נבחרת ישראל הגיעה הערב לדנמרק לאחר ניצחון מרשים וחשוב מאין כמוהו על אוסטריה, מולה אנחנו נאבקים באופן ישיר על המקום השני, כמו גם מול הסקוטים העיקשים. ביום שבת האחרון נבחרת ישראל הסבה לנו בסמי עופר המון גאווה לאור יכולת מצוינת מבחינה התקפית והתעלות ברגעים הנכונים עם שילוב של משחק הקרבה שנתן למדינה שלמה לצאת לראש השנה עם תחושה אופטימית שאנחנו מסוגלים ואפילו חייבים לסיים את הקמפיין הנוכחי במקום השני. אנחנו מוכיחים לעצמנו על כר הדשא פעם אחר פעם בשנים האחרונות שיש לנו מה להציע מול נבחרות מהדרג השני והשלישי וניתן להבחין בשינוי באמונה העצמית של השחקנים שלנו, שמבינים ומרגישים שהפעם זה באמת בידיים שלנו והזדמנות כזאת אסור לפספס מפני שמי יודע מתי נקבל בעתיד הגרלה נוחה כפי שקיבלנו כעת.
המאבק הערב מול דנמרק היה משחק שעל הנייר הסיכויים שלנו לצאת ממנו עם נקודה היו קלושים עד אפסיים. הפערים בינינו לבין הדנים עדיין גדולים, אבל בכל מקרה היינו צריכים להיראות הרבה יותר טוב מבחינה טקטית, בעיקר בפן ההגנתי. בנוסף, הייתה תחושה שהנבחרת לא הוכנה כראוי למשחק וזה בא לידי ביטוי שוב בבלבול במרכז ההגנה ובחוסר התיאום בשמירה במכות הנייחות נגדנו לאורך כל המשחק, מה שמראה על היערכות כושלת של הצוות המקצועי.
מהמחצית הראשונה, בה הדנים לא הצליחו להתעלות ולא הציגו יכולת יוצאת דופן, עדיין נבחרת ישראל ירדה להפסקה בפיגור מדאיג ולא ראוי של 3:0. לקראת המחצית השנייה רוטנשטיינר ביצע שני חילופים כשהכניס את מוחמד אבו פאני בקישור במקום ביברס נאתכו ואת דולב חזיזה במקום שון וייסמן על מנת לעבות את מרכז המגרש ולתת מימד של החזקת כדור עם שילוב של פיזיות ואגרסיביות, מימד שחסר לנו מאוד במחצית הראשונה.
שחקני נבחרת ישראל מאוכזבים (ראובן שוורץ)אבל עדיין אנחנו סובלים מטראומה במכות הנייחות, והיום שילמנו ביוקר על רשלנות, חוסר תיאום וחוסר אחריות. כבר היינו בטוחים שבפרמטר הזה לא נצטרך להתמקד, אך לצערי המציאות הערב על כר הדשא בפארקן בקופנהאגן טפחה על פנינו במשחק חד צדדי לחלוטין, בו התבטלנו באופן מדאיג עם המון מחשבות לווילי רוטנשטיינר שיכול היה לנהל את המשחק בצורה הרבה יותר מוצלחת, לצאת מהקיבעון המערכתי ולנסות להיות יותר ורסטילי ויצירתי עם תגובות יותר מהירות תוך כדי משחק.
אני חייב לסיים את הטור בנימה אופטימית, מאחר והשבוע האחרון הסתיים עם שש נקודות מתוך תשע וזאת מבחינתי הצלחה מבחינת היעדים. גם רוטנשטיינר וגם השחקנים עמדו ביעד המתבקש והשאירו אותנו חזק מאוד בתמונת המקום השני. באופן טבעי רובנו מתמקדים במשחק הערב בקופנהאגן, אני לא בוחר להתעלם מהתבוסה הכואבת הערב ומהדרך המאכזבת מאוד שממנה הצוות המקצועי יצטרך להפיק לקחים ולהסיק מסקנות לקראת החודש הבא מול סקוטלנד. אבל אני מעדיף להתמקד במה שהנבחרת עשתה בצמד המשחקים בהם השגנו שש נקודות חשובות לקראת המשחק הקריטי מול סקוטלנד שאמור להכריע את זהות הנבחרת שתסיים במקום השני בבית.
מנור סולומון וחאתם עבד אלחמיד (ראובן שוורץ)יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת לתקן את הרושם הרע שהותרנו הערב בקופנהאגן, כבר הוכחנו בשנים האחרונות שבמאבקים מול הסקוטים אנו נראים נהדר. על מנת לשחזר את התוצאות הטובות עלינו להגיע מוכנים מבחינה טקטית, בעיקר בהגנה, ובנוסף חייבים לשוב ולשים דגש על נושא המכות הנייחות שבו חזרנו אחורנית לשנות התשעים, ולסגל לנו מימד של פיזיות ואגרסיביות במרכז המגרש עם איכות של שחקני הקלאץ’ שלנו בחלק הקדמי, זהבי וסולומון, שיכולים לנצח עבורנו את המשחק בפעולות אישיות. כולנו עם הפנים לאוקטובר שהולך והופך להיות אולי החודש הקריטי ביותר של הכדורגל הישראלי בעשור האחרון.