחוק וככה, בכעס גדול זה הסתיים.
השאלה היא האם זה הסוף של הפועל ב”ש כמו שהתרגלנו לראות, שם למעלה, מתחרה על תארים. אם להיות פייר אז כנראה שכן, אין הרבה סיכוי שמישהו שהוא לא אלונה יגיע עם המועדון רחוק מדי בקרוב. קשה להאמין שיגיע בעלים חדשים שיתחבר כל כך מהר למועדון שבו הקהל הוא אחד התובעניים שיש. כשהכל הולך, כולם נשואים על כפיים, כשלא הולך, זה יכול להסתיים מאוד לא יפה ותשאלו את גיא לוי.
מועדון כזה, בב”ש, לא העיר הכי מיינסטרים כמו תל אביב או חיפה, לא ריגש כל כך לפני אלונה וקשה לראות בתקופה הקרובה כשאין בעלים והתקציב לא יהיה כל כך מפנק, איך הוא ירגש שוב בקרוב. העונה הזו עדיין לא הסתיימה, היא גם ככה גמורה עבור הדרומיים ואם לדמיין את העונה הבאה, גם היא לא תהיה כיף גדול מדי ולא משנה אם נאמן ינהל את הקבוצה, אסי רחמים, או כל מי שינסה להכנס לנעליים הגדולות של “מלכת המדבר”.
שחקני הפועל ב"ש באימון (נעם מורנו)אין ספק שאלונה עשתה את המקסימום, היא נתנה את כל מה שהיה לה, השקיעה, הייתה מעורבת וזה הסתיים בכך שהיא אפשר לומר תאלץ לעזוב. המכתב המרגש שהשאירה כמובן הרגיז אוהדים רבים שלא בכדי פנו לשחקנים והטיחו בהם דברים קשים. אלונה ברקת הייתה פרק חשוב בכדורגל הישראלי, בטח בב”ש, והוא לא יהיה יותר ואין ספק שהקבוצה שלפניה הייתה כמעט 40 שנה בצל, תחזור לשם.
מועדון כמו ב”ש, היה חייב את אלונה כדי להישאר בטופ, אבל עכשיו יצטרך לחפש דרך חדשה. אבל אוהדי מכבי תל אביב, משהו קטן בשבילכם: המחשבה אולי משעשעת אתכם שהיריבה הגדולה שלכם שלקחה על חשבונכם שלוש אליפויות ברצף בדרך למטה, אבל תתארו לכם מה יקרה אם מיץ’ גולדהאר יחליט גם לעזוב יום אחד? זה יהיה כואב לא פחות, לא לעולם חוסן.
הכתוב הינו טור דעה.