המשחק הערב (ראשון) בין ירושלים למכבי תל אביב שנפל לקבוצות באמצע שיא המאבקים באירופה היה חשוב וגם יוקרתי. קודם כל, יש לו השפעה על אירוח הפיינל פור ולביתיות במעמד היוקרתי של הליגה יש חשיבות גדולה, כשהחלק השני - זכייתה של ירושלים בגביע שמה אותה בהרגשה שהיא יכולה להסתכל למכבי בלבן של העיניים.

בו זמנית, ירושלים גם ממשיכה לעשות מאמצים להשיג אזרחות ישראלית לאמראה סטודמאייר כדי להביא אותו לפיינל פור כישראלי בחוק הרוסי והמאבק הגלוי והסודי על האליפות רותח כשהמשחק היום היה בעצם הצהרת כוונות. יאניס ספרופולוס עשה שיעורי בית והתכונן היטב למשחק ולמעשה למרות התוצאה הסופית היחסית צנועה, הרי מכבי למעשה נתנה נוק אאוט לירושלים ובעקיפין לעודד קטש.

יאניס ספרופולוס ושחקני מכבי תל אביב (איציק בלניצקי)יאניס ספרופולוס ושחקני מכבי תל אביב (איציק בלניצקי)

מייקל רול, אלכס טיוס, סקוטי ווילביקן, יובל זוסמן וג’וני אובראיינט עלו בחמישייה הראשונה מתוך מחשבה על מי המארחת מכינה ומכבי התכוננה לזה, קטש לא שינה מהחמישייה הרגילה שלו בליגה כשג’ייקובן בראון וג’יימס פלדין נכנסים מהספסל לערך בדקה השישית והם לרוב שוטפים את המגרש.

אולם היום, האלופה התכוננה לכך כשפלדין ובראון לא קיבלו היום יותר דקות מהרגיל ולא הפגינו את הדומיננטיות שהם מראים נגד שאר הליגה וקטש שילם על זה. כל הזמן שיבחנו את טיישון תומאס וג’וש אוונס אבל כאשר הם פגשו את הפיזיות של שחקני יורוליג – אובריינט, טאריק בלאק, טיוס וגם לצד החוכמה של ג’ייק כהן בחצי הראשון הם התקשו.

שחקני הפנים באדום נעלמו וקטש לא ניסה להפתיע או להקשות על הצהובים שמצד שני הציגו משחק תכליתי, שטפו את המגרש, שלטו מתחת לסל בצורה מוחלטת וכששחקני החוץ עשו ככל העולה על רוחם ללא הפרעה. המאמן היווני עשה כמה חילופים שהאטו את הקצב של מכבי בשתי הדקות האחרונות של הרבע השני שמנעו ממנה לסיים את המחצית בקרוב לשלושים הפרש. 

ג'רמי פארגו מול ג'יימס פלדין (אורן בן חקון)ג'רמי פארגו מול ג'יימס פלדין (אורן בן חקון)

כמו כן, ספרופולוס חילק את זמן המשחק בין ווילביקן לפארגו וזה עבד מצוין לעומתם, מאידך, תמיר בלאט נכשל היום כישלון חרוץ בעיקר בתחילת המשחק. האורחת לא נתנה לרכז האדום לזרוק משלוש ודחפה אותו לכיוון הזריקה משתי נקודות משם עשה 0/4 לשתי נקודות. כמו כן, בלאט גם בהגנה לא היה בשיאו ורק יוגב אוחיון ניסה קצת לתת פייט, אבל היה כמעט לבד. למעשה שני השחקנים שנתנו לירושלים את הניצחונות והיכולות – פלדין ותומאס פשוט לא הגיעו לתוצרת הרגילה שלהם ולפעמים זה ההבדל בין היורוליג ובין ליגת האלופות של פיב”א.

נכון ברבע השלישי המארחת רצה ל-11:25, אבל זו עדיין לא הייתה הקבוצה האמיתית. בנוסף, המארחת הלכה כאן להגנת מצ’אפ אזורית ומתחלפת וכאן הייתה השגיאה היחידה אולי של ספרופולוס כאשר החזיק את דיאנדרה קיין על המגרש ולא הכניס את מייקל רול שהיה מתאים יותר לקבל את ההחלטות נגד ההגנה הזו.

בסך הכל ניצחון מוצדק ומכובד מאד לאלופה שנתנה מסר לירושלים ולליגה כולה, כשהבטיחה כנראה את אירוח מחזיקת הגביע בסיבוב השלישי וגם הפיינל פור עשוי להיות בתל אביב. ריבוי המשחקים לא פגע בצהובים שנמצאים בכושר טוב ובתנופה – ספרופולוס הגיע למצב שיש לו עשרה שחקנים שיכולים לשחק, הרחיב את הרוטציה, אין ממורמרים, כולם תומכים אחד בשני.

טאריק בלאק וג'וש אוונס (אורן בן חקון)טאריק בלאק וג'וש אוונס (אורן בן חקון)

ווילביקן הוכיח שהוא נכנס לנעלי השחקן המוביל עם 5/6 בשלשות, אך קצת יותר מדי התעסקות עם הקהל. בסך הכל ארבעת הגבוהים - אובראיינט שהתחיל מצוין, בלאק, טיוס, וכהן היו דומיננטיים וטובים יותר מהיריבים באדום. הרי שגם ווילביקן ופארגו לא קיבלו טיפול הגנתי מוצלח, כשגם זוסמן הראה פעולות נכונות גם בהתקפה עם שתי שלשות חשובות ובסך הכל הצהובים הזכירו לכולם שמכבי ניצחה גם במוסקבה וגם במינכן. לסיכום, משחק טוב לליגה הישראלית, האתגר שהעמידה ירושלים למכבי הביא את האלופה מרוכזת, מוכנה, אגרסיבית והניצחון שלה היה מוצדק ושלח את מחזיקת הגביע לעשות הרבה חושבים.