זה כנראה היה אחד השבועות היותר שמחים עבור אוהדי מכבי חיפה. אם לא די בניצחון הגדול בטרנר שהבהיר חד וחלק שאלופת המדינה עדיין מעל כולן ופייבוריטית ברורה לעשות ‘בק טו בק’ גם העונה, הרי שההודעה שהגיעה בוקר למחרת על המשך דרכו של ברק בכר כמאמן הקבוצה בשנתיים הקרובות, הרבה יותר משמעותית לעתידו של המועדון ומבטיחות במידה רבה לקהל הירוק שהקבוצה שלהם, לפחות עוד שנתיים קדימה, תמשיך לצעוד בקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי.
ההחלטה להחתים את ברק בכר לשנתיים נוספות היא לא פחות מאחד הצעדים הכי משמעותיים והכרחיים שיענקל’ה שחר עשה עבור הבטחת הצלחת הדבר היקר לו מכל –מכבי חיפה. הסיבה היא פשוטה – יותר טוב, מתאים וראוי מברק בכר, לפחות בזירה המקומית, הוא פשוט לא יכול היה למצוא. לא מעט דובר על אפשרות שהמאמן המעוטר יתפתה לאתגר נבחרת ישראל ואף הוא רמז לכך ששקל את האפשרות הזו בכובד ראש. אם זה אכן היה קורה ובכר היה נענה להצעת ההתאחדות לכדורגל ומגיע לנבחרת הלאומית, מבחינת מכבי חיפה מדובר היה בחור שספק אם ניתן היה למלא. ישראלים, כבר אמרנו, אין בקליבר שלו, וניסיון העבר מלמד שמאמנים זרים לא בדיוק הצליחו בסמי עופר. כל אלה כמובן עמדו בראש של שחר, ש’התאבד’ על המאמן והצוות שלו, כפי שלא עשה זאת מול שום שחקן.
אז מה הופך את ברק בכר לנכס צאן ברזל שכמוהו כבר קשה למצוא בכדורגל הישראלי? ובכן, המאמן, שבגיל 42 מחזיק באמתחתו בארבע צלחות אליפות, גביע והופעות בלתי נשכחות בזירה האירופית, מקיף את עצמו בצוות יוצא דופן והגדולה שלו נגזרת מיכולתו לקחת את עצתו של ‘אחרון’ אנשי הצוות, ולעשות ממנה מטעמים. מאמן השוערים גיא וייזינגר, שמלווה אותו עוד מהימים העליזים בהפועל באר שבע, אחראי על המצבים הנייחים אותם חיפה מבצעת באחוזי הצלחה חריגים בכל קנה מידה, כאשר עוזרו, גיא צרפתי, הוא האוזן הקשבת של השחקנים ומנהל חלק גדול מהאימונים. גם דרור שמשון מאמן הכושר, האנליסט אדם דיוויד וכמובן המנהל המקצועי גל אלברמן, נותנים למאמן שמנצח על התזמורת את המענה המקצועי הטוב ביותר שאפשר לבקש, כל אחד בתחומו. במציאות הכדורגל הישראלי, בה הגעה לחודש ינואר נחשבת ל’הישג’ עבור מאמן שפותח את העונה, ברק בכר הוא תופעה שונה בנוף, מנג’ר של ממש שגם טומן בחובו את כל הסמכויות, אך גם מעניק אותן לכל מי שיכול לעזור לו ולהאיר את עיניו. זו הגדולה שלו.
ברק בכר והצוות עם הצלחת (עמרי שטיין)כמו שהוא יודע להקיף את עצמו בצוות שיסייע לו, אותו הדבר עם סגל השחקנים. ברק בכר ניחן ביכולת לזהות את השחקנים הספציפיים שמתאימים לו, הן מקצועית והן חברתית, וזה נובע מכמה סיבות: ראשית, הקליבר יוצא הדופן שצבר בפחות מעשר שנים על הקווים כמאמן ראשי גורמת לבעלי הבית לסמוך עליו ולהיענות עבורו כמעט על כל בקשה, שלרוב גם מצדיקה את עצמה. שנית, כשמציעים לו שחקן, גם אם מדובר בכזה שנמצא בירידה, הוא לא שולל על הסף.
על עומר אצילי, מקצועית, כנראה אף קבוצה בכדורגל הישראלי לא הייתה מוותרת. אבל המקרה שמשקף בצורה הטובה ביותר את התכונה הזו של בכר הוא מקרה עלי מוחמד. הקשר הניז’רי, שחווה דעיכה משמעותית ביכולתו בעונה האחרונה בבית”ר ירושלים, יכול היה למצוא את עצמו באותה מידה גם במכבי ת”א והפועל ב”ש. אלא שאלה העדיפו שחקנים אחרים, כאלו שנמצאים ב’פורמה’ טובה יותר. את בכר זה לא עניין. הוא ידע בדיוק מה הוא מייעד למוחמד ולראיה מקבל ממנו העונה מעבר לכל הציפיות, כשהוא מחלץ עבורו הכי הרבה כדורים בחצי המגרש של היריבה, פרמטר בו הוביל בעונה שעברה נטע לביא הפצוע. כן, גם המזל עומד לצידו של בכר.
עלי מוחמד. עושה את העבודה של נטע לביא (רדאד ג'בארה)הסיבה השלישית ששחר כ”כ צריך את בכר, היא הניסיון הרב שצבר במהלך השנים. אחרי שזכה באליפות השנייה בב”ש, שהייתה העוצמתית ביותר בעיניי רבים הן מבחינת הכדורגל והן מבחינת המספרים, הוא הצליח לזכות באליפות השלישית, אך היכולת של הקבוצה במהלך אותה עונה גם אותתה לדעיכה שהגיעה בשנה שאחריה שהסתיימה באיבוד התואר. העונה, הקבוצה שלו היא היחידה שיכולה להרוס לעצמה. היא הכי טובה ואיכותית בפער, אך בשביל לייצר ‘שושלת’, כמו שאנחנו כ”כ אוהבים בכדורגל הישראלי, המאמן לא יוכל להסתפק גם בזכייה בכל התארים שיש לכדורגל הישראלי להציע, אם וכאשר, ולחשוב כבר על שדרוג הקבוצה לעונה הבאה, מעכשיו.
שחקנים טובים יבואו וילכו, אבל מאמנים ולפני הכל, מנהלים טובים, קשה מאוד למצוא בכדורגל שלנו. שחר יודע שיש לו כרגע נכס בידיים. הוא יודע שאם הכל יילך כשורה, יש לו ‘גארנטי’ להצלחה לפחות שנתיים קדימה. נכון, משברים עוד יגיעו, אבל גם אותם המאמן הישראלי הבכיר כיום כבר הוכיח שהוא יודע לנהל בצורה הטובה ביותר. אחרי שנים בהן נשמעו לא מעט ביקורות עליו, הקהל הירוק כעת יודע שהבעלים שלו הפקיד את הקבוצה שלהם בידי האיש שהכי ראוי לכך.
יעקב שחר, ברק בכר, עוזי מור ודודו דהאן (האתר הרשמי של מכבי חיפה)